רק אובמה אינו מבין
דאגותיהן של מדינות ערב המאויימות על-ידי משטר האיותאללה בטהרן גוברות מיום ליום, והן מוחות ומזהירות מפני הסכנות הצפויות.
עורך האתר "אלערבייה" שנחשב למקורב לממסד הסעודי, פרסם למחרת נאומו של
בנימין נתניהו בקונגרס האמריקני מאמר, שבו שיבח את דבריו של ראש הממשלה ואף טען כי האדם היחיד שאינו מבין את הנסיבות הוא
ברק אובמה.
דובר הממשל הסעודי אומר כי "החיפזון של הבית הלבן לחתום על הסכם עם אירן בסוגיית הגרעין משליך לרעה על יחסי ארצות-הברית-סעודיה, וכי הבית הלבן אינו דואג לאינטרסים של ידידי ארה"ב במזרח התיכון".
הדובר הסעודי מוסיף כי "ההתפשטות הקולוניאליסטית של אירן במזרח התיכון חמורה יותר מן ההסכם המקווה. אך לא זו בלבד, אלא שמדינות ערב הנחשבות חלק מהציר הסוני המתון, מתנגדות למדיניות הפיוס של הבית הלבן כלפי 'האחים המוסלמים' בעולם הערבי בכלל ובמצרים בפרט".
"הבית הלבן מניח כי הידוק הקשרים עם 'האחים המוסלמים' הוא הדרך הנכונה להילחם באיסלאם הקיצוני נוסח
דאעש, הג'יהאד העולמי, חמאס ואל-קאעידה".
"אך לא זו בלבד. הממשל האמריקני מעודד את מעורבותה של אירן בענייניה הפנימיים של עירק ואת השתתפותן של משמרות המהפכה בקרבות נגד ארגון דאעש ברחבי עירק. הבית הלבן מתעלם מכך שבסופו של דבר אירן תשתלט על עירק ועל אוצרות הנפט שלה".
"הבית הלבן משתדל להרגיע את סעודיה ומדינות המפרץ כי ארה"ב לא תנטוש מדינות אלו שהן בעלות בריתה במזרח התיכון. אך לא ברור אם ביקורו לאחרונה של שר החוץ
ג'ון קרי בסעודיה ירגיע את השלטונות של סעודיה ומדינות המפרץ וישכך את פחדיהן מפני המשטר האירני".
ואילו העיתון "אל-שרק אל-אווסט" מפרסם מאמר (5.3.15) בכותרת: "אירן מסוכנת יותר מדאעש" ובו נטען כי:
"אין מקום להשוואה בין דאעש ואירן. דאעש הוא אומנם קבוצה מסוכנת אך קטנה, והשמדתה אפשרית, כפי שהושמדו קבוצות חריגות קטנות דומות שהתנגדו לערבים, כמו קבוצות הפורשים, הקרמטים, החששים והפטמים האלימים שחוסלו על יד צלאח א-דין אלאיובי.
"אך אירן שונה מהן תכלית שינוי: היא הצליחה להשתלט על 4 בירות ערביות - דמשק, ביירות, בגדד וצנעא. אירן מהווה איום אסטרטגי על הסונים. אירן מסוכנת אלף מונים מדאעש".
דאעש בעקבות הולגו המונגולי
הנשק של דאעש הוא זריעת פחד ואימה בקרב אויביו במגמה להניא אותם מהתנגדות ולאלץ אותם לברוח משדה הקרב.
תולדות המזרח התיכון משופעות בטקטיקת ההפחדה. שיא השימוש בהפחדה היה ב-1258, כשהמונגולים בפיקודו של הולגו הגיעו לעירק והחריבו את החליפות העבאסית. מימי החידקל במחוז בגדד הפכו שחורים בשל הדיו של עשרות אלפי הספרים שהוצאו מהספריות והושלכו לנהר. מימיו נצבעו גם באדום ממעשי הטבח הרבים שביצעו המונגולים.
לאחר כיבוש בגדד, פקד הולגו להקים על גדת החידקל פירמידה מגולגלותיהם של ההרוגים, כדי שיוכל להתייצב בראשה ולחגוג את נצחונו. יום לפני החגיגות ביקר באתר, ראה את פירמידת הגולגלות ואמר כי אינה די גבוהה. הוא פקד להרוג עוד עשרת אלפים בני אדם כדי שראשיהם הכרותים יגביהו את הפירמידה.
ואילו בדמשק פקד הולגו לגרש את כל תושבי העיר אל מחוץ לחומותיה למדבר ולדהור עליהם בסוסים. מפקדיו ניסו לרסן אותו באומרם שיש בין תושבי העיר נשים, זקנים וטף. הם ביקשוהו לשאול את אלוהיו אם לנהוג כך.
הולגו עצם את עיניו והשיב: "שאלתי את אלוהי. קדימה! בַּצעו את הפקודה!".
הפיכת האדם לחיה
זהו שם ספרו של המשורר הסורי ממדוח עדוואן. בערבית מורכב שם הספר משתי מילים בלבד: "חיונת אלאִנסאן". נעיר כי בערבית ניתן ליצור פועל מהשם "חיה", בדומה ל-animalize באנגלית.
תכני הספר מעציבים ומכאיבים, כי הם מבטאים באופן מציאותי את מצבם המדכא של עמי ערב כיום, ההופכים טרף לטרור, לאלימות ולכיבוש האירני.
ההשראה לחיבור הספר נלקחה מן הטבח ההמוני בעיר חמת ב-1982 שבמהלכו נרצחו כעשרת אלפים בני אדם, והעיר העתיקה נחרבה כליל. גם העינויים והחיסולים של אנשי האופוזיציה בבתי הסוהר שימשו מקור לנכתב בספר.
ברשתות החברתיות הופיעו תגובות רבות המזדהות עם המחבר שנותן תואר של "חייתיות" לאכזריותם של השליטים. הנה כמה מהן:
"שם הספר זועק לשמיים. אך מי שקורא את הספר חייב להתמודד עם אמת לאמיתה";
"המזעזע בספר הוא הסיפורים על שיטות העינויים בבתי הסוהר בסוריה, שמוכיחים כי בני אדם גרועים מחיות טרף. שכן חיות אלה טורפות במהירות, אך אינן מענות את קורבנותיהן";
"הספר מדהים כי הוא מתבסס על עובדות ולא על רעיונות ודעות. וכשהמחבר מביע דעה כלשהי, הוא עושה זאת לאחר שהוא מביא את העובדות".
בשנות ה-60' של המאה ה-20 חיסל משטר הבעת' בסוריה 800 אנשי "האחים המוסלמים". הם הועלו על מטוסי טופולב המשמשים להצנחת צנחנים, והושלכו מן המטוסים ללא מצנחים למדבר אלג'זירה בצפון סוריה.
זהו אירוע מזערי בחומרתו לעומת הריגתם ופציעתם של 1.3 מיליון סורים והפיכתם של כ-5 מיליון סורים לפליטים בארצם ובמדינות השכנות. נתונים אלה הם לפי מקורות של האופוזיציה.
יש לציין כי ספר זה נכתב בטרם גילוי הזוועות של ארגון דאעש.