בתום מסע קשוח מקוטב כל הדרך מדקוטה הדרומית, ריצ'ר מגיע לבסוף לווירג'יניה. היעד שלו: בנין אבן במרחק נסיעה קצרה מוושינגטון, המפקדה של היחידה הישנה שלו, מ"צ 110. הדבר הקרוב ביותר לבית שאי פעם היה לו. המטרה: לפגוש את מפקדת היחידה החדשה, רב סרן סוזן טרנר. הקול שלה בטלפון מצא בחן בעיניו.
אבל מאחורי השולחן שלה - השולחן הישן של ריצ'ר - יושב גבר. מדוע סוזן טרנר אינה שם? ריצ'ר המופתע מוצא את עצמו בצרה רצינית, מואשם ברצח שבוצע לפני שש - עשרה שנים. הוא בהחלט לא ציפה לשמוע את המילים האלה: "אתה חזרה בצבא, רב סרן. והתחת שלך בידיים שלי". מי יתחרט על כך שחזר? הוא, או מישהו אחר? - כך מוצגת בספר עלילתו. אפשר גם לכתוב שריצ'ר כהרגלו נוסע משום מקום לשום מקום ובדרך נקלע לאירועים מוזרים שמתבררים כקונספירציה, שרק בסוף העלילה מתבהרת מהותה. כמובן שיש גם אישה, הפעם זו טרנר, שעמה מנהל ריצ'ר רומן קצר שיסתיים כמובן מעצם חיי נדודיו.
לזכות הסופר יש לציין שכתיבתו היא כשל תסריט לסרט מתח. כבר הוקרן סרט על-פי ספרו של צ'יילד - הצלף, ולא ברור לי מדוע לא הפכו כל ספריו לתסריטי סרטים. ההתרחשויות הקצרות, ההפתעה או התפנית בכל סוף קטע, הקונספירציה שמאחורי העלילה, כל זה ממש דורש הפיכת הספר לסרט.
אפשר לומר שספר זה הוא אותו דבר מבית היוצר של צ'יילד. אפשר לומר זאת על הרבה סרטים. בטוח שזה יהיה סרט מתח מעולה. גם כספר, זה עדין בכל זאת עובד.
- "אל תחזור", הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2015, 413 ע"מ.
