האובך הכבד מסרב לעזוב, ושמיים כחולים נראים כחלום רחוק. המלצות חוזרות ונשנות להישאר בבתים ולבטל טיולים הורסות לנו את התוכניות. אבל האם האבק הצהוב באמת כל כך מסוכן? ד"ר חגי לוין, רופא אפידמיולוג וראש המסלול לבריאות וסביבה בבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית בהדסה, אומר שבהחלט יש ממה לחשוש.
"האובך הוא זיהום אוויר. יש עלייה של כמות החלקיקים באוויר ויש לזה השלכות בריאותיות, אבל התופעה של סופות אבק נחקרה מעט ורב הנסתר על הגלוי, גם מבחינת השפעות בריאותיות קצרות טווח וגם ארוכות טווח", הוא אומר.
מדוע האובך מסוכן לבריאות?
"ממה שאנחנו יודעים כבר על זיהום אוויר באופן כללי, אני יכול לומר שהוא לא רק פוגע במערכת הנשימה וגורם גירוי בעיניים, אלא פוגע גם באיברים נוספים. החלקיקים הקטנים מ-2.5 מיקרון נכנסים דרך הריאות לכלי הדם וסותמים אותם. החלקיקים האלה יכולים להגיע לאיברים שונים בגוף על-ידי זרם הדם וכך לגרום להתקפי לב ולפגיעה במוח, במיוחד באוכלוסיות רגישות. רוב התמותה היא מנזקים שקשורים לסתימה של כלי הדם בלב הגורמת לאוטם שריר הלב, אבל גם המוח רגיש מאוד, במיוחד בתקופת ההתפתחות, לכן פעוטות ועוברים הם אוכלוסייה רגישה במיוחד".
כיצד עלול להשפיע האובך על עוברים?
"כאשר האישה ההרה נושמת את האבק, החלקיקים עוברים דרך הריאות למחזור הדם שלה, ודרכו מגיע גם למוח המתפתח של העובר, שהתפתחותו מאוד מורכבת. במוח יש כלי דם קטנים, ואם חלקיקים מגיעים לכלי הדם האלה וסותמים אותם אז נפגעת זרימת הדם למוח ולכן התפתחותו נפגעת. ההרכב והגודל של החלקיק משנים את סוג הפגיעה וחומרתה. זמן החשיפה גם הוא משנה ואפילו מין העובר יכול להיות חשוב. יש הרבה פקטורים שיכולים להשפיע ולכן צריך לחקור יותר".
האם עלולה להיות השפעה על המוח גם מחשיפה לאובך בהמשך החיים?
"ההתפתחות של המוח ממשיכה גם בשנה הראשונה לחיים ואפילו לאחר מכן ולכן גם פעוטות הם אוכלוסייה רגישה במיוחד. אנחנו יודעים שזיהום אוויר פוגע בהתפתחות של המוח ויכולות להיגרם הפרעות קוגניטיביות שונות ואפילו אוטיזם. למרות שעוברים ופעוטות הם אוכלוסייה רגישה במיוחד בנושא זה, ההשפעה היא כנראה בכול מעגל החיים. החשיפה יכולה להשפיע בכל גיל ורב הנסתר על הגלוי. לכן הזיהום החריג הוא לא רק סיכון אלא גם הזדמנות ללמוד על ההשפעות על הבריאות על-מנת שנוכל למנוע תחלואה ותמותה".
אילו מחקרים נעשים בנושא כיום ואילו עתידים להתקיים?
"רוב המחקרים כיום נעשים בדיעבד, אחרי שכבר נעשתה או לא נעשתה פגיעה. ד"ר רענן רז ואנוכי מובילים מחקר גדול וייחודי בעולם, שנמצא כרגע בראשיתו, במטרה לחקור את הקשר בין זיהום אוויר לאוטיזם בישראל. אנו בונים עם מדעני סביבה מודל להערכת החשיפה לזיהום אוויר. מוערכת חשיפה של כל ילד זיהום אויר במהלך ההריון ולאחריו על-פי כתובת המגורים. אנו מנתחים את הסיכון להתפתחות אוטיזם תוך השוואת רמות החשיפה בין ילדים שפיתחו אוטיזם לעומת מדגם של כלל האוכלוסייה על בסיס נתוני המוסד לביטוח לאומי.
"המחקר צפוי ללמד אותנו רבות על התרומה של זיהום אוויר לאוטיזם בישראל. עם זאת, יש להשלימו במחקרים נוספים מסוג עוקבה שיכללו מעקב עוד מהשלבים הראשונים של ההריון ודגימות ביולוגיות.
"מדינות אחרות בעולם הקימו עוקבה לאומית שמאפשר חקר השפעת הסביבה על התפתחות העובר. אם היה לנו מחקר עוקבה לאומי בישראל היינו יכולים עכשיו ללמוד על ההשפעה הבריאותית של אירוע חריג כמו סופת האבק הנוכחית. אני מקווה שכחלק מההיערכות לאירועי חרום מדינת ישראל תשקיע גם במחקרים מסוג זה".
ובינתיים איך תציע לנו להיזהר מהאובך?
"יש לצמצם ככל האפשר את החשיפה לאבק. כלומר, לשהות כמה שפחות בחוץ ולסגור את החלונות כדי שלא יחדור אבק פנימה. בנוסף לא לעסוק בפעילות גופנית בימים כאלו ולנצל את ההזדמנות להיגמל מעישון. קל לנו לחשוב שאפשר להמשיך כאילו 'עסקים כרגיל' אבל זיהום אוויר חריג שכזה מחייב אותנו לשנות מהרגלנו במיוחד עבור אוכלוסיות רגישות כמו קשישים, חולים כרוניים, נשים בהריון וילדים".
