כשאברמוביץ' קרא למהלך "הרואי"

לא נראה שהמהלך של ויתור על הרוטציה מצד לבני מוסיף או גורע למערכה הפוליטית. אולי זה ממחיש את תחושתם של רבים בשמאל ובימין, שציפי לבני היא נטל על המערכת הפוליטית, ולא יתרון. מכל מקום, עם רוטציה ובלעדיה, הסיפור המרכזי של מערכת הבחירות מוסיף להיות ממשלת ימין מול ממשלת שמאל. שתי דרכים פוליטיות ואידיאולוגיות, שיש להן השפעה גם על המפלגות שפרסו מסך ערפל על נטייתן הפוליטית במסווה של "מרכז" מדומיין. רגע קומי סיפק פרשן חדשות 2, אמנון אברמוביץ', כשבהינף שנינות הגדיר את המהלך של לבני כ"הרואי", לא פחות. "ויתור למען המפלגה, המדינה, הרעיון", בלשונו. לפתע נעלמה הציניות מקולו והוא ניסה לשכנע אותנו באמת שלבני עשתה מעשה נאצל של הקרבה (גם רינה מצליח דיברה בכיוון דומה). דקה לפני ודקה אחרי הוא הגחיך את דוברי הימין וראש הממשלה והטיל ספק באמינותם, אבל בנוגע ללבני, קבע האורקל מנווה אילן, מדובר במעשה המשתווה לחילוץ החטופים באנטבה. יש באנקדוטה הזאת כדי לסכם את מפעלו הפרשני של אברמוביץ' לאורך מערכת הבחירות (וגם לפניה): פרשנות בשירות השמאל, במסווה עיתונאי. הנה פרשנות אחרת, טובה לפחות כשל האורקל: מאז כניסת ראובן אדלר למטה התעמולה של המחנ"צ, הוכנסה לבני למקום מסתור. במקביל, הופעל עליה מכבש לחצים אדיר ממדים לוותר על הרוטציה, כולל האשמתה באובדן סיכויי השמאל לנצח בבחירות, ובתוספת איום מרומז שתאבד את מעמדה המלכותי בתקשורת השמאל ותגולגל בזפת ובנוצות בידי סימה קדמון ושות'. הלבטים לא היו קשים. הרואי עאלק. בחירות היום. אחרי הרפש ורגעי המבוכה שסיפקה המערכה האחרונה, צריך לזכור שאין זה מובן מאליו להשתתף ביום חגיגי שכזה. הסתכלו סביב אל שכנינו; הם לא יכולים לממש את זכותם לקבוע בקולם את עתיד ארצם. אנחנו כן. תודה לאל. גם לא כדאי "לקחת ללב" חלק ניכר מההאשמות ומחידודי השפה ואפילו הגידופים שהוטחו בחודשים האחרונים. חכמינו כינו זאת "עידנא דריתחא". אחרי הבחירות יצטרכו כולם, קואליציה ואופוזיציה, לשלב ידיים כדי לעשות את המקום הזה טוב עוד יותר ממה שהוא כעת. בהצלחה לכולנו.