למרות הקושי - החלטה ראויה

נראה שבצה"ל הבינו שאין ברירה ושההחלטה הנוכחית לצאת לפרויקט ERP כלל-צה"לי, אחת מני כמה וכמה, היא סופית. מדוע? כי עכשיו, יותר מתמיד, מבינים בצבא את הצורך להתייעל – טכנולוגית, אך בעיקר תקציבית. ההחלטה של צה"ל ומשרד הביטחון מגלמת בתוכה שלושה מאמצים עיקריים: טיפול בהיבטי הלוגיסטיקה וכוח האדם, והקמת מערכת ERP ברמה המטכ"לית, ש"תפרוס את כנפיה" על כלל המערכות הקיימות בצבא. למרות הקושי, ולצד העובדה שצה"ל לא התנהג בשיא העקביות ביחסו למערכות ה-ERP שלו במהלך של יותר מעשור, נראה שבסוף התקבלה החלטה ראויה – שתביא לחיסכון כספי ולהתייעלות, ותמנע כפילויות. כבר ב-2003, עם הקמת אגף התקשוב, היו בצבא מי שהבינו את הצורך במערכת ERP אחודה. תא"ל יהוא אבן-זהב, המפקד הראשון של יחידת לוט"ם, אמר לי אז בראיון, כשהסביר באוזניי את הצורך הזה, כי "לא ייתכן שבצבא יהיו שלושה מק"טים (מספרים קטלוגיים) למטאטא אחד". כאשר פורסמה הידיעה על הקמת מערכת ERP עצמאית לזרוע היבשה, ב-2009, אמר ל'אנשים ומחשבים' מקור המקורב למערך המחשוב הצה"לי כי "המהלך הזה הוא המשכו של מצעד האיוולת. אין בהטמעת המערכת שום היגיון. שוב חזרנו לנקודה שבה כל זרוע היא בעלת הזרוע, במובן הכוחני של המילה, והיא יכולה לעשות מה שהיא רוצה". אותו גורם העריך כי "בסופו של דבר, הכתובת שעל הקיר תנצח: הצבא ייאלץ לעשות פרויקט ERP מרכזי אחוד אחד, אלא שהוא יעלה פי כמה וכמה". הוא צדק, באיחור של כמה שנים.

הקאמבק של ה-ERP הצה"לי

הרעיון בהקמת ERP מרכזי, שבוטל לפני שבע שנים ועכשיו עושה קאמבק, הוא ביצירת אחידות – בתקנים, במתודולוגיה, בסדרי העבודה, בנהלים וביצירת "שפה לוגיסטית-מנהלתית" אחת. התנהלות צה"ל בנושא בשנים האחרונות היא זיגזג בהחלטות שהביא לבזבוז כספי ניכר. כשפרסמתי את הידיעות השונות על ההחלטה על הקמת המערכת וביטולה, הכותרת הייתה "סיפור בזיג זג". בצבא לא אהבו את הכותרת, אבל הסכימו עימה. הזיג זג הביא בין היתר לכך שבמהלך העשור הקודם צצו להן בצה"ל, בהדרגה, שמונה מערכות ERP שונות: חמש מהן של סאפ (SAP) – בחיל הים, באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) ובמפקדת זרוע היבשה (מז"י), כאשר כל אחת מהן היא בעלות של מאות מיליוני שקלים; ב-2011 צה"ל העלה לאוויר מודול HR-סאפ הגדול מסוגו בעולם, בפרויקט שהיקפו עשרות מיליונים. פרויקט משאבי האנוש הענק משרת את מיטב – הגוף שנולד מהאיחוד של הבקו"ם ומנהל הגיוס. מאז הורחב הפרויקט והוא כולל מודולים נוספים במערכת ה-ERP של סאפ בעולם כוח האדם הצה"לי. מערכת נוספת, אף היא של סאפ, הוטמעה בפיקוד העורף, שמשתמש בה לחלוקת ערכות מגן. שלוש מערכות נוספות הן מתוצרת אורקל (Oracle) – אחת בלהק ציוד של חיל-האוויר, שנייה ביחידת מודיעין גדולה ושלישית היא מערכת שלא ניתן לחשוף פרטים לגביה. בנוסף, קיימת מערכת ERP ענקית מבית סאפ במשרד הביטחון. לאחר הטמעת המערכות הללו הוחלט על האחדה, לצורך ייעול ויצירת נהלי עבודה אחידים, באמצעות מערכת ERP כוללת וגדולה לכל צה"ל. אלא שבשל המצב הכספי, הוחלט לאחר מכן על ביטול פרויקט ה-ERP הכולל. או אז, בחלוף תקופה לא ארוכה, יצא הצבא לעוד פרויקט – הפעם, כאמור, בזרוע היבשה. בדצמבר 2007, אחרי ההחלטה על ביטול פרויקט ה-ERP הכולל, כתבנו כי "כל יחידה, גוף או זרוע ירכשו מערכת ERP באופן פרטני, ולא ייווצרו תהליכי עבודה אחידים בין כלל הגופים בצבא. כך, עתיד הצבא לשלם הרבה יותר תמורת אותן מערכות, בין היתר בשל אי-השימוש של צה"ל ביתרון הגודל שלו, ריבוי ופיצול ההדרכות, בעיות אינטגרציה שתעלינה ועוד".

ה-ERP נדחק לאחר מלחמת לבנון השנייה

בשלב מסוים קיבל הרמטכ"ל דאז, רא"ל דן חלוץ, החלטה להקים מנהלת ERP כלל-צה"לית. בראייתו, מערכת שכזו נועדה ליצור תשתית טכנולוגית ברמה הארגונית בזרועות וביחידות השונות של צה"ל ו"לעשות סדר" ברמת האו"ש (ארגון ושיטות) בצבא. אלא שבעקבות מלחמת לבנון השנייה הוא הורה שהמנהלת תחל לפעול רק ב-2008. זאת, בשל קביעת סדרי עדיפויות חדשים שהוחלט עליהם כחלק מלקחי המלחמה. במסגרת סדרי עדיפויות אלה הוחלט לשים דגש תקציבי על אימונים והיערכות לקראת המלחמה הבאה על חשבון מפקדות, מנהלות ופרויקטים ארוכי טווח. אחד הגופים שנלקחו ממנו תקציבים למימוש מטרה זו היה אגף התקשוב. פרויקט הקמת מערכת ה-ERP הצה"לית היה אחד הפרויקטים שהוחלט לבטל אותו בשל כך. כבר אז, גורמים בענף ה-IT הביעו תמיהה על החלטת הרמטכ"ל דאז, רא"ל גבי אשכנזי, ומתחו עליה ביקורת. לדבריהם, המשמעות היא שמעתה, כל יחידה תבחן את הצורך במערכת ERP בעצמה, היא תהיה זו שהספקים יתחרו על ליבה ובסופו של דבר, העלות של כלל המערכות שתיבחרנה תהיה גדולה יותר. "אילו היה מדובר בעסק פרטי, מישהו היה נותן את הדין על כך", אמר גורם המקורב לפרויקט. כיום, עם חתימת ההסכם עם סאפ ישראל, נראה כי ב"מאבק" של סאפ מול אורקל זכתה ענקית היישומים הגרמנית בעוד זירה. זאת, לאחר שזכתה במכרז הממשלתי במחצית העשור הקודם – זכייה שגררה עשרות פרויקטי סאפ בארגונים ציבוריים, ממשלתיים וחצי ציבוריים. נראה כי כעת נוסף עוד נדבך בדרך להפיכת צה"ל לצבא סאפ, על משקל האמירה כי ישראל היא "מדינת מיקרוסופט (Microsoft)". כעת, מעניין יהיה לעקוב מה יעלה בגורלן של מערכות ה-ERP הצה"ליות מבית אורקל.