לפני כחודש התפרסם בירחון
"אטלנטיק" ראיון שערך העיתונאי הבכיר ג'פרי גולדברג עם נשיא ארצות-הברית
ברק אובמה. הוא כבר ראיין את אובמה בעבר. הפעם בחר גולדברג להעלות את הנושא של אירן גרעינית ואת ארגון "המדינה האיסלאמית", וגם שאל את אובמה לדעתו על הסכסוך הישראלי-פלשתיני.
בשיחתם על הסכסוך גולדברג לא היקשה על אובמה בדבר הסטנדרט הכפול ביחסו לישראל, כמו גם בנוגע להתבטאויותיו החושפות הטיה קיצונית נגדה. הנשיא האמריקני מבטא מה שהוא מכנה "אהבה קשוחה לישראל", אך הוא שומר על שתיקה ביחס לאיסלאמו-נאציזם הבוטה בחברה הפלשתינית. נוכח התנהלותו המפלה של אובמה, הכנתי אפוא מספר שאלות למקרה שתהיה לגולדברג ההזדמנות לערוך בעתיד ראיון נוסף עם אובמה שבו יחליט לנהוג כעיתונאי יותר אוביקטיבי.
גולדברג יוכל לפתוח למשל בשאלה: "אדוני הנשיא, כשראיינתי אותך במאי 2015, דיברת על כך שעלינו 'לתקן את העולם'. אך אם משווים את המצב הנוכחי של העולם עם המצב שבו היה ב-2009 עם תחילת תקופת-נשיאותך, נראה שהעניין העיקרי שיש לעסוק בו הוא למנוע מן העולם להתדרדר עוד יותר במדרון התלול.
"יחסים בין המערב ובין רוסיה היו טובים הרבה יותר כשנכנסת לתפקידך משהם היום. גם המזרח התיכון נתון בכאוס גדול יותר. תנועות של השמדת עם בעולם המוסלמי התרבו מאז. מה אתה עושה כדי למנוע מן העולם להיות יותר כאוטי במקום לפנטז על תיקונו"?
גולדברג גם יוכל לשאול את אובמה:
"שחררת מגוון הצהרות על כך שעל ישראל לחיות על-פי ערכיה היהודיים, שאת חלקם אתה המצאת. מה מסמיך אותך לדבר על ערכים יהודיים? מדוע שאנשים יחשבו שיש לך יותר מהבנה שטחית ומעוותת שלהם?
"בעבר כבר ייצגת שלא כהלכה, בלשון המעטה, את האיסלאם,
כשהכרזת כי דאעש אינם איסלאמיים. מכון המחקר "פְּיוּ" בדק את
התמיכה ב"אל-קאעידה" בארצות שונות כשבן-לאדן עוד היה בחיים. אפילו ב-2014 הייתה מצד מגוון של חברות מוסלמיות תמיכה רחבה בארגון. בקרב הפלשתינים תמיכה זו הגיעה ל-25 אחוז.
אנטישמיות לפי ההגדרה של מחלקת המדינה האמריקנית
"אלג'זירה, ערוץ הטלוויזיה הבינלאומי של קטר, מדינה המתנגדת לדאעש, ערך בחודש מאי 2015 משאל בין צופיו שבו הציג את השאלה באיזו מידה הם מזדהים עם ערכי הארגון. מבין למעלה מ-50 אלף הצופים שהשתתפו במשאל, 81 אחוז מזדהים עם דאעש. אך גם לו היה מדובר 'רק' ב-10 אחוזים, המספר מזעזע.
תיאולוגים מוסלמיים שונים מרחבי העולם המוסלמי מסכימים כי השקפותיו של דאעש הם צורה לגיטימית של איסלאם. אם כן, אדוני הנשיא, מה הופך אותך לבר-סמכא בנושא האיסלאמיות במידה כזאת שמאפשרת לך להמעיט בחשיבות מסקנותיהם של מלומדים מוסלמיים אלה בנושא האיסלאם והערכים שהוא מייצג?
"אדוני הנשיא, הצהרת שעל ישראל ליטול סיכונים כדי להשיג את פתרון שתי-המדינות. ראש הממשלה לשעבר של ישראל,
אריאל שרון, נטל סיכונים בלתי אחראיים בהסיגו את ישראל מרצועת עזה ב-2005. מומחים ישראלים הזהירו אותו אז שחמאס או אל-קאעידה ישתלטו על השטח. וזה בדיוק מה שקרה. מאז ישראל נמצאת במשך שנים במתקפה מעזה. למרות זאת נמתחת עליה ביקורת מצד המערב כשהיא מתגוננת מפני חמאס - תנועה איסלאמו-נאצית המכריזה בגלוי
באמנתה ובמקומות אחרים, כי בכוונתה להשמיד את היהודים.
בנימין נתניהו אומר כי נסיגה משטחים נוספים יוביל לכך שטרוריסטים מוסלמיים ישתלטו עליהם. זאת, בהתחשב במציאות היום במזרח התיכון. ויש סימנים מובהקים לכך שהוא צודק בהערכותיו".
גולדברג גם יכול להמשיך ולשאול:
"חמאס הוא המפלגה הפלשתינית הגדולה ביותר, שקיבלה רוב של מושבים בפרלמנט הפלשתיני
בבחירות הדמוקרטיות היחידות שנערכו ב-2006 בשטחי הרשות הפלשתינית. חמאס מצהיר בבירור על כוונותיו להשמיד את היהודים.
נציגיו הבכירים ביותר חזרו על כך מפורשות בפומבי במהלך מבצע 'צוק איתן'.
סקרים שנערכו לאחרונה מראים כי לו היו מתקיימות עתה בחירות, פלשתינים היו מעדיפים את מנהיג חמאס איסמאעיל הנייה על פני מחמוד עבאס. מדוע אם כן אתה טוען כי נתניהו טועה בהערכתו שכל שטח שתפנה ישראל ייפול לידי טרוריסטים איסלאמיים, ומדוע אתה רוצה שהוא ייטול סיכון שכך אכן יקרה?".
ושאלה נוספת שאני מציע לגולדברג לשאול את אובמה:
"במהלך הראיון מתחת ביקורת על קיומם של מחסומים ישראלים. אתה יודע שמחסומים אלה הוקמו על-מנת להפחית את מספר הישראלים שנרצחים על-ידי פלשתינים. האם גישתך אינה דוגמה נוספת לתופעה ההולכת וגוברת שפרוגרסיבים תומכים בעקיפין ברוצחים, למשל בכך שהם שותקים נוכח גילויי האיסלאמו-נאציזם הפלשתיני?".
ועוד שאלה לאובמה:
"אתה מדבר על הימנעות מסטנדרטים כפולים. אתה מבקר את ישראל מעמדה שאתה מכנה 'אהבה קשוחה'. אבל אתה שותק ביחס לאיסלאמו-נאציזם הפלשתיני ולפשעי האיסלאם - שמצמיח יותר פשיעה מכל דת אחרת. אתה גם שותק ביחס לשנאה האנטישמית הרדיקלית המובעת לעתים קרובות כל כך בחלקים גדולים של העולם המוסלמי.
"ההגדרה של
מחלקת המדינה האמריקנית למושג אנטישמיות כוללת יישום של סטנדרט כפול. מדוע אם כן השימוש המובהק שלך בסטנדרט כפול כלפי ישראל לא ייחשב כביטוי של אנטישמיות?".
ושאלה בענייני אהבה:
"גילית את אהבתך לעם היהודי. מדוע אפוא
כינית את רצח היהודים במרכול "היפר כשר" בפריז 'התקפות מזדמנות', בשעה שהן היו בבירור התקפות אנטישמיות שכוונו דווקא נגד יהודים?".
ושאלה אחרונה:
"בנאומך בבית הכנסת 'עדת ישראל' בעיר וושינגטון שנערך מיד אחרי הראיון עמי, כל מה שהיה לך להגיד הוא ש'הפלשתינים אינם השותפים הקלים ביותר'. בהתחשב בכך שהמפלגה הגדולה ביותר שלהם היא של אנשי חמאס האיסלאמו-נאצי, דבריך אינם אלא קריקטורה מעוותת של המציאות. מדוע לדעתך הקלילות שבה אתה מתייחס לאג'נדה הרצחנית של חמאס בד-בבד עם הקלות הבלתי נסבלת שבה אתה מותח ביקורת נוקבת על ישראל אינה ביטוי נוסף וחמור של סטנדרט כפול?".
אם גולדברג זקוק להבהרות נוספות לגבי הדברים שהועלו כאן, אני כמובן עומד לרשותו.
