כולנו משתוקקים לדעת מה יהיו תוצאות הבחירות בעוד כחודשיים ומי יוכל להרכיב את הממשלה הבאה. כל נבחרי המפלגות המבקשים לשרוד בשלטון כמו גם יריביהם המבקשים להדיחם, משתדלים מאוד לנתח את האפשרויות בהסתמך על הנתונים ה"כאילו אמתיים" שמציגים הסקרים המתרבים כפטריות אחר הגשם. אבל לכל המנסים לנבא את העתיד ראוי להקשיב לעצה טובה אחת והיא: "מדבר סקר תרחק".
וכל כך למה? כי גם על-פי ממוצע התוצאות של הסקרים האחרונים שהתפרסם בימים אלה עולה בבירור, כי הקרב על הבכורה עדיין לא הוכרע וכי הדרך אל מעמד הניצחון עדיין רחוקה היא ורבה, והנסיבות המשתנות חדשים לבקרים במזרח התיכון הכאוטי יכולות להפוך את הקערה על-פיה, וכלל אין זה בטוח שאזרחי ישראל יהיו אלה שיקבעו מה יהיו התוצאות של המערכה השקולה. מוזר ככול שזה עלול להישמע: יכול בהחלט להיות שדווקא ארגון הטרור חיזבאללה יהיה זה שישפיע על תוצאות הבחירות בדרך שאולי תקבע מי ישלוט בישראל.
האמירה הזו אינה תחזית הזויה של אסטרולוגים חוזי העתיד על-פי כוכבי השמים. היא מסתמכת על הערכות מצב ותחזיות של אגף המודיעין של צה"ל. וכדי שלא אחשב כמוציא דיבה רעה, הנה מה שאומר על הנושא ראש חטיבת המחקר היוצא באמ"ן, תא"ל איתי ברון, בראיון ל
ישראל היום:
-
"ב-2015 אנחנו צפויים להמשך הבלגן במזרח התיכון "מעריך ברון הטוען, כי "חיזבאללה מבקש לפתוח מחדש את אזור הר דב לעימות עם צה"ל". מה פירוש העימות הזה? "במלחמת לבנון הבאה מתכנן חיזבאללה לשגר לעבר ישראל יותר מאלף רקטות ביממה, בניסיון לגרום נזק כבד למתקנים אסטרטגיים". זה ועוד: "במלחמה הבאה שתתרחש נמצא כוחות שלחיזבאללה בשטח ישראל, בשתי צורות," הוא מזהיר. "האחת היא צורה של פיגועים - דקירות נקודתיות בנהריה, בשלומי או במעלות. השנייה: מבצעים יותר משמעותיים שבהם כוח של חיזבאללה ישתלט על יישוב שלם בישראל".
תא"ל ברון אינו היחיד המציג אפשרות מסוכנת כזו. לפני שבועות אחדים סיפר קצין בכיר אחר בצה"ל בתדרוך לעיתונאים בפיקוד הצפון: "יישובים ישראלים הרחוקים מהגבול כארבעה קילומטרים יפונו לפני שחיזבאללה יכבוש אותם". הבכיר הזה לא פירט האם המדובר במטולה, קריית שמונה, כפר גלעדי, אביבים, מלכיה ואול יגם יישובי ספר אחרים. מסתבר כי אחדים מהיישובים שהוזהרו מפני פלישת חיזבאללה לשטחי ישראל, כבר הכינו תוכניות פינוי משלהם.
לאן ינוסו התושבים הישראלים ולכמה זמן - זה לא פורסם. אבל כדי להרגיע את הרוחות בישראל במידת מהטרחה קצין הבכיר לספר כי צה"ל אינו יושב באפס מעשה נוכח האיום ההתקפי המתואר כאן. ומה המעשה המתוכנן כנגד הפלישה? "אנחנו מכשירים חיילים להיכנס ליישובים ולתת מענה הגנתי לבעיה. ובמספר יישובים כבר נעשו כמה תרגילים ובעתיד הקרוב נתרגל שוב".
אחת השיטות הבדוקות שעל פיהן מתכוננים צבאות ועמים למה שצופן להם העתיד בהפתעה, היא הכנה ותרגול של תרחישי קרב אפשריים, כדי לדעת איך להתכונן לבלתי צפוי במטרה להתמודד אתו באופן המיטבי. אם יש אמת באזהרתו של תא"ל ברון, סביר מאוד להניח שגם צה"ל מכין תרחישים לאימון גייסותיו בחזית המיועדת לפורענות. והנה תרחיש לחימה אחד המתבסס על ההערכות של אמ"ן, שאם יתממש עלול לשנות לחלוטין את כל תחזיות הסקרים על תוצאות הבחירות שאמורות להתקיים ביום שלישי ה-17 במרס:
- 24 שעות לפני "יום הבוחר" נפתחת מגבול לבנון שורת אירועי קרב מבית היוצר של חיזבאללה. לקראת זריחת החמה נוחת על מרכז מטולה מטח של מאות רקטות המשוגר ממעוזי הטרור. התוצאה: 100 הרוגים ומאות פצועים והרס מבנים כבד. תימרות עשן ואש אופפים את המושבה השקטה בסמוך לגדר המערכת.
- באותה שעה בדיוק חודרת יחידת לוחמי חיזבאללה לִמושב אביבִים שכבר נפגע בעבר באירוע טרור נורא שבו נרצחו 12 נוסעי אוטובוס בהם 9 ילדים שהיו בדרכם לבית הספר. הפעם עוברים המחבלים במהירות מבית לבית, יורים ורוצחים תושבים במיטותיהם. מי שלא נפגע הם אלה מבין התושבים שנטשו את המושב ערב קודם בהתאם להנחיות של צה"ל.
- זמן קצר לאחר מכן חודרת יחידת סכינאים לעיירה שלומי ומגיעה אל השוק המקומי. המחבלים מתחילים לדקור, ללא אבחנה, את הקונים השלווים. בחילופי אש המתפתחים עם יחידת משמר הגבול נהרגים מספר מחבלים. המרכז המסחרי מוצף בדם. בפאתי העיירה עוסקת קבוצה אחרת של מחבלים בפיצוץ בתי מגורים על תושביהם.
- יחידות של לוחמי חיזבאללה ממונעים ברכב משוריין במסווה רכב או"ם פולשות ומשתלטות על הר-דב, שובות את חיילי צה"ל המוצבים במקום ונעלמות מן השטח יחד עם החטופים. שרשרת אירועי הרצח והחטיפה נמשכת כשעתיים. לא יותר. בינתיים נמלטים הרוצחים בחזרה למאורותיהם בלבנון.
אם אכן יתממש תרחיש האימים הזה, איך ינצלו אותו המתמודדים בבחירות? סביר להניח שאל זירת האירועים הנוראה יגיע ראש הממשלה
בנימין נתניהו במסוק צה"לי, בחברת שר הביטחון והרמטכ"ל. וכמובן: התקשורת על כל סוגיה וגווניה. אחרי הדיווח המבצעי, מפי מפקד הגיס הצפוני ואלוף הפיקוד, יגיע מועד ניתוח האירועים וסיכום ההתרחשויות.
ברור שגם ראשי "המחנה הציוני" יצחק הרצוג ו
ציפי לבני יגיעו לזירה הצפונית המותקפת כדי לקטוף פירות לטובת מפלגתם. יקפוץ על ההזדמנות לחשיפה תקשורתית גם ראש "
הבית היהודי"
נפתלי בנט הרואה את עצמו כמי שעתיד להנהיג את ישראל. בקיצור: כל המי-ומי במתמודדים יגיעו להשמיע את דברם ולעוץ עצתם. מרגע זה יתפתח "מסע בחירות" מחודש ויתחיל תור השאלות שעיקרן יהיה זה: איך ישפיעו ההתרחשויות האלימות האלה על תוצאות הבחירות? האם יוכרז מצב חרום והבחירות ידחו? האם הבחירות יתקיימו בכול מקרה? האם ראש הממשלה ישמיע את דעתו על האירועים כדי להשפיע על ציבור הבוחרים הישראלי המזועזע, ויסביר לכל העולם איך ממשלתו תילחם בטרור כאשר יזכה ברוב מוחלט שיאפשר לו משילות.
בעקבות סדרת האירועים הרצחנית העתידה לנחות עלינו, האם יורה ראש הממשלה למטוסי חיל-האוויר לתקוף את בירת לבנון, או שירחיב את החזית כדי להעצים את כוחו האלקטורלי ויפקוד על כוחות גדולים של צה"ל - שריון וחי"ר - לחדור ללבנון ולהלום עד מוות במעוזי המחבלים, אחת ולתמיד.
אבל לא רק ראש הממשלה ינסה לנצל את האירוע לטובת מחנהו. ברור לחלוטין כי כל המתמודדים האחרים יביעו, בציטוטים ישירים לתקשורת, את דעתם בשאלה: "מה צריכה להיות התגובה" ואיך נכשלה ממשלת נתניהו במילוי תפקידה להגן על אזרחי ישראל, למרות התראות אמ"ן.
על-רקע ההתפתחויות האלה - איזה ערך והשפעה יהיו לסקרים ולתוצאותיהם החזויות? לכולנו יסתבר בבירור שאין כל קשר בין הסקרים לבין המציאות. המציאות תוכיח שהמנצח האמיתי בבחירות המיותרות האלה עלול להיות שייח'
חסן נסראללה שיסביר לעולם, בחיוך הציני המאפיין אותו, כי הוא ולא אזרחי ישראל, קבע במעשיו מי יהיה האיש שעליו יטיל הנשיא ראובן ריבלין להרכיב את הממשלה בישראל.
פרסום הערכות אמ"ן על כוונותיו ההתקפיות של חיזבאללה והיערכות צה"ל מולן נראה סביר גם אם המדובר רק בהערכה תיאורטית - אולי הגיונית ואולי לא. כך-או-כך, אם חיזבאללה לא ינסה לבחוש בקלחת, נראה שהבחירות לא ישנו את נתיבן ואזרחי ישראל, ורק הם, יקבעו מי ינצח בבחירות וכל התחזיות כיום הינן לא יותר ממשאלת-לב.
על-פי מצב הדברים הנוכחי נראה שהתוצאה האמיתית של הבחירות האלה כבר ממתינה בשער. ואולי באמת לא יהיה מנוס מהקמת ממשלת אחדות לאומית - בוז'י-ביבי - שתחלץ אותנו מהתיקו הפוליטי הגרוע שאינו מוביל לשום מקום פרט לסיבוב בחירות נוסף שיתקיים כעבור שנה אחת או אף פחות מזה.
בכל הסיפור העגום הזה קיימת שאלה אחת רלוונטית וחשובה באמת, והיא: האם יצליחו הפוליטיקאים המתמודדים, מימין ומשמאל, לגבור על הטינות האישיות והאמוציות הפוליטיות, ולמצוא דרך מוסכמת ומקובלת ללכת יחד כדי שישראל תוכל להיחלץ מבעוד מועד מן המדמנה העמוקה שבה היא שקועה כיום.
