השלושה, דני, תמר ויואל בן-שטרית, הרבו לבלות ביחד בתקופת הלימודים, וגם לאחריה, כשאל השלישייה מצטרפת גם גאולה, מי שעתידה הייתה להיות אשתו של יואל בן-שטרית.
גאולה נולדה ברחובות. היא הכירה את יואל בן-שטרית באחד הקורסים שאליהם הוא נהג להגיע כדי להרצות בהם. היא שירתה בבסיס של המשטרה הצבאית - ויואל בן-שטרית הגיע באחד הערבים כדי להציג את תפקידיה של המשטרה בחברה דמוקרטית.
הוא עדיין לא שירת אז במשטרה - אבל זאת הייתה שאיפתו ולכך הוא חתר בעת שירותו הצבאי. היחידה שבה הוא שירת, אף שהיא הייתה יחידה קרבית לכל דבר, שגויסה, מעת לעת, למשימות מעבר לקווי-האויב, טיפלה גם בסוחרי-סמים בקרב חיילים.
יואל בן-שטרית ראה חשיבות עצומה בתפקידו זה, שכן הוא ידע שיש חיילים שמוכרים את נשקם האישי, גם לגורמים חבלניים, תמורת סמים. הוא מאוד כעס על התופעה הזאת. הוא לא יכול היה להבין אותה. כשהוא תפס אחד מאלה שמוכרים את כלי-נשקם לעבריינים או לחברים בארגוני- טרור, הוא פשוט יצא מדעתו.
לא אחת הוא אפילו איבד את עשתונותיו - והפליא בהם את מכותיו.
הוא ראה בכך מעין מקדמה על חשבון 'העונש' שהם יקבלו בבית-הדין הצבאי. באותם מקרים, לא-רבים, הוא פשוט שכח את כל העקרונות שהוא כה הרבה לדגול בהם - ולהרצות עליהם.
שעות לאחר מכן הוא היה רוגז על עצמו - ועל שנהג כפי שהוא נהג.
הוא סיפר למפכ"ל על אחת מן ההתפרצויות האלה שלו. המפכ"ל האזין בקשב רב. הוא לא לגמרי אהב את מה שסיפר לו יואל בן-שטרית.
הוא דגל באיפוק במצבים כאלה. עם זאת, הוא ידע שהבחירה ביואל בן-שטרית לתפקיד מפקד היחידה הסמויה היא הבחירה הנכונה.
המסירות הטוטאלית שלו לתפקיד שאותו הוא נטל על עצמו דמתה במידה רבה מאוד לזו שלו. שניהם באו מאותו הרקע הצבאי - ושניהם ראו בעבודתם במשטרה שליחות שצריך למלא ללא כל התלבטות או התחבטות.
בלי לעשות הנחות למי שמחבל באיתנותה מבית של המדינה שהם כה אהבו.
בה-בעת, המפכ"ל גם ידע שכישלונו של יואל בן-שטרית יקרין גם עליו. הצלחה, לעומת זאת, תיזקף בעיקר על שמו-שלו. את יואל בן-שטרית איש לא הכיר; להוציא, כמובן, את ראש הממשלה וכמה ניצבים במשטרה.
אבל לא זה היה השיקול שלו בעת שהוא בחר ביואל בן-שטרית. הוא הכיר את יכולותיו. הוא גם ידע שיושרתו היא מעבר לכל ספק. אין אצלו אחת בפה - ואחת בלב.
שיקולים של הצלחה או כישלון, תמיד נמצאים ביסוד מינויים של מפקדים - אבל במקרה זה הם לא היו רלוונטיים.
אלי עזרא א היסס אפילו להרף-עין לפני שהוא ביקש, אולטימטיבית, כתנאי להסכמתו לקבל עליו את התפקיד, מראש הממשלה להקים את היחידה הסמויה - ולהעמיד בראשה את יואל בן-שטרית.
ראש הממשלה הכיר את יואל בן-שטרית.
