מאז תום הלחימה בקיץ 2014 שוקד חמאס על שיקום מערך המנהרות ההתקפיות משטח רצועת עזה לתוך ישראל. הנהגת הארגון הבינה, כי מספר המנהרות שבנה והיקף השימוש שנעשה בהן היוו הפתעה בישראל. כיוון שכך, נעשו מנהרות התקיפה רכיב מרכזי בדוקטרינת הלחימה שלו. למרות שתוצאות הפעלתן במהלך 'צוק איתן' לא עמדו ביחס ישר למשקל המכריע שחמאס העניק להן ופוטנציאל הנזק שלהן לא מומש במלואו, סביר להניח שהארגון ימשיך בחפירתן וינסה 'להפתיע' את ישראל שוב, על-מנת לגבות ממנה מחיר כבד. לא מן הנמנע, כי מאמצי החפירה יתמקדו במספר צירים מועט אך בעלי אפקטיביות פוטנציאלית גבוהה, במטרה לייצר הישג אולטימטיבי מבחינת חמאס - חטיפת חיילים או אזרחים חיים.
מנהרות התשתית שנחפרו כרשת מסועפת במעבה אדמתה של רצועת עזה היוו אף הן רכיב מפתח ביכולתו של חמאס להילחם ממושכות. הישגן המשמעותי ביותר נקשר לשרידות התפקודית של שדרת הפיקוד. קרוב לוודאי, שהארגון ישקם מנהרות שנפגעו וימשיך לטוות חדשות, לאור העובדה שבתום 'צוק איתן' נותרו על-כנן כמעט כל שרשרת הפיקוד הבכיר וההנהגה המדינית של חמאס.
|
חמאס ושאר הפלגים החמושים הפעילים ברצועת עזה שיגרו במהלך 'צוק איתן' למעלה מ-4,500 רקטות לטווחים שונים בשטח ישראל. מכאן הבנת חמאס, כי גם אם יעילותה של מערכת 'כיפת ברזל' מנעה ממנו לגרום לנפגעים רבים בקרב האוכלוסייה האזרחית בישראל, הרי שעצם הכורח לשלוח מיליונים מתושבי ישראל למקלטים באופן יום-יומי ורציף ושיבוש שגרת החיים של אזרחי ישראל עקב כך, היוו מבחינתו הישג חשוב.
גם יכולתו לשבש את התעופה האזרחית לישראל (במהלך 'צוק איתן' נמשכה עצירת הטיסות כיומיים) ופוטנציאל הנזק הכלכלי והמוראלי לישראל, הגלומים בה, אמורים לעודד את מגמת ייצורן של הרקטות תוך הגדלת כמויות הייצור, שיפור הדיוק והגדלת הטווח. ביצועם של ניסויי הירי התכופים בשטח הרצועה מאששים הערכה זו.
בנוסף וכפועל יוצא ממספר סוללות 'כיפת ברזל', חמאס מבין כי בעתיד יהיה עליו לגרום לפיזור מרבי של מטרות השיגור כדי לכפות על מדינת ישראל לדלל את פריסת הסוללות ולמקד את ההגנה בתשתיות חיוניות - מה שיגביר את הסיכויים לחדור את מעטפת ההגנה. לא מן הנמנע, כי כדי להרחיב את פיזור המטרות ולגרום לדילול הסוללות יסתייע חמאס בכוחות חיזבאללה בלבנון או בסוריה, בארגונים פלשתינים בדרום לבנון או בארגונים איסלאמיים קיצוניים בחצי-האי סיני, שיפתחו חזיתות נוספות וישגרו גם הם רקטות לעבר מדינת ישראל.
|
במהלך 'צוק איתן' הפעיל חמאס מספר טקטיקות, שתוצאותיהן העידו, כי יעילותן טרם הבשילה. עם זאת, יש לצפות כי בסבב הלחימה הבא יעשה בטקטיקות אלה שימוש חוזר. מדובר בחדירות קומנדו ימי לשטח ישראל ובהפעלת כלי טיס בלתי-מאוישים, שיעדם העיקרי יהיה לייצר אפקט הרתעה תודעתי בקרב האוכלוסייה בישראל. לא מן הנמנע, שלפחות חלק מפעולות אלה יגרום גם נזק בנפש או ברכוש. אמנם, לשימוש שעשה חמאס בכלי טיס בלתי-מאוישים ב'צוק איתן' לא נודעה הצלחה יתרה, אולם זהו אחד התחומים שבו יכול הארגון לבצע את קפיצת המדרגה הגדולה ביותר, במיוחד לאור העובדה, שהפיתוחים הטכנולוגיים בתחום זה הולכים ומתקדמים.
סיוע בתחום זה כבר הועבר לחמאס מאירן, שלה יכולות מתקדמות בפיתוח וייצור כלי טיס כאלה, והוא צפוי להימשך. כלי הטיס הבלתי-מאוישים יוכלו להוות חלופות מקבילות לירי הרקטות, ואף להגביר את הנזק - 'התאבדות' הכטב"ם על המטרה באמצעות זיהוי אנושי או אוטונומי. כן צפוי הארגון להשקיע מאמצים להצטייד בטילי חוף-ים נגד ספינות וכן לחזק ולשפר את מערך ההגנה האווירי שלו. זאת, למרות שברורה עליונותו של חיל-האוויר הישראלי, משום שאם יעלה בידו להפיל מטוס או מסוק או לפגוע בספינת חיל הים, יזכה בתמונת ניצחון שלה הוא מייחל זמן רב.
|
|
|
|
|
באמצעות ירי צלפים, מקלעים ופצצות מרגמה, או בזירות צפופות של מטענים מאולתרים ומוקשים, לצד ניסיונות למשוך את כוחות צה"ל אל 'אזורי הריגה', עלה בידו לגבות מישראל מחיר גבוה של קורבנות - יותר מאשר בכל עימות אחר בין הצדדים בשמונה השנים האחרונות | |
|
|
|
להתחממות שנרשמה באחרונה ביחסים בין אירן לחמאס מחוברת צלע נוספת - חיזבאללה. זה שנים מתקיים בין חמאס לחיזבאללה תהליך למידה הדדי: חמאס למד לקחים ותהליכים רבים מחיזבאללה ויישם אותם, וחיזבאללה מצדו אמור ללמוד מתובנות חמאס על אודות המהלכים הצבאיים ואופני הפעולה של צה"ל במהלך 'צוק איתן'. סביר, כי מאמץ הלמידה והפקת הלקחים בעקבות 'צוק איתן' יהיה משותף לאירן, חיזבאללה וחמאס. ב'צוק איתן' היו היחידות הטקטיות של חמאס יעילות ואגרסיביות יותר מאשר בעימותים קודמים עם צה"ל. לצד השימוש באמצעי לחימה מתקדמים, פעילות הזרוע הצבאית של הארגון העידה על הבנה, כי גם נשק סטנדרטי ושיטות לחימה בסיסיות עשויים להיות יעילים וקטלניים ביותר. באמצעות ירי צלפים, מקלעים ופצצות מרגמה, או בזירות צפופות של מטענים מאולתרים ומוקשים, לצד ניסיונות למשוך את כוחות צה"ל אל 'אזורי הריגה', עלה בידו לגבות מישראל מחיר גבוה של קורבנות - יותר מאשר בכל עימות אחר בין הצדדים בשמונה השנים האחרונות.
בתפיסה הצבאית של החמאס שולבה אסטרטגיה תקשורתית יעילה, שתוארה כ'דוקטרינת הקורבן', ואשר תכליתה היא שימוש באזרחים כ'מגנים אנושיים', קרי, שיגור רקטות ושימוש באמל"ח מתוך אזורים המאוכלסים בצפיפות במטרה לכפות על ישראל להגיב ולפגוע באוכלוסייה פלשתינית בלתי-מעורבת. אסטרטגיה זו מיועדת לגרום להפעלת לחץ מדיני, הסברתי ומשפטי בינלאומי על ישראל, לפגוע בלגיטימציה שלה להפעיל כוח ולהביא לבידודה, באמצעות האשמתה בשימוש בכוח לא-מידתי. קרוב לוודאי, שהצלחתו של חמאס בהעברת מסר 'הקורבן' במהלך 'צוק איתן' תביאו לנהוג באופן דומה גם בעימות הבא, חרף הסבל וההרס העצום שהוא משית בדרך זו על תושבי הרצועה.
על-אף המחיר הכבד ששילם חמאס ב'צוק איתן' הוא אינו שוקט על שמריו ומכין עצמו למלחמה הבאה. עבור הארגון, הלחימה בישראל הינה כלי לשינוי האסטרטגי, שאליו הוא חותר על-מנת להבטיח את משילותו ברצועת עזה ולהתבססותו כשחקן מפתח בזירה הישראלית-פלשתינית, שמעמדו יגבר אף על זה של הרשות הפלשתינית בראשות הפתח ומחמוד עבאס.
|
כדי לדחות ככל האפשר את העימות הבא עם חמאס יידרשו שני מאמצים עיקריים: האחד, מניעת התעצמותו של הארגון באמצעי לחימה סטנדרטיים ומתקדמים ובחומרי גלם, העשויים לשמש לייצורם. השני, באמצעות מנוף כלכלי, קרי, שיפור המצב הכלכלי והמצב ההומניטרי, החמורים ביותר, השוררים ברצועת עזה. הקלה במצבם של תושבי הרצועה תחזק את תחושת שרידותו השלטונית של חמאס באזור, ובהיעדר איום קונקרטי על שלטונו, ניתן להעריך שלא ימהר לשוש אלי קרב. אולם, בהקשר זה יש לזכור, כי מערכת היחסים המעורערת והעכורה שבין חמאס לרשות הפלשתינית, ובפרט המחלוקת בין הצדדים לגבי חלוקתם של כספי השיקום המובטחים לרצועת עזה, ממלאת תפקיד מרכזי בבלימת ההתקדמות במסלול השיקום ההכרחי.
|
|