X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
יושב-ראש ועדת הסנאט ליחסי חוץ, בוב קורקר (במרכז), נושא דברים בפני חברי הוועדה בדיון שהתקיים לפני ההצבעה בנושא ההסכם עם אירן. 14 באפריל 2015 [צילום: AP/Andrew Harnik]
המו"מ עם אירן
בינתיים, אובמה יכול להמשיך
ישראל נקלעה למעשה למצב, שאין היא יכולה לנסות ולשנות באופן מהותי את ההסכמה שגובשה בין הרפובליקאים והדמוקרטים בוועדת החוץ של הסנאט, ללא ספק בהסכמה, אילמת לפחות, של הבית הלבן. כל ביקורת מצד בכירים ישראלים על הצעת החוק תתקבל בתרעומת מצד שתי המפלגות
חופשי לנהל את השיחות. ברק אובמה [צילום: AP/Ricardo Arduengo]

משפט סתמי
ישראל אוזכרה בלשון החקיקה המוצעת, כאשר נאמר: "על הנשיא להחליט שההסכם לא יפגע בכל דרך שהיא במחויבות של ארצות הברית לביטחון ישראל ובזכותה להתקיים". זה משפט סתמי ביותר, שאין בו כל תוספת משמעותית לנסיבות העלולות להתפתח מעצם השגת ההסכם, ובוודאי אם אירן תפר אותו ותמשיך בפיתוח הגרעיני

   רשימות קודמות
  דיון נוסף בעניין מוסטפא דיראני
  יוזמה רוסית חדשה בנושא הישראלי-פלשתיני?
  הדרישה להכרה אירנית בזכות קיומה של ישראל
  הצהרת לוזאן על הגרעין האירני: תובנות והמלצות
  הכלכלה הסינית לאן?

הצעת החוק, שאושרה פה אחד בוועדת החוץ של הסנאט האמריקני ב-14 באפריל 2015, היא פשרה, שתאפשר לנשיא ברק אובמה להמשיך את המשא-ומתן עם אירן בסוגיית הגרעין ואפילו לסיים בהסכם. כן דוחה הצעת חוק זו את העימות בין הנשיא לבין הקונגרס, ששני בתיו נמצאים בשליטת הרפובליקאים, לשלב שלאחר השגת ההסכם - אם אכן יושג. הפשרה מבטאת נכונות רפובליקאית לאפשר לזרוע הביצועית של הממשל לנהל את הדיפלומטיה מול אירן, לצד נכונות מצד הנשיא להכיר בתפקידה של הרשות המחוקקת, כפי שנוסח בתת-הסעיף השני בסעיף השני של החוקה האמריקנית: "עצה והסכמה", כאשר מדובר באמנות שאליהן מצטרפת ארצות הברית. הנשיא אובמה טען עד כה שהמדובר בהסכם שאינו אמנה, אך שינה את דעתו בעיקר כתוצאה מלחץ שהפעילו חברי הסנאט הדמוקרטים, אשר הבינו שבוויכוח כה נוקב בציבור אשר להסכם אפשרי עם אירן, לא סביר שלקונגרס האמריקני לא תהיה אמירה כלשהי.
מכיוון שאלה הם פני הדברים, עד לסיום המשא-ומתן עם אירן הנשיא חופשי לנהל את השיחות. הבעיות שהוא יתייצב בפניהן תיווצרנה אם וכאשר יושג ההסכם הסופי. הצעת ההחלטה, כפי שגובשה עד כה (615.S) קובעת לוח זמנים מדויק מאוד לתהליך אשרור ההסכם: תוך חמישה ימים יגיש הנשיא את ההסכם לקונגרס; תוך שלושים יום ידון הקונגרס בהסכם (אלא אם יוגש בזמן הפגרה - אז תוארך התקופה ל-60 יום); תוך שנים-עשר ימים, אם יחליט הקונגרס לא לאשר את ההסכם, יוכל הנשיא להטיל וטו על החלטה זו; תוך עשרה ימים מהטלת וטו זה יוכל הקונגרס להחליט על עקיפת הווטו.
ענין הווטו הנשיאותי הוא המפתח להבנת השינוי בעמדת הנשיא. כדי שההסכם יקבל את אישורן של שתי הרשויות - המחוקקת והמבצעת - חייב כמובן הקונגרס, על שני בתיו, לאשרו. אם יחליט לדחות את ההסכם, החוקה האמריקנית מאפשרת לנשיא להתעלם מהחוקה, אך שומרת לסנאט את היכולת לבצע עקיפה של הווטו אם יובא להצבעה, באמצעות שני שלישים מהסנאטורים המצביעים. בהנחה שכל מאה הסנאטורים יגיעו להצבעה כה חשובה, יזדקק הנשיא לשלושים וארבעה מתוך ארבעים ושישה הסנאטורים הדמוקרטים כדי למנוע את ביטול הווטו שהטיל. היינו, כל שהנשיא יהיה זקוק לו, אם יתעקש הרוב הרפובליקאי לדחות את ההסכם, הוא, כי שלושים וארבעה מחברי מפלגתו בסנאט יישארו נאמנים לו ולהחלטתו בעניין ההסכם. הנשיא אובמה שוכנע, שאם לא יוכל לסמוך על עמיתיו הפוליטיים בסנאט, יהיה מצבו כה חמור עד כי גם אם יושג הסכם לא תוכל ארצות הברית להתחייב למימוש חלקה בו.
תמורת הוויתור שעשה הרוב הרפובליקאי בוועדת החוץ של הסנאט, קיבל הממשל על עצמו התחייבויות בשני תחומים. בשלב אשרור ההסכם, שאורכו כאמור הוא לפחות חמישים ושניים ימים, הממשל לא יבטל שום סנקציה שהוטלה על-ידי הקונגרס האמריקני על אירן, היינו סנקציות סטטוטוריות. החובה השנייה שהממשל הסכים לה במסגרת הפשרה, היא חובת הדיווח. הממשל הסכים לדווח כבר מרגע הגשת ההסכם לאישור הקונגרס, ואחר כך בלוחות זמנים שונים, על כל ההיבטים הקשורים להסכם הפיקוח ויישומו, ובפרט על הפרות אירניות את ההסכם ועל התיקונים והשינויים שעשו האירנים בתחום הגרעין בעקבות ההפרות.
הערכה והצהרה
כבר בדוח הראשון על ההסכם יתבקש מזכיר המדינה להוסיף הערכה והצהרה על מה אירן התחייבה ואיזה סנקציות יוסרו ממנה, בין על-ידי ארצות הברית או על-ידי מדינות אחרות והאו"ם. בהצהרה המתבקשת אמורה להיכלל גם קביעה מאת הנשיא, כי ההסכם עולה בקנה אחד עם המטרות המדיניות של ארצות הברית בנושא אי-תפוצה של נשק גרעיני, וכי מה שהותר לאירן לעשות בתחום הגרעין לא ינוצל על ידה למטרה צבאית-גרעינית. דוח מזכיר המדינה יתייחס גם ליכולות הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) לממש את משימות הפיקוח והניטור ולנגישות שתהיה לה לאתרים חשודים. כן מתבקש מזכיר המדינה להביא בחשבון, שאת כל שלא נאסר על אירן בהסכם היא עלולה לנצל להסתרת פעולות, המפרות את התחייבויותיה.
נוסף לכך, בתוך עשרה ימים מהתקבל מידע אמין על הפרה משמעותית של ההסכם על-ידי אירן, ידווח הנשיא על כך לוועדת הקונגרס הרלוונטית; תוך עשרים ימים ידווח הנשיא האם תוקן המצב שנוצר עקב ההפרה. זאת ועוד, כל 180 ימים ידווח הנשיא על מצבה של תוכנית הגרעין האירנית ועל עמידתה בהתחייבויותיה, בהתייחס לדחייה מצדה של אירן את דרישות סבא"א, רכישות של חומרים היכולים לסייע בידה לקדם את יכולתה להשיג נשק גרעיני וכן כל פעילות הקשורה לצנטריפוגות שברשותה, שלא אושרה בהסכם ואשר יכולה לקצר את זמן הפריצה לקראת חימוש גרעיני. הנשיא יעביר גם הערכה, האם מוסדות פיננסיים אירניים קשורים להלבנת כספים לצרכי טרור ועל פעילות אירנית, הקשורה לתוכנית הטילים הבליסטיים. כן מתבקש הנשיא לדווח על הפרות של זכויות אדם באירן.
על-ידי שורת דיווחים אלה, המתבקשים מהנשיא, ממזכיר המדינה ומזרעות אחרות של הממשל, ינסה הקונגרס לשמור על מקומו בתהליך ביצוע ההסכם, אם יושג ואם לא יוכשל אישורו. ללא ספק, הרוב הרפובליקאי שאף ליכולת רבה יותר, שתאפשר לו לקעקע את ההסכם. גם חובת דיווח אשר למימון טרור על-ידי אירן והפרות של זכויות אדם על-ידי המשטר האירני תהיה בעלת יכולת מוגבלת לקעקע את ההסכם, לאחר שאושר ועבר לשלב הביצוע. אם אכן ידווח הנשיא על מידע מרשיע בשני תחומים אלו, הקונגרס יוכל לבטל רק את הסנקציות הספציפיות שהוטלו על אירן בהקשרם הישיר של שני תחומים אלו.
סכנה קיימת
אשר לישראל, היא אוזכרה בלשון החקיקה המוצעת, כאשר נאמר: "על הנשיא להחליט שההסכם לא יפגע בכל דרך שהיא במחויבות של ארצות הברית לביטחון ישראל ובזכותה להתקיים". זה משפט סתמי ביותר, שאין בו כל תוספת משמעותית לנסיבות העלולות להתפתח מעצם השגת ההסכם, ובוודאי אם אירן תפר אותו ותמשיך בפיתוח הגרעיני. הנשיא וזרועות ממשל אחרות יהיו חייבים לדווח על שורה של נושאים - גם כאלו שלא יופיעו ככל הנראה בהסכם עם אירן, כגון פיתוח הטילים הבליסטיים על-ידי אירן. אולם, מעצם הדיווח, קפדני ומחמיר ככל שיהיה, רחוקה עדיין הדרך להחלטה מבצעית, שביכולתה להרחיק סכנה מישראל.
ישראל נקלעה למעשה למצב, שאין היא יכולה לנסות ולשנות באופן מהותי את ההסכמה שגובשה בין הרפובליקאים והדמוקרטים בוועדת החוץ של הסנאט, ללא ספק בהסכמה, אילמת לפחות, של הבית הלבן. כל ביקורת מצד בכירים ישראלים על הצעת החוק תתקבל בתרעומת מצד שתי המפלגות. יתר על כן, יש לציין, שאם החוק יאושר ואם אירן לא תימצא מפרה באופן חמור וסדרתי את ההסכם, הנושא האירני יאבד מהמשקל שהיה צפוי לו במערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית, שכבר החלה. גם שיתוף הפעולה ההדוק בין הרפובליקאים לדמוקרטים בוועדת החוץ של הסנאט ובעקיפין עם הבית הלבן, וכן העובדה ששני סנאטורים רפובליקאים, פול ורוביו, תמכו בהצבעה בוועדה, בחקיקה, יקשו על המועמדים הרפובליקאים האחרים לבקר את הנשיא על התנהלותו בכל הקשור לסוגיית הגרעין האירני בהיבטיה הפנים-אמריקניים.
אף על-פי כן, מוצע שתיעשה בדיקה על-ידי ממשלת ישראל וידידי ישראל בוושינגטון, אשר לקידום חקיקה נפרדת או למצער לגיבוש שורה של הבנות בין ישראל לממשל, אשר יעוגנו ככל הניתן בפעולה של הקונגרס, גם אם לא יהיו בדרגת חקיקה מחייבת. יש להניח, שמשום שישראל היא המדינה היחידה המוזכרת בלשון החוק המוצע יגרום הדבר להרמת גבה ואולי לתגובה דיפלומטית חריפה, גם אם דיסקרטית, מצד בעלות בריתה של ארצות הברית במזרח התיכון, המודאגות אף הן מהתנהלותה האזורית של אירן בכלל ומפעילותה הגרעינית - בפרט. גם מסיבה זו, ייתכן שלממשל ולקונגרס יהיה ענין במתן ערבויות אמריקניות לביטחונן של בעלות ברית מסוימות, למקרה של הפרות בוטות של ההסכם ובמיוחד ניסיון אירני לפרוץ לעבר חימוש גרעיני. בכל מקרה, מוצע שדיון כזה עם הממשל ועם הקונגרס יחל רק לאחר שהחוק המוצע יאושר סופית וייחתם על-ידי הנשיא, כדי שישראל לא תואשם בניסיון לשנות את מהלך החקיקה.

פורסם במקור: INSS, מבט על, גיליון 686 (16.4.15)
ד"ר עודד ערן הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, כיהן כראש המכון מיולי 2008 ועד נובמבר 2011.
תאריך:  19/04/2015   |   עודכן:  19/04/2015
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
בינתיים, אובמה יכול להמשיך
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
פצצת מימן אחת באטמוספירה
אהרון שחר  |  19/04/15 15:16
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות הגרעין האירני
איציק וולף
ראש הממשלה ציין כי ישראל גם רואה בחומרה רבה את העובדה שאין שום אזכור לתוקפנות האירנית בהסכם הגרעין המתגבש בין המעצמות לאירן    "הטילים האירנים גדלים ונעשים מדויקים, מה שלא משתנה היא הכתובת 'מוות לישראל' שרשומה עליהם
עמי דור-און
המטרה האסטרטגית האמיתית של אירן היא לייצר ארסנל של נשק גרעיני התקפי הנישא על ראשי טילים בליסטיים והמסוגל להוות איום לא רק על ישראל אלא על כל מדינות המזרח התיכון, כולל האיסלאמיות, וגם על חלקים נרחבים של העולם המערבי
גיא דויטש
האם ההצהרה המשותפת של האמריקנים והאירנים הייתה אחיזת עיניים בלבד?    ראיון על ההצהרות הסותרות מטהרן ומוושינגטון ומה צופן העתיד להסכם הגרעין
עמי דור-און
מה בדיוק מצפה גלעד שנעשה עם המידע הנורא הזה? שניכנס למקלטים עד יעבור זעם, אם יעבור? שנברח מן הארץ? שנצא למלחמת-מנע חדשה בלבנון כדי להעביר את רוע הגזירה? או אולי נמשיך לחיות את חיינו בהתעלמות מן המציאות ונמתין כעדר צאן מובל לטבח?
אליקים העצני
לאובמה היו הזדמנויות רבות לבלום את הסכנה האירנית בקלות יחסית והוא החמיץ אותן במכוון. היום הוא טוען: 'מה החלופה?' כך הבליג העולם על החימוש החשאי, האסור, של הצבא הגרמני, על פלישת היטלר לחבל הריין המפורז, על חיסולה של אוסטריה. ההבלגה הזאת לא פייסה את היטלר, היא הגבירה את תאבונו
רשימות נוספות
INSS  / מי ומי    | 
זינוק של 94% בפיגועי התאבדות  /  יורם שוייצר, אריאל י. לוין, עינב יוגב
טקס פרסי גלובוס הזהב: "תלויים באוויר" מסתמן כמנצח  /  מאיה שני
בסיס הנתונים החדש של צבאות המזרח התיכון  /  יפתח שפיר
דיון נוסף בעניין מוסטפא דיראני  /  קרן אבירם, יורם שוייצר
יוזמה רוסית חדשה בנושא הישראלי-פלשתיני?  /  צבי מגן, שרה פיינברג, אילן שקלרסקי
הדרישה להכרה אירנית בזכות קיומה של ישראל  /  אפרים קם
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il