דברי הבלע של הצייר והפובליציסט
יאיר גרבוז ב-7 במרס בעצרת להחלפת השלטון בכיכר רבין בתל אביב, תרמו לכך שמצביעים רבים עברו להצביע עבור מפלגת הליכוד - זו אחת המסקנות העולה מתוצאות הבחירות.
גרבוז הגזען נשא בעצרת את "נאום הקומץ", שבו האשים כי "מנשקי קמעות ועובדי אלילים השתלטו על המדינה". יאיר גרבוז זכה למחיאות כפיים מאלפי אנשים שהשתתפו בעצרת והמצער הוא שלמרות שבדיעבד ראשי "
המחנה הציוני" הסתייגו מדבריו, אף אחד מהם לא טרח לבדוק מראש את תוכן נאומו הגזעני של גרבוז.
האם יעלה על הדעת שהוא שובץ כאחד הנואמים מבלי שמישהו מהם ידע מה הוא עומד לומר?
יצחק הרצוג ניסה בראיון לרשת ב' להתנער מכל קשר אפשרי בין "המחנה הציוני" לבין העצרת וגרבוז, אך האם יש מישהו שמאמין לו?
ח"כ
עמיר פרץ התבטא במרירות, בישיבה של ראשי "המחנה הציוני" אחרי הבחירות, ושאל: "איך אפשר לנצח כשיש לך את גרבוז?" ובכך אישר את הקשר בין גרבוז ל"מחנה הציוני".
אולם התוצאה של מעשהו הנלוז של גרבוז מזכירה את המשל הערבי המפורסם על האדם שבא לאפר ולייפות את הכלה לפני חתונתה, אך במקום להפוך אותה ליפה הוא מעוור אותה. גרבוז הכניס גול עצמי ענק ל"מחנה הציוני".
תעודת הוקרה מהליכוד
הדברים מזכירים לי סיפור אישי שאירע ביולי 2000, בעת שהייתי הפרשן המדיני של
קול ישראל שבא לקמפ דייוויד לכסות את ועידת השלום בראשותו של הנשיא קלינטון ובהשתתפות ראש הממשלה
אהוד ברק וראש אש"ף
יאסר ערפאת.
באחד בימי הוועידה, בעודי לוגם קפה במרכז העיתונות ביחד עם ידידי הסופר והעיתונאי
אורי דן ז"ל, התקשר אלי למכשיר הנייד אחד מחברי משלחת ישראל לשיחות כדי להדליף לי ידיעה שאהוד ברק הסכים לחלוקתה של העיר העתיקה בירושלים וכי ניטש ויכוח גדול על השאלה למי תהיה הריבונות בהר-הבית. אורי דן, שראה כי נפלו פניי, פרץ בצחוק: "ידידי הצעיר, תירגע", הוא אמר, "יאסר ערפאת לעולם לא יסכים לשום הצעה". ואחר כך הוסיף: "יבוא יום ואנו נקים אנדרטה גדולה לזכרו של ערפאת במרכז הבירה על כך שבסירובו הציל את ירושלים מידי הערבים".
כך גם יאיר גרבוז צריך לקבל תעודת הוקרה ממפלגת הליכוד על תרומתו הגדולה לניצחונה הגדול בבחירות, ועל כך שתרם באמירותיו הגזעניות להצלתה מתבוסה.
מאז ה"צ'חצחים" של
דודו טופז לא נראה בארץ גזען כגרבוז, אחריו לא התבייש
יהושע סובול לגבות אותו ואף להשוות את
נפתלי בנט לנאצים, וגם הסופרת והשחקנית
אלונה קמחי תרמה מפניניה הגזעניים נגד הימין אך התחרטה ומחקה אותם מדף הפייסבוק שלה.
יאיר גרבוז הוריד פרופיל, הוא מסרב להתראיין ומקווה שאם ירד למחתרת הציבור ישכח את הגזענות שלו במקום לגלות אומץ ולהתנצל. אסור להרפות מגרבוז עד שיתנצל, כמובן שאין לפגוע בו בשום דרך חס וחלילה, אך אם לא יוקיעו את דבריו, עלול מישהו אחר לאמץ את דרכו הגזענית. לכן המאבק בגרבוז ובדומיו צריך להיות רצוף, נחוש ובלתי מתפשר כדי לעקור את שורש הגזענות.
