אני רוצה לספר לכם המרכז לבריאות הנפש. כסטודנט לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן, השתתפתי במספר סיורים במקומות שונים, בכדי להכיר את מקצוע העבודה הסוציאלית על סוגיו השונים. הסיור שעליו אני רוצה לספר התקיים במרכז הקהילתי לבריאות הנפש - יפו.
כשראיתי את השיבוץ לראשונה עלה בי מעט חשש מהגעה למקום: בכל זאת זה לא תחום שאני מכיר או יודע עליו פרטים. אך כאשר הגענו למרכז, כבר מהרגע הראשון היה ניתן להבין שזה לא מה שחשבתי שיהיה, השקט שאפיין את המקום לא עלה בקנה אחד עם מה שדמיינתי.
במהלך הפגישה עם עידית שמנהלת את העובדים הסוציאליים במרכז למדנו על המחלקות השונות שיש במרכז (מרפאת מבוגרים/ילדים/קשישים, אישפוז יום, תחלואה כפולה ושיקום) ועל תהליך הקליטה שעובר כל פונה המגיע למרכז. הבנו שהפונים למרכז מגיעים אליו מרצונם החופשי ועובדים ביחד עם המטפלים כדי לשפר את איכות חייהם. כמו-כן עלו שאלות מיהו אותו מטופל "חולה נפש"? האם זהו אותו אדם שהיה בדמיוננו שמסתובב וצועק? או שאולי כולנו מעט "חולי נפש"? האם זה משהו מולד? או תהליך שיכול לצוץ לפתע בכל אחד ואחד מאיתנו?
לאחר מכן נפגשנו עם סטודנטים שמבצעים את ההכשרה המעשית במרכז, שהסבירו לנו על תהליכי העבודה עם המטופלים וסיפרו לנו על מקרים בהם הם מטפלים בכדי להראות את מגוון המקרים המגיעים למרכז. מהסיפורים השונים למדתי על שונות האנשים הפונים לטיפול: מקשישים, הסובלים מבדידות, דרך סטודנטים שחרדים מבחינות ועד ילדים עם פחדים שונים. במהל הסיור ראינו את המחלקות השונות והתמקדנו במחלקת השיקום שבה עוזרים לאנשים הסובלים ממחלות נפש שונות להסתגל לחיים על-ידי עבודה במרכז או ניסיונות לשלבם בעבודה מחוץ למרכז וכן ישנם חוגי אומנות ויצירה שונים.
הסיור נסגר במפגש עם אחד המשוקמים במרכז שסיפר לנו את סיפור חייו המרתק, התאונה שיצרה אצלו חרדות ותפקוד לקוי ואשר גרמה לו לאבד את מקום עבודתו ומשם גם את מעמדו בקרב המשפחה והחברים, ניסיונות הטיפול השונים שלא צלחו וכל פעם מחדש דרדרו עוד יותר את המצב ולבסוף המפגש עם הרופא הנכון שידע להכיל ונתן לו הרגשה טובה ובכך גרם לו להחליט שעליו לשקם את חייו צעד אחרי צעד בהתמודדות עם הפחדים והחרדות.
בסופו של דבר הוא מגלה בעצמו כישרונות ציור וכתיבה מופלאים ועל-ידי כך הוא מתגבר על הפחדים אט אט ומצליח לחזור לתפקוד כמעט רגיל ואפילו למצוא בעצמו כוחות שלא ידע עליהם ולהפוך להיות סקיפר מקצועי, דבר שלא דמיין לעצמו מעולם! המפגש עם אריה נחרט טוב בזיכרוני וחידד את החשיבות של הפניה למטופלים בצורה טובה וחיובית שיכולה להוביל אותם לשינוי ובנוסף העלה בי את היכולת להתגבר על הפחדים על-ידי התמודדות איתם ולא על-ידי דחיקה שלהם.
הסיור במרכז העלה בי התפעלות ענקית מהעובדים במקום שמטפלים במספר רב של מטופלים ועם זאת עושים את העבודה במסירות ובצורה טובה. הדגש בטיפולים הוא על לא על הבעיות אלא על היכולות של הפונים דבר שיוצר אווירה של עידוד וצמיחה, אני מרגיש שלמדתי הרבה דברים מהסיור והאנשים שפגשתי ועל כך ברצוני להודות להם.
