ובכן, הבחירות חלפו להן והנה הוקמה ממשלה חדשה, ומעט מעט, למרות ההבטחות, האיומים, ההצהרות ונבואות הזעם האפוקליפטיות, החיים חוזרים לשיגרה.
ומהי שיגרה, ישאל האיש הממוצע? והתשובה במקרה של האזרח הישראלי היא די מעניינת, אם כי די מוזרה, ומעלה כמה תמיהות.
שיגרה היא: כשהתבררו לתקשורת ממדי הניתוק שלה מהמציאות, היא ממהרת לבכות ולומר כי היא חייבת להפיק את הלקח. ולראיה (כדוגמה) מפקד
גלי צה"ל
ירון דקל מודה שחלוקת ה"ימין-שמאל" בתקשורת היא במובהק מוטה לשמאל. ולכן יש לתקן את המצב, מיד, ובהתאם להבנותיו, וכאיש הגון ובעל מצפון שמאלני למופת - לבטל את מבנה התוכנית "המילה האחרונה", תוכנית שנעמה לאוזניו של האזרח מהשורה, ולדחוף לתוכה את זורע המדנים, מריר הנפש, השמאלן הקיצוני שבקיצוניים שרק השבוע התבטא בהתלהבות בזכות החרמת מדינת ישראל, האיש היודע היטב לשנוא את כל מי שאינו הוא עצמו וחבר מרעיו -
יוסי שריד, ולהציב למולו מישהו שאף אינו יודע לגונן על עמדותיו כהלכה ושמנסה להיות חביב ומבין, קרי "ימני מחמד".
תמה אני: כך נראה חשבון נפש? ומדוע איש אינו מעיר על האנומליה המדהימה הזאת?
שיגרה היא: כשמתמנית שרת תרבות חדשה שאינה נמנית על כוחות השמאל צחי הלשון ובעלי הנימוסין המשובחים, מיד לשפוך עליה זבל, לקרוא לה "בהמה" ושאר כינויים המותרים ומקובלים רק במקרה שהדובר הוא חלק מהשמאל האינטלקטואלי, וכמובן שמותר ורצוי אף להפגין גסות רוח, בהמיות וזלזול בשרת התרבות, ולהזדעזע עמוקות מקריאות "כפיים".
תמה אני: מדוע שרת התרבות נשארת מנומסת וממלכתית למול אותן בהמות גסות?
שיגרה היא: להציג מכספי אזרחי ישראל הצגה המהללת ומשבחת רוצח מתועב, ואף להתרעם על כך שהמדינה החליטה סוף-סוף לשים קץ לפארסה הנ"ל ולצרוח בתגובה פאבלובית "פאשיזם", "סתימת פיות", ו"סוף הדמוקרטיה".
תמה אני: מדוע אנשי הוועדה שאישרו תמיכה בהצגה הזאת אינם מפוטרים לאלתר?
שיגרה היא: לשחקן ערבי לסרב להופיע בבקעת הירדן מטעמי מצפון, ולהתלונן מדוע המדינה סוף-סוף מחליטה לא לממן אותו יותר מכיסי אזרחי בקעת הירדן, ואף לקבל תמיכה וחיזוק מה"כוחות הדמוקרטיים".
תמה אני: מדוע מדינת ישראל אינה מסירה מיד כל תמיכה כספית הקשורה באותה האישיות ומודיעה לו בריש גלי: רוצה להיות איש מצפון - יפה, על חשבונך.
שיגרה היא: לאנשי השמאל וחלק מהאקדמיה להחרים מוצרים מההתנחלויות, לעודד חרם עולמי, לקרוא "אפרטהייד" תחת כל עץ רענן, להשמיץ את מדינת ישראל בכל פורום אפשרי, לשטוף את מוחם של הסטודנטים בתיאוריות מופרכות שחלקן אף מומצאות, לקבל כיבודים, להתלונן על "סתימת פיות", ואז להאשים בכל את מדינת ישראל ואת העומד בראשה במצבנו המתדרדר והולך בעולם.
תמה אני: מדוע לא לפטר מיד כל איש אקדמיה התומך בחרם אקדמי על מוסדות ההשכלה שמהם הוא יונק את משכורתו? מדוע אני ממשיך לשלם את משכורתו של מי שבמובהק רוצה לחסל אותי ועוד תובע שאשלם לו על כך?
שיגרה היא: שנשיא מדינת ישראל כל כך רוצה להיכנס למועדון החברים של השמאל, שהוא מוכן להתפשט מכל נכסיו האינטלקטואליים, לומר כל דבר שיעלה את קרנו בעיני חברי המועדון, ולסתור בפומבי את עמדתה של ממשלת ישראל והעומד בראשה; או אם תרצו, כל ישותו של האיש ה"נחמד" וה"עממי" הזה שואפת להיקרא "
שמעון פרס", תוך התעלמות בוטה מרחשי העם שאותו הוא אמור לייצג.
תמה אני: למה בדיוק אזרחי ישראל צריכים נשיא שמתנהג כפוליטיקאי?
שיגרה היא: לגברת
ציפי לבני לא לעשות דבר לאורך שנים ארוכות מלבד נזקים מתמשכים, לעבור ממפלגה למפלגה תוך נטישת חבריה לדרך והשארתם מסובכים בחובות עתק, להציג את עצמה כבעלת ערכים ומוסר, ואז להאשים במצח נחושה את ראש הממשלה בכל כשלונותיה.
תמה אני: מי האישה הזאת ולאיזו מפלגה היא תפנה בבחירות הבאות?
שיגרה היא: לאנשי "בצלם" לקבל כסף זר ממדינות אירופיות, להציג את חיילי ישראל כצבא של רוצחים המבצעים
פשעי מלחמה, להציג את מדינת ישראל כמקום המתועב ביותר ביקום, כמקום שבו החיים הם הגיהינום בהתגלמותו, לשאוף בכל מאודם לחסל את מדינת ישראל כמדינת היהודים, ולהעמיד פנים שזה עניין של מוסר, ולא סדרת משרות מכניסות היטב, עסק משתלם ביותר לכיסם.
תמה אני: מדוע מדינת ישראל אינה אוסרת מיד על כל תמיכה כספית המגיעה מחו"ל?
שיגרה היא: לחלק מהערבים תושבי מדינת ישראל לזרוק אבנים, לשרוף רכוש, לנסות לרצוח יהודים, להתלונן על קיפוח, להתלונן על גזענות, לשקר ולרמות, להמציא היסטוריה חלופית, לשאוף לגרש את כל היהודים ממדינת ישראל, לא לאפשר ליהודים לעלות להר-הבית, ולהפוך רוצחים מתועבים לגיבורי תרבות בתמיכת השמאל.
תמה אני: מדוע מדינת ישראל רק מעמידה פנים כאוכפת את החוקים? מדוע מדינת ישראל אינה שוללת מיד את אזרחותם של אותם המסיתים ומגרשת אותם מתחומה?
שיגרה היא: להתגולל על שרת המשפטים החדשה, לזלזל בה, להתייחס אליה כאל טיפשה חסרת דעת, או לחלופין להפגין כלפיה יחס סקסיסטי ופטרוני, שלא לדבר על התנשאות מבחילה של כבוד נשיא בית המשפט העליון לשעבר מר
אהרן ברק, שבמו ידיו וחוכמת שיפוטו גרם לשפל שאין כדוגמתו באמון הציבור בבית המשפט, איש שרק מפאת כבודו אין לכתוב עליו ועל יחסו לשרת המשפטים מילים הראויות למי שמעז לדבר כך על נבחרת ציבור.
תמה אני: מדוע נבחרת הציבור ממלאת פיה מים ואינה מחזירה להם כגמולם?
שיגרה היא: שחברי מרצ הצעירים מחליטים לסמן מוצרים תוצרת ההתנחלויות, במילים אחרות להניח יד ולהשתמש במוצרים שלא רכשו מכספם וליצור נזק ליצרנים, ואיש מאותם יצרנים אינו תובע מהם לשלם את מחירי המוצרים מכיסו הפרטי.
תמה אני: מדוע אנשי ההתנחלויות לא מגיעים לבתיהם של אנשי מרצ הצעירים ומסמנים את רכושם במדבקות בנוסח "מוצר זה שייך לפשיסט שאינו מכבד את רכושם של אנשים אחרים"?
שיגרה היא: לבנות מנהרות טרור, לשגר על אזרחי ישראל רקטות.
תמה אני: מדוע מדינת ישראל ממשיכה "להכיל" את העניין ואינה מגיבה בחוסר פרופורציה מכוון על כל התקפה, כל רסיס פגז, כל יריית רובה?
שיגרה היא: לנסות שוב ושוב לדבר עם מחמוד עבאס, לנסות לעורר "תהליך" שלום, ללחוץ את ידו של רב מרצחים בשם ה"ספורט", ואף לא לגבות חובות מהרשות הפלשתינית, ולקבל בהכנעה את הרעיון שכל שאיפותיהם של אנשי הרשות הם לחסל את מדינת ישראל.
תמה אני: הרי ברור לכל מי שעיניו בראשו שאין שלום, אין תהליך, אין שום הסכמה בסיסית עם מי שכל שאיפותיו הם לחסל את מדינת ישראל בכל האמצעים שעומדים לרשותו. מדוע לא להודיע חד-משמעית לאנשי הרשות ולעומד בראשם: לא רוצים שלום - לא צריך, רוצים שלום - יש לכם חודש להציג מה אתם מוכנים לעשות למענו. אנחנו גמרנו לוותר.
וזוהי שיגרה.
