תנחום ידע, כמובן, על הקשר האמיץ בין הבוס שלו לבין אשתו היפה-פייה, והוא גם ידע שכל מה שהיא אומרת הוא, ללא ספק, על דעתו של בעלה.
תנחום גם היה בטוח שברכה,אחותו, נמצאת בסוד הדברים. את ברכה הוא הכיר לפני שהוא הכיר את יעלה. הוא ידע על חלקה המשמעותי ביותר בחייו של אחיה.
לא פרטים מדויקים - אבל מספיק כדי להבין שברכה ואחיה קשורים זה בזה בכל נימי נפשם; מה שקרה לאביהם חיבר ביניהם לעולמי-עד.
הרצח של אחותם בידי עבריינים הותיר את שניהם, לאחר מותה של אימם, בודדים בעולם הזה; עד להצטרפותה של יעלה שהפכה אותם לשלישייה.
תנחום נמשך אחר מה שברכה שידרה, למרות שהוא היה צעיר ממנה בכמה שנים, אבל הוא אף פעם לא ביקש לעשות צעד כלשהו בכיוון הזה.
על גופה החזק הוא העז רק לחלום בלילות. לעתים הוא היה מתעורר לפנות בוקר רטוב כולו מתשוקה. ברכה דווקא הרגישה במבטים שתנחום היה מגניב לעברה מעת לעת - והיא אהבה את זה.
היא לגמרי לא דחתה על הסף את האפשרות שיום אחד יקרה משהו טוב בינה לבין תנחום. הצעיר השרירי, עב-הידיים, שמכנסיו הצמודים לגופו הבליטו מבנה-גוף לתפארת, המסור לאחיה בלב ונפש, לא נפסל על-ידה משום שהוא היה צעיר ממנה.
מעמדה בארגון של אחיה, גרם לכך, שהיא התקשתה למצוא בן-זוג ראוי.
יעלה הבטיחה לעצמה שיום אחד היא תטפל גם בעניין הזה.
