על הטמטום והשטות שבמאמרו של חגי הוברמן אין צורך להכביר מילים. גם הימין יודע להיות טיפש כשצריך. אבל הוברמן משך את השטיח, והתנצל עמוקות. לא כך עשה
יאיר גרבוז, שממשיך להגן על גזענותו בתואנות מביכות. דווקא סיפור הוברמן חשף אותנו לתגובות חמורות לא פחות. הנה רשומה (פוסט) שפירסם גידי אורשר (!) מגל"צ בעמוד הפייסבוק האישי שלו:
-
"ערוץ 7, הביוב של המתנחבלים מפרסם מאמר של אחד, חגי הוברמן... המכתב, המכוון כנראה לרומם את עמדותיו המתועבות של המתנחבל מאלקנה בחוגי עמיתיו הפשיסטים... נדמה לי שרק בגלל זה צריך להפסיק את 'מפעל ההתיישבות' בארץ ישראל, מפעל שהוכח כבר שנבנה ברמאות, בשוחד, בהעלמת עובדות ע"י הימין הקיצוני, ולשלוח את פעיליו לכל הרוחות. בוודאי לסגור בצו מנהלי את הערוץ הארור".
לבד מהקללות השגורות בטקסטים שכאלה ("מתנחבלים", "פשיסטים"), הבונבון שבכתר ההגותי של אורשר הוא ש"רק בגלל זה צריך להפסיק את מפעל ההתיישבות בארץ ישראל", כולל ההאשמות השקריות הקבועות.
אז מה, להחריב את כל מפעל ההתיישבות בגלל מאמר שנכתב בידי אדם אחד באתר אינטרנט שולי, שכל פשעו שהוא מזוהה עם ההתיישבות ביהודה ושומרון?
הנה, אורשר, אנחנו כבר הולכים לעשות זאת. הנה נשלחים אלפי חיילי צה"ל בשחור להחריב עשרות יישובים פורחים, להתעמת עם מאות אלפי מתיישבים יהודים, להרוס בתים, מתנ"סים, בתי כנסת, גני ילדים ובתי ספר. הנה נשלחים האוטובוסים להעמיסם ולשלוח אותם מערבה, אליך ליפו.
אבל רגע, אם המדד לחורבן קולוסלי כה גדול הוא מאמר טיפשי גזעני ומקומם - מה נעשה עם מאות מאמרים דומים משמאל? יתרה מזו, מה נעשה עם הפוסט הזה שלך, את מה נחריב כעונש על טיפשותך?
אה, אורשר דוחק "לסגור בצו מנהלי את הערוץ הארור". השמאל היה תמיד חזק בסתימת פיות ובסגירת כלי תקשורת. רק רגע, בניגוד לערוץ 7 הפרטי, התחנה שאתה משדר ממנה, של צבא ההגנה לישראל (שבין לוחמיו עזי הנפש נמצאים רבים מ"מפעל ההתיישבות שנבנה ברמאות, בשוחד", כדברי הנאצה), היא תחנה ציבורית, הממומנת בכספי המיסים של כל אזרחי המדינה. אז איך זה שהפכתם אותה לנחלתו של קומץ המתעקש לקלל את רובנו ולהשתמש בה ככלי תעמולה נגד הרוב השמרני-ימני בחברה הישראלית?
במקום לחלק את מיקרופוניה של התחנה בין כלל הצבעים בחברה הישראלית, אתם מתעקשים בחמת זעם לשמור אותה רק לכם (עם שמורת טבע לפראים)? אז מה, אורשר, לפי ההיגיון שלך, צריך לסגור את מקום עבודתך, לא? לא לפי העקרונות שלי. כתבתי לא אחת, שגם לזועבי יש חופש לקלל.
אורשר לא לבד. הוא דוגמה אחת מיני אלף ל"גרבוזים" במחנה השמאל, שלא מוכנים - ולא רוצים - לשמוע אתכם, גם אם אתם הרוב. הם מתעבים אתכם, מנשקי מזוזות שכמותכם, בוחרי ימין, תומכי נתניהו, אוהבי ארץ ישראל. לו יכלו, היו מכניסים את כולנו לחינוך מחדש. בינתיים, הם מרעישים באלפי מיקרופוניהם לא על אוזנינו אלא על התודעה של כולנו - רק שלא נחשוב באופן עצמאי. ואחר כך נפתח את הרדיו ונשמע את אורשר ממליץ לנו על סרט.
הנה האירוניה: אתה ושכמותך חיים בסרט, אתם חיים בשנות ה-70 וה-80 ומסרבים להשתחרר מהקיבעון הפסיכו-פוליטי שנתקעתם בו - כאילו לא עברנו יותר מ-20 שנות ניסיון עם הפתרונות המדיניים שלכם; כאילו אנחנו לפני אוסלו, ספטמבר 2000, מלון פרק, "חומת מגן", ההינתקות, חורבן גוש-קטיף, השתלטות חמאס, ירי עשרות אלפי טילים עלינו, מלחמת לבנון השנייה, "
עופרת יצוקה", "עמוד ענן" ו"צוק איתן" - כל זה לא קרה עדיין ביקום החלופי של אורשר ודומיו. מה שיש הוא שנאה מזוקקת לישראל האחרת, שבינתיים גדלה והתפתחה ונכנסה מתחת לאלונקה הציונית במרוץ השליחים ההיסטורי של העם היהודי. צאו כבר מהסרט.