X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
צה"ל שומר עליו כעל אתרוג, והוא לוקח אותנו לאו"ם. אבו מאזן ברמאללה, בשבוע שעבר [צילום: פלאש 90]
מי שמאמין, מפחד
הוויכוח בסוגיה המדינית מתמצה בשאלה אם להאמין לפלשתינים מאה השנים האחרונות לימדו שמה שמאחד אותם אינו הרצון להיטיב את חייהם, אלא השאיפה להחריב את חיינו מה עוד צריך לקרות כדי שנתפכח?
הדרישה משכנינו להכיר בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי משמשת נייר לקמוס לבדיקת כנותם. ידוע שהמנהיג הערבי שיכיר בכך יסיים את חייו במקום לא סימפטי

1. נכון הוא שבסערת הקרב שמערכת הבחירות הטילה אותנו לתוכה, נשמעות בעיקר האשמות. לא "חטאנו עווינו פשענו", אלא "חטאתם עוויתם פשעתם", כל צד על משנהו. וגם פה, ההאשמות נוגעות לכותרות שטחיות, ולא לעניינים במהות. כאן הטעות. בניגוד לערמות הבוץ והרפש שנוהגים במחוזותינו לשפוך על הישראלי הממוצע, הוא די בעניינים; אפשר לדבר אליו אידיאולוגיה ולהציב בפניו חזון.
במישור המדיני, עושה רושם שהשיח - לפחות זה השמאלי - נותר תקוע בשנות השמונים, לפני הניסויים הגדולים שהביאו עלינו הסכמי אוסלו. לפני חמאס, לפני דאעש, לפני שהמזרח התיכון התפרק לגורמים. מה יכולה ציפי לבני לעשות מול הפלשתינים, שלא עשתה בשבתה כאחראית למו"מ איתם בשנתיים האחרונות? האם היה הסכם כלשהו שהביאה לממשלה ולא התקבל? אדרבה, שתספר לנו. אבל היא יודעת שאין עם מי לדבר שם. מעולם לא היה שם רצון אמיתי לסיים את הסכסוך עם היהודים. אשמח לשמוע מנהיג ערבי כלשהו נוקב בדרישותיו הסופיות, שאחריהן יחתום על קץ סופי ומוחלט של הסכסוך עם ישראל ויכריז שאין לו תביעות נוספות. יש מתנדבים? ועוד לא דיברנו על ירושלים והפליטים והכרה בישראל כמדינה יהודית. נחזור על הראשונות: הדרישה משכנינו להכיר בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי לא נועדה עבורנו, אלא עבורם. זהו נייר הלקמוס לבדיקת כנות כוונותיהם: האם הם מכירים בזכותם של היהודים על חלק כלשהו מארץ ישראל ההיסטורית? אנחנו יודעים שהמנהיג הערבי שיכיר בכך יסיים את חייו במקום לא סימפטי.
לכן המאמץ לעגן את יהדותה של ישראל בחוק יסוד, משום שגם הסכם שלום אוטופי לא יגמור את המאבק של אירופה והשמאל העולמי (וחלקים בתוכנו) נגד ישראל. עשרות הארגונים לשלילת זכות היהודים על ארצם (משום מה הם מכונים ארגוני "זכויות אדם". אתם יודעים, אנחנו לא בני אדם) לא יתעניינו יותר בדיקטטורה האכזרית שהם עזרו לכונן אצל שכנינו, אלא יכוונו את תותחיהם הכבדים אל תוך החברה הישראלית, שתואשם בגזענות על שום היותה מדינה אקסקלוסיבית עבור האתנוס היהודי ולא "מדינת כל אזרחיה" - כלומר, "מדינת כל לאומיה".
2. אנחנו רואים שאירופה נופלת כפרי בשל לרגלי הגל המוסלמי הרדיקלי השוטף אותה. ככל שהטרור ברחובות יגבר, כך יגבר הרצון בקרב האירופיים לשלם כופר לטרוריסטים שיעזבו אותם בשקט, רק שלא ידרסו אותם. הכופר יהיה, כמקובל בהיסטוריה, היהודים. ההצהרות המגוחכות של הפרלמנטים האירופיים על הכרה במדינה פלשתינית מלמדות על עיוורונה של חברה שוקעת, שאיבדה מזמן את האינסטינקטים הבסיסיים שלה. לא הפלשתינים מעניינים את האירופיים, שדנים אותם לחיי מסכנות וסבל תחת משטרי דיכוי מן הגרועים בעולם ללא זכויות אזרח בסיסיות.
הפלשתינים הם הדבר האחרון שמעניין את האירופיים, ממש כשם שהזוועות בסוריה, בעירק או באפריקה מעניינות אותם. האירופיים מכירים במדינה פלשתינית לא בשל רצונם להיטיב את מצבם של שכנינו, אלא משום שיש להם בעיה עם היהודים. תמיד הייתה להם. באופן אירוני, שיבת ציון החריפה את הבעיה היהודית, משום שהעניקה ליהודים מרחב מחיה מדיני עצמאי, וזה ממש לא מקובל על האירופיים. זאת גם הסיבה להימצאותם של עשרות ארגונים אירופיים בחבל הארץ הזה ולהזרמתם של מאות מיליוני יורו - כביכול לרווחת הפלשתינים, אבל בפועל כדי לערער את הלגיטימציה של המדינה היהודית. "תהליך השלום" הוא עוד כלי במערכה הזאת.
3. גם הדיבורים על "הסדר מדיני" הם כופר תקשורתי, מס שפתיים של פוליטיקאים המבקשים את חסותה של מפלגת התקשורת. אביגדור ליברמן מכיר היטב את המלאכה הזאת. "חייבים להגיע להסדר מדיני" אמר ב"כנס סגור" וזכה מייד לכותרות מחמיאות, "מה שיש היום, זה שלא עושים כלום; יש סטטוס קוו. היוזמה חייבת להיות הסדר מדיני אזורי כולל". האם לא שמענו את המשפטים הריקים האלה אלף פעם? לא ניסינו להגיע להסדר מדיני בדרכים שונות ומשונות? האם נתניהו לא הסתכסך עם המחנה שלו והקפיא את הבנייה ביהודה ושומרון לעשרה חודשים? ולפניו, אהוד אולמרט הציע לשכנינו מה שאפילו ליברמן (אני מקווה) לא יעז להציע?
אגב, היכן שני הנסיכים עוזי לנדאו ויאיר שמיר - מדוע אינם מגיבים לדברי הכפירה של מנהיגם? הם הרי סיפקו לליברמן את ההכשר להיותו מפלגת ימין, לא? עוד ראיה לעריקתו של ליברמן שמאלה היא אימוץ טרמינולוגיית ההפחדה המוכרת מבית מדרשו של השמאל: "צונאמי מדיני". אבל מה שהתפרץ השבוע היה יותר צונאמי משטרתי נגד אנשי ישראל ביתנו. עכשיו, שהמנהיג אימץ את שפת השלום האורווליאנית ומדבר בשפת מפלגת התקשורת, אולי יסכימו לעשות לו קצת הנחות.
4. בסופו של חשבון, הוויכוח בין רוב הימין לבין רוב השמאל ביחס לסוגיה המדינית מתמצה בשאלה: האם אנחנו מאמינים לצד השני, או לא? אבו מאזן הכריז פעמים רבות שלעולם לא יכיר בישראל כמדינה יהודית ונקב במספר הסמלי של שישה מיליון פלשתינים המצפים למימוש דרישת השיבה שלהם. נכון לעכשיו, הוא חי על כידוני צה"ל, ששומר עליו כעל אתרוג לבל ייפגע בידי הרחוב התומך בחמאס. זה לא מפריע לפלשתינים להסתובב בעולם ולהאשים אותנו בכל הזוועות האפשריות. הפעילות שלהם מכוונת להשיג מקסימום שטח במינימום מחיר, ובעצם ללא מחיר, אבל לא לשם הקמת מדינונת קטנה. מאה השנים האחרונות לימדו שמה שמאחד אותם אינו הרצון להיטיב את תנאי חייהם, אלא השאיפה להחריב את חיי היהודים. מה עוד צריך לקרות כדי שנאמין למה שהם אומרים? בינתיים הם נצמדים אלינו חזק, כדי שנשמור עליהם מפני דאעש.
5. אז מה הפתרון? ראשית, מי אמר שיש פתרון? ושנית, אם ניסינו ולא הצלחנו, אולי כדאי להותיר משהו לדורות הבאים? אתם לא באמת מאמינים למקהלת המקוננים הידועה ש"רע פה" ושהמדינה "תקועה". הצלחנו יפה, תודה לאל, יחסית לעובדה שיד אחת מתעסקת בהגנה ורק יד בודדת עסוקה בבנייה ובפיתוח ובעשייה תרבותית. היכן היינו רק לפני 70 שנה (1944) והיכן אנחנו היום. פרספקטיבה.

פורסם במקור: ישראל היום (ו', 26.12.14)
תאריך:  28/12/2014   |   עודכן:  28/12/2014
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
מי שמאמין, מפחד
תגובות  [ 11 ] מוצגות  [ 11 ]  כתוב תגובה 
1
תבורך דרור אני נהנית מכתבותיך
ברוריה מקרית מוצק  |  28/12/14 17:51
 
- המחיר שקיבל "העיתונאי" אידר,
אכן יש מחיר.  |  28/12/14 19:02
 
- תגובה
יוד יוד  |  28/12/14 22:45
 
- אתה כנראה לא מחובר למציאות.
מאותרג?  |  29/12/14 09:57
 
- שיין, עוד כתבן מטעם בזבלון,
הזבלון בבליץ  |  29/12/14 14:31
2
אני
שמ  |  28/12/14 17:52
3
הפתרון
אהרון שחר  |  28/12/14 22:23
4
דרור חייב להתמנות למנכל חדשות
מנכל חדשות ערוץ 2  |  28/12/14 22:59
5
האויב האמיתי הוא הימין
באום  |  29/12/14 00:25
6
הערבים חיים ממלחמות, מנפט ומגז
יסודו של דבר  |  29/12/14 08:39
7
העניין של אמונה
אבנר צפוני  |  29/12/14 08:58
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות ישראלי-פלשתיני
רפאל בוכניק
חוקרים וצוותי חשיבה פלשתינים נדרשים לספרו של הוגה הדעות הצבאי הסיני סון טסו "אמנות המלחמה" ושואבים ממנו השראה המתורגמת ליוזמות ולפעולות במוסדות ובפורומים בינלאומיים נגד ישראל תוך שימוש מושכל בשיטות של תעמולה ולוחמה פסיכולוגית. ישראל מוצאת עצמה בעמדת נחיתות אסטרטגית נוכח המערכה המדינית-דיפלומטית הממשמשת ובאה
ארווין קליין
בחגים, לפני החרפת האירועים בשטחים, ערכנו טיול לאזור חברון, ברבים מהמקומות שעליהם מספר ג'אקו ונטורה בספרו "בין ירושלים לחברון". רצה הגורל ואני בעצמי, שירתי בממשל חברון, כמה שנים אחרי שג'אקו היה שם. אז נהנינו מהשקט שאנשי משמר הגבול, אליהם השתייך ג'אקו, הצליחו להשליט באזור
איציק וולף
נהגת ישראלית דיווחה שרכב בעל לוחית זיהוי צהובה חסם אותה סמוך לכפר הפלשתיני נבי אליאס    גבר שיצא מן הרכב ניסה לפתוח את דלת המכונית ולאחר שלא הצליח שבר את החלון    הנהגת נמלטה והצליחה להגיע למוקד בקרני שומרון
יוני בן-מנחם
מנהיג תנועת "האחים המוסלמים" תוקף את קטר בעקבות הפיוס עם מצרים. ויכוח פנימי בתוך תנועת חמאס על השלכות הפיוס על מצבה של התנועה
שאול מנשה
המחזאי ההומוריסט המצרי עלי סאלים: "על הפלשתינים ללמוד משגיאותיהם. הם האמינו כי שחרור אלקודס יתחיל בשחרורן של ירדן, לבנון וכווית. זה היה כשערפאת תמך בסדאם חוסיין בכיבושו את כווית"
רשימות נוספות
מועצת הביטחון תצביע על נסיגה מיו"ש  /  עופר וולפסון
פיגוע בשומרון: בת 11 נפצעה קשה  /  עידן יוסף
חייל נפצע באורח קשה ברצועת עזה  /  עידן יוסף
הלנו אתם, או לצרינו?  /  רפי לאופרט
חמאס כפול  /  אריאל י. לוין
אביגדור ליברמן מפתיע  /  איתן קלינסקי
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il