X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
פרנקלין דלאנו רוזוולט (עומד במרכז), ה"ניו דיל", 1935 [ציור: Conrad Albrizio, AP]
המיתון טוב לסביבה
מחקר חדש מראה שהמיתון הכלכלי בארה"ב לאחר המשבר של שנת 2007 הוא הגורם המרכזי לירידה בכמות פליטות גזי החממה בשנים האחרונות אם מיתון כלכלי מועיל לסביבה, אולי הגיע הזמן למדוד הצלחה כלכלית בדרך אחרת?

מה מגדיר הצלחה? בעולם המודרני נראה שהדרך המרכזית למדוד הצלחה אישית היא כסף ורכוש. בדומה לכך, אחת הדרכים המקובלות כיום למדוד את ההצלחה והפעילות הכלכלית של מדינות היא באמצעות מדד הצמיחה - מדד שמבוסס על הגדלת התוצר המקומי הגולמי של המדינה (תמ"ג). נהוג לחשוב שצמיחה כלכלית היא בהכרח דבר טוב המצביע על שיפור ברמת החיים במדינה, אך לצמיחה יש גם מחיר: פיתוח מואץ, שהוא אחד הגורמים המאפיינים מדינות בעלות שיעור צמיחה גבוה, מלווה לרוב גם בזיהום סביבתי כבד ובהגדלת אחוזי הפליטה של פחמן דו-חמצני וגזי חממה אחרים.
במחקר שהתפרסם לאחרונה ב-Nature Communications, מציגים חוקרים אמריקנים נתונים מפתיעים לגבי אחוזי הפליטה של גזי חממה מהשנים האחרונות: לפי המחקר, בשנים 2013-2007 נמדדה בארצות הברית ירידה של 11 אחוז בכמות הפליטות; זאת לעומת העשור שקדם לכך (2007-1997), בו עלתה כמות הפליטות בכ-70 אחוז. כיצד ניתן להסביר ירידה כזאת?

מחיר הצמיחה

עד היום ייחסו מדענים את הירידה הזאת ברמת הפליטה למעבר ההדרגתי משימוש בדלקים כמו נפט ופחם לשימוש נרחב בגז טבעי בארה"ב לצורך ייצור חשמל, שהחל להתבצע באותן שנים. גז טבעי פולט בתהליך שריפתו לצורך ייצור אנרגיה פחות פחמן דו-חמצני בהשוואה לפחם ולנפט, ולכן נחשב למזהם פחות. עם זאת, במחקרם החדש ניתחו החוקרים את הנתונים המבטאים את הירידה בכמות הפליטות, וראו שעיקר הירידה (9.9 אחוזים) התרחש בין השנים 2007 ל-2009, שהיו גם שנות המיתון החריפות ביותר בארה"ב בעשורים האחרונים, לאחר המשבר הכלכלי של שנת 2007.
שנים אלה הצטיינו בירידה משמעותית בצריכת הטובין והשירותים, וכתוצאה מכך נעשה שימוש בפחות אנרגיה - מה שהביא לכך שכמות הפליטות של גזי חממה מייצור אנרגיה ירדה. מכאן הסיקו החוקרים שההשפעה המהותית ביותר על הפיחות בפליטות הייתה המיתון החריף ממנו סבלה המדינה בשנים אלו, ולאו-דווקא המעבר לשימוש בגז טבעי.
תובנה זו מחזקת את התיאוריה שלצמיחה כלכלית יש גם השלכות שליליות, ושייתכן שהמדד בו נהוג להשתמש למדידת רמת ההצלחה והרווחה של מדינות הוא מטעה ואף מזיק - שכן קובעי מדיניות נוהגים להסתמך על מדד זה כיעד לתכנון ולקבלת החלטות.

מדד אחר

בעמותה לכלכלה בת-קיימא טוענים שהבעייתיות טמונה בכך שהמדד המשמש כיום בעולם למדוד צמיחה - התמ"ג - מודד הצלחה כלכלית אך ורק על בסיס הסך השנתי של סחורות ושירותים בייצור מקומי, ואינו לוקח בחשבון ערכים כמו רווחה חברתית ואיכות הסביבה - ועל כן הגדלת התמ"ג אינה מעידה בהכרח על הצלחה והתפתחות חיובית של המדינה, לא כל שכן על שיפור באיכות החיים של תושביה, כי אם רק כמה כסף עבר מיד ליד במדינה במהלך השנה. התפיסה היא שמדד שמעריך את מצבה של מדינה חייב להבחין בין הוצאה כלכלית חיובית ושלילית: כך, לדוגמה, סכום כסף שהוצא בגין ניקוי של נחל שהזדהם אינו יכול להיחשב כמדד לצמיחה חיובית (באופן המדידה של היום הוא ייחשב לכזה). העמותה מציעה לאמץ מדד חלופי לצמיחה, שייקח בחשבון גם ערכים שאינם "כלכליים" באופן ישיר ויהווה אינדיקציה לרמת הרווחה שחווים תושבי המדינה.
הפרויקט של העמותה לכלכלה בת-קיימא לפיתוח מדד חלופי לצמיחה נקרא "פרויקט ערך", והוא חלק מניסיון של פרויקט Better Life Initiative של ארגון ה-OECD העולמי לפתח מדד חלופי לתמ"ג, שישקף את ההיבט של רווחה חברתית. במסגרת הפרויקט, שפותח על-ידי רוני דניאל, היועץ האסטרטגי לעמותה, ערכה העמותה סדנאות לכ-400 איש שמטרתן להבין מהציבור הרחב מה הם הגורמים שתורמים לאיכות החיים שלו - בתחומים כמו חינוך, בריאות, ביטחון, סביבה ועוד.
"המטרה היא להגיע למצב שאנשים עובדים פחות שעות ונהנים מרמת חיים יותר גבוהה", אומר דרור רשף, חבר הוועד המנהל של העמותה. "לא בזכות צריכה גבוהה יותר של מוצרים, כי אם בזכות שירותים ציבוריים טובים למשל. במקום להמשיך לגדול ולהתרחב ולהגדיל עוד ועוד את הצמיחה הכלכלית, עלינו לנסות להבין מהם אותם מדדים שתורמים לאיכות החיים שלנו - ולהתמקד בשיפור שלהם".

בחזרה לגז
זיהום אוויר בשנגחאי [צילום: AP/Eugene Hoshiko]

מסקנה נוספת שמסתמנת מהמחקר ושרלוונטית כיום במיוחד לדיון בישראל - שעוברת גם היא להתבסס יותר ויותר על גז טבעי לייצור אנרגיה - היא שספק אם המעבר לשימוש בגז טבעי אכן חיובי כל כך לסביבה כפי שנהוג לחשוב. כפי שטוען ד"ר דניאל מדר בכתבה שהתפרסמה בזווית, ההשלכות הסביבתיות של הגז הטבעי אומנם שונות מאלו של נפט ופחם, אך ייתכן שהן מזיקות לא פחות (יש מחקרים שטוענים שאף יותר). שריפת גז טבעי אכן פולטת פחות פחמן דו-חמצני לעומת שריפת פחם או נפט (ליחידת חימום). עם זאת, בתהליך החיפוש, ההפקה והשינוע של גז טבעי נפלטות כמויות גדולות של מתאן. מתאן הוא גז חממה גרוע פי 90 (!) מפחמן דו-חמצני ופליטתו גורמת להתחממות האטמוספרה.
תהליכי ההפקה וההפצה של גז טבעי הם זולים יותר מנפט ופחם, עובדה שמעודדת את השימוש בו בכמויות גדולות ולמעשה מבטלת את החיסכון בפליטות, שנובע מעלותם הגבוהה של הדלקים האחרים. בנוסף, נטען שבשל עלותו הנמוכה יחסית, מהווה הגז הטבעי חסם לפיתוח ולהרחבת השימוש בטכנולוגיות של אנרגיות דלות בפליטת גזי חממה, כמו אנרגיות מתחדשות ואנרגיית גרעין.

הכמות או האיכות?

הירידה בכמות הפליטות של גזי חממה בזמן משבר כלכלי צריכה לעורר אצלנו כמה סימני שאלה: איך ייתכן שהדבר שמסמל מבחינתנו הצלחה וקידמה, הוא גם אותו הדבר שגורם לזיהום סביבתי ולהתחממות כדור-הארץ? אם משבר בכלכלה החזקה בעולם - כיום עדיין בעלת התמ"ג הגבוה בעולם, כמו גם סמל תרבות הצריכה - מביא לירידה כה מהותית באחוז הפליטות, כנראה שמשהו בתעדוף שלנו פגום: יכול להיות שכדאי לחשוב על סדר העדיפויות שלנו, ולשקול לשנות את התפיסה שלנו לגבי כיצד נמדדת הצלחה, ואיך היא משקפת את איכות החיים שלנו. לא בטוח שזה באמצעות ייצור וצריכה של עוד ועוד מוצרים ושירותים.

פורסם במקור: זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
לסיפורים נוספים של 'זווית' - עקבו אחריהם גם בפייסבוק
תאריך:  29/09/2015   |   עודכן:  29/09/2015
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
המיתון טוב לסביבה
תגובות  [ 3 ] מוצגות  [ 3 ]  כתוב תגובה 
1
הגדלת התמותה נהדרת לסביבה.
אהוד פרלסמן  |  29/09/15 13:56
2
לא צריך להיות גאון
אהרון שחר  |  30/09/15 13:55
3
תביטו לשמיים, זה לא עננים שם !
מסעודה משדרות  |  30/09/15 18:22
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
צבי גיל
מה שאפיין את הכניסה לפולין מייד עם רדתנו מכבש המטוס בדרך אל האוטובוס (אז לא היו שרוולים כמו שלא היו אצלנו) היה הֶדֶף אדיר של ריח דלק לא מזוקק
ד"ר יוסי מן
שוק הנפט חווה תנודתיות חדה בשנת 2015    תנודתיות זו משקפת את חוסר הוודאות הקיים בתעשיה    המשך הכאוס במזרח התיכון והשינויים החדים במדיניות של ארה"ב כלפי אירן יביאו להמשך מגמה זו
ראובן לייב
"גונדל" של בודפשט נחשבת, בצדק, למסעדה המובילה של הונגריה כולה. בדומה למישלן, זיכינו אותה גם אנחנו, בעת ביקורנו בה בעצם הימים האלה, במלוא הנקודות של הסולם הקולינרי
ציפי ישראלי, אורית פרלוב
כדי להתמודד עם המשמעות של פיגועי הטרור ה"בודדים" יש למצוא איזון בין תגובה תקשורתית אינטנסיבית לכל אירוע, שאפשר שתיצור לחץ על מקבלי החלטות לנקוט פעולה חריפה יותר מכפי שהיא כיום ואולי כך לתרום למעגל הסלמה, לבין הסתגלות לשגרת חיים של פיגועים יום-יומיים בזירת הסכסוך
יואב יצחק
איש העסקים אלי עזור, בעל השליטה במעריב, בג'רוזלם פוסט ובישראל פוסט, ומי שנחשב לאחד ממקורביו של נוני מוזס, משתף פעולה עם נתניהו    שניהם קיימו באחרונה כמה שיחות באשר לתכנים המתפרסמים בעיתוניו של עזור
רשימות נוספות
האפליקציות יגלו לכם: יש חיה כזאת?  /  תמר שטרצר
מי במים ומי באש  /  יוני וייץ
לוקחים את האוויר לידיים  /  אסף בן נריה
אקליפטוס, מכל מלא בבקשה  /  יוני וייץ
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il