מרבית אמצעי התקשורת בעולם סיקרו את תהלוכות המחאה בפריז בעקבות מסע הרצח של הג'יהאד ברחובות בירת צרפת. אופי הסיקור היה ברובו המכריע לטובת הרפובליקה הצרפתית המתמודדת עם הג'יהאד המשתולל ברחובות, וחיובית כלפי מנהיגות העולם שצעדה בראש התהלוכה. כולם חוץ מן הסיקור הישראלי ששם לעצמו לשסע לגזרים לא את הצביעות שבנוכחות נשיא רשות-הטרור-והרצח עבאס, אלא את ראש ממשלת-ישראל, שתבע לעצמו מקום של כבוד בשורה הראשונה של המנהיגים הפועלים נגד הג'יהאד. אם נאמין לעיתונות הישראלית, הרי שראש ממשלת-ישראל הוא ממזר חסר כבוד, חסר זכויות, מתפרץ שלא בטובתו למסיבה של הנעלים ממנו, וזאת רק כדי לזכות בכמה נקודות של פופוליזם זול במסע הבחירות. אם נאמין לתקשורת הישראלית, התנגד הנשיא הצרפתי
פרנסואה הולנד לביקורו של נתניהו ולהסתה שלו ליהודי צרפת לעלות לישראל ובמהרה, ועל כן נסיעתו של ביבי לפריז אינה אלא גחמה של עבד כי ימלוך.
אבל שנאת העצמי הזו היא כאין וכאפס לעומת החשש, אם לא נאמר הפחד, שלא לומר הבעתה, שבה נאחזו התקשורתנים לשמע הקריאה של ראש הממשלה ועוד יותר של שר החוץ ועוד יותר של שר התפוצות, שארץ ישראל קוראת ליהודים לשוב הביתה. איזו חוצפה זו, איזו פגיעה ברפובליקה הצרפתית לומר, או אפילו לרמוז, שאין היא מסוגלת להגן על אזרחיה! נכון ששני חמושים נכנסו ויצאו מבניין במרכז העיר עם רובי סער וירו ב-12 עיתונאים, נספחים ושוטרים, ואפילו וידאו הריגה ברחוב לעין כל בצווחות של אללה אכבר, ואז נכנסו לרכב ונסעו משם כאילו שום דבר לא מפריע להם. נכון שחבר שלהם ירה בשוטרת ולמחרתו נכנס למרכול מלא יהודים ורצח ארבעה מהם והעלה את הקורות אותו לרשת כאילו שום דבר לא מפריע לו. ונכון ש-100 יהודים נחטפו במטוס אייר פרנס לפני קרוב ל-40 שנה, ואחיו של ראש ממשלת ישראל נהרג במבצע החילוץ שמדינת ישראל, ולא הרפובליקה הצרפתית, הפעילה. ונכון שרוצח איסלאמו-צרפתי נסע כשהוא חמוש ברובה סער מפריז לבריסל, ירה בבאים במוזאון יהודי ונסע משם כאילו לא כלום. נכון שרפובליקה הצרפתית תומכת רשמית בממשלת פתח-חמאס, כולל הצבעה במועצת הביטחון למען הקמת ג'יהאדיסטן בלב ארץ הקודש. אבל מכאן ועד לומר שיהודי צרפת אינם בטוחים בארץ שאליה נסו, ברובם הגדול ממדינות האיסלאם, האין זו חוצפה בושה וכלימה?
פתגם סיני עתיק: כל פה נוסף נולד עם זוג ידיים
אבל שנאת העצמי הזו היא כאין וכאפס לעומת המורא הגדול והנורא מהגירה (לא עלייה, זו הציונות הישנה והרעה מבית מדרשם של
דוד בן-גוריון ומנחם בגין) של צרפתים בני דת משה לישראל מפאת הטרור. היכן ניישב אותם, את כל אותם יהודים קשי-יום שבקושי שוכרים דירה בפרברים העניים של פריז וליון ושטרסבורג שעליהם השתלטו המהגרים המוסלמים והפכו אותם לדמשק, חומס וחמה של המערב? גם כך מחירי הדיור פה נורא גבוהים (ומי אשם בזה אם לא ביבי ושרה!), ואם יבואו גם ההם, מחירי הדיור ינסקו עוד! היכן נשים את כל אותם מהגרי מצוקה שלא יכולים לרכוש לעצמם דירה של ששה חדרים עם מבט לים בנתניה, הרצליה, מגדלי האופרה, אשדוד ואשקלון?
מעבר לגזענות הפנים-יהודית המבצבצת מן הפחד מעלייה גדולה, יש כאן גם חשש פוליטי. הקיטוב הפוליטי בישראל הולך ומתחדד כשהשמאל מקצין לעבר מדינת כל פולשיה, והימין - לעבר מדינת היהודים לכל רוחבה. כמו ש"חרות" ההיסטורית נהנתה מתמיכתם של עולים מארצות האיסלאם, גם הפעם צפוי הימין ליהנות מתמיכת הסבב השני של עולים מארץ האיסלאם החדשה, היא צרפת. יהודים שנמלטו מאימת האיסלאם פעם אחת אל הארץ שהגנה עליהם מן השריעה כל עוד שלטה בצפון אפריקה, נמלטים עכשיו פעם שנייה, כאשר שנאת היהודים האיסלאמית השתלטה גם על הגולה החדשה. יש רגליים לסברה שלאור ההתגייסות של הממסד הנוכחי, שהוא יהודי-לאומי-ימני, לטובת עידוד העלייה של אותם פליטים, הם יטו את הכף הפוליטית-דמוגרפית לכיוון הלאומי-ביטחוני, ההפוך למגמת השמאל המקצין והולך לעבר השוליים שוללי הציונות.
היהודים שנמלטו למדינת היהודים ממדינות האיסלאם, וסבלו לא מעט אפליה, ונלחמו על קיומם וארצם, נהנים כיום מגאות כלכלית המתבטאת במחירי הדיור הגבוהים. היהודים שבחרו שלא להילחם, שבחרו להסתמך על הגנת הגויים, מוצאים עצמם עניים מדי מכדי להשיג דיור בארץ הקודש. אבל אם העולים החדשים יבחנו את נסיונם של קודמיהם, יתברר להם כי כל השקעה באדמת ארץ-הקודש, ולו בפריפריה של הפריפריה, היא השקעה מצוינת. מי פילל שדירה בבאר-שבע תיחשב לזולה במחיר של 250 אלף דולר? מי חשב שמחיר מגרש במדבר צפונית ומזרחית לבאר-שבע ירקיע לכדי רבע מיליון דולר? שלא לדבר על מחירי שכירות ברמה של מנהטן בתל אביב וירושלים.
פתגם סיני עתיק אומר שכל פה נוסף נולד עם זוג ידיים. אני מניח שיש יוצאים מן הכלל, אבל סביר שגם לצרפתים בני דת משה שיחפצו לעלות לארץ על-פי חוק השבות, יש פחות או יותר זוג ידיים לכל פה. לידיים הללו אפשר להציע תעסוקה, בבניית בתיהם שלהם באיזורי עדיפות לאומית: יהודה, שומרון, גליל ונגב. נכון, זה לא ארלוזרובה פינת דיזנגובה. זה ארץ ישראל. אפשר להציע להם עסקה: אדמה במחיר פיתוח, אבל רק בעבודה עצמית. מי שלא רוצה, שישלם מחיר של בנייה סטנדרטית. זה לא בשמיים, זה בר ביצוע, אני מוכן להסביר לכל עולה, גם בצרפתית שבורה, איך עושים את זה. 100 אלף יחידות דיור בעבודה עצמית יכולות להוריד גם את מחיר הדיור הכללי.
מספיק כבר עם השנאה העצמית! ניתן כבוד לראש ממשלת-ישראל, ולא משנה מי יהיה אחרי סבב הבחירות הבא עלינו. נקבל את אחינו בני ישראל במאור פנים, ונזכור כי האויב האמיתי אינו אנחנו, אלא הג'יהאד.
