|
האם נוסחה תפיסה אסטרטגית רוסית מגובשת למעורבות במשבר הסורי?
|
|
|
א. הסדר עתידי בסוריה - האם רוסיה תתמוך בחלוקתה של סוריה, תוך השארת אזור החוף בשליטה רוסית, או שמא תפעל לשימור שלמותה, בשיתוף פעולה עם שחקנים נוספים? בהקשר זה רלוונטי התיאום הרוסי-אירני ותפקידה של אירן במרחב. אירן אינה רואה בהכרח את האינטרסים הרוסיים באזור כתואמים את אלה שלה. עם זאת, קיימת הסכמה בין רוסיה ואירן לגבי חשיבותה של השמירה על ליבת "סוריה הקטנה", הכוללת את דמשק, הציר ממנה צפונה - לחומץ, חמה וחלב, עוטף לבנון וגזרת החוף הסורי. בשטח זה מרוכזים כשמונים אחוזים מהאוכלוסייה הסורית, למרות שגודלו כשלושים אחוזים בלבד משטח המדינה. על השליטה בו אין בכוונת הקואליציה הרוסית-אירנית-סורית לוותר. לעומת זאת, הרוסים אינם רוצים לשחוק את עצמם בלחימה קרקעית במזרח סוריה - אזור השליטה של 'המדינה האיסלאמית' - אלא מעדיפים לבלום את התפשטותה מערבה, לעבר המרכזים העירוניים העיקריים בסוריה. שאלה נוספת היא, האם תתעקש רוסיה על הגנתו של אסד או תוותר עליו, למען הסדר עם המערב והאופוזיציה למשטרו. לא מן הנמנע, שהמהלך המהיר של ההתערבות הצבאית הרוסית בסוריה נועד גם לטרפד עסקה, שנרקמה בין השחקנים המעורבים בסוריה, ותכליתה להוריד את הנשיא אסד מכיסאו.
ב. המאבק ב'מדינה האיסלאמית' - השאלה המרכזית היא, האם תפעיל רוסיה את צבאה בלחימה קרקעית נגד 'המדינה האיסלאמית' (שמוערכת כדרך הפעולה האפקטיבית היחידה במאבק נגדה). כפי הנראה בשלב זה, רוסיה תבחר להימנע מפעילות קרקעית ותעדיף להפעיל כוחות יבשה סוריים ואירניים, וכן את כוחות חיזבאללה ומליציות שיעיות, בסיוע אווירי רוסי, נוסף לייעוץ צבאי לצבא סוריה וחימושו באמצעי לחימה חיוניים. כאמור, רוסיה חותרת ללכד קואליציה בינלאומית חדשה וכבר הציגה את אירן, עירק וסוריה כשותפותיה במערכה, ובהמשך אף להצטרף מעמדת כוח לקואליציה נגד 'המדינה האיסלאמית' שבהובלת ארצות הברית. אולם, בכל תרחיש, רוסיה אינה צפויה לוותר על דומיננטיות בזירה הסורית ובמהלכים שמטרתם לעצבה לאחר מלחמת האזרחים, וגם לא על אחיזתה במזרח התיכון.
ג. מעמדה הבינלאומי של רוסיה - במהותו, מהלך ההתערבות הרוסית מכוון לאתגר את האינטרסים המערביים בזירה, בדגש על אלה של ארצות הברית. הנשיא פוטין מנסה לבנות לעצמו דימוי של זה שהתנדב להציל את המזרח התיכון, לאחר שארצות הברית גרמה לכאוס האזורי. בתוך כך, רוסיה פתוחה לדיאלוג עם המערב שתכליתו לקדם את האינטרסים הגלובליים שלה.
|
|
|
| האם באמצעות המעורבות הרוסית ניתן לצמצם את ההשפעה האירנית הגוברת בסוריה ובלבנון, למרות שמוסקבה וטהרן מתואמות ביניהן? האם ישראל צריכה להצביע על הפתרון המועדף מבחינתה בסוריה? האם זה הזמן להגביר את השפעתה של ישראל בדרום סוריה וברמת הגולן, כדי למנוע התנקזות של גורמים קיצוניים סלפים-ג'יהאדים למרחב זה? | |
|
|
|
ישראל, שלא כמו יתר השחקנים האזוריים והמערכת הבינלאומית בכלל, אינה מביעה עמדה ביחס להסדר עתידי בסוריה. ממשלת ישראל, בנקטה מדיניות של 'עמידה מנגד', מבטאת הערכה, כי כל פעילות יוזמת ופרו-אקטיבית מצדה, למעט סיכול פעולות טרור והעברות נשק מתקדם לחיזבאללה, תסבך את ישראל בסוריה, בעוד אין בידיה מנופי השפעה אפקטיביים. עד כה, ישראל "נהנית" ממצב של "כמעט אי-זליגה" של האירועים בסוריה לתחומה. הערכת המצב הישראלית רואה באירן ובהשפעה האירנית בסוריה ובלבנון את האיום המרכזי כלפיה, שהוא חמור יותר מהאיום הגלום ב'מדינה האיסלאמית' או בגורמים סלפים-ג'יהאדים אחרים. השאלה היא, האם המעורבות הרוסית משנה את תמונת המצב מבחינת ישראל, וכיצד תוכל להפיק מהתפתחות זו תועלות, מעבר ל'בקרת נזקים'. ראש הממשלה נתניהו ביקר במוסקבה, כשהוא מלווה ברמטכ"ל איזנקוט, במטרה להגביר את התיאום המבצעי בין המדינות, למנוע חיכוך והערכות שגויות, כמו גם להשיג מחויבות רוסית למנוע העברת אמצעי לחימה מתקדמים, המיועדים לצבא הסורי, לידי כוחות חיזבאללה בלבנון ובסוריה. לרוסיה אינטרס מובהק להימנע מהתנגשות עם ישראל, בוודאי במישור הצבאי. על כן, נראה שרוסיה תקפיד לפחות על התיאום הצבאי, עליו הוסכם בביקור.
הנסיעה הבהולה של נתניהו למוסקבה הקשתה על קיום הערכת מצב מעמיקה, שהייתה אמורה לבחון את המשמעויות הרחבות של המעורבות הרוסית בסוריה. הערכת מצב זו אמורה לבחון האם חל שינוי ב'כללי המשחק' במשבר העמוק וחסר המוצא בסוריה? כן יש להעריך מהם התרחישים, שעל ישראל להתכונן לקראתם? שאלות נוספות הן: האם באמצעות המעורבות הרוסית ניתן לצמצם את ההשפעה האירנית הגוברת בסוריה ובלבנון, למרות שמוסקבה וטהרן מתואמות ביניהן? האם ישראל צריכה להצביע על הפתרון המועדף מבחינתה בסוריה? האם זה הזמן להגביר את השפעתה של ישראל בדרום סוריה וברמת הגולן, כדי למנוע התנקזות של גורמים קיצוניים סלפים-ג'יהאדים למרחב זה? כמו-כן, יש לברר את מהות הלחימה נגד 'המדינה האיסלאמית', שרוסיה מתכננת, והאם בכוונתה לפעול, בשילוב או לפחות בתיאום עם הקואליציה האזורית-מערבית שבהובלת ארצות הברית? מה מקומה של ישראל בקואליציות אלה? (ברי שאין מקום לישראל בקואליציה רוסית-אירנית).
הערכת המצב צריכה הייתה לבסס המלצה לראש הממשלה להציב לרוסיה דרישה לחלוק עם ממשלת ישראל תוכניות ויוזמות להסדר העתידי בסוריה, לגבי שינוי יחסי הכוחות הפנימי במדינה, וכן תוכניות למנוע דומיננטיות אירנית בסוריה, בסיוע חיזבאללה ובסמוך לגבול ישראל. על ראש הממשלה לחתור להכרה רוסית באינטרסים נוספים של ישראל ובכללם הצורך למנוע התבססות של גורמי טרור סלפים-ג'יהאדים באזור הגבול ברמת הגולן. למרות ההבטחות הרוסיות, כי אין בכוונת רוסיה לאתגר צבאית את ישראל, ימים יגידו אם תקוים ההבנה הרוסית להימנע מהצבה על אדמת סוריה מערכות נשק, הפוגעות בעליונות הצבאית הישראלית, כגון טילי קרקע-אוויר מסוג 300-S. בכל מקרה, על ישראל להתכונן גם לאפשרות של הסתבכות צבאית רוסית בסוריה, אשר תביא לתגבור משמעותי של הנוכחות הצבאית הרוסית ושל הסיוע לצבא אסד, לאירן ולחיזבאללה, ובכלל זאת באמצעים שיאיימו על ישראל - הגם שלעת עתה, אין בכוונתה של רוסיה לאתגר את ישראל, ואף להפך - היא מעוניינת בהבנות ושיתוף פעולה עמה בניהול המשבר הסורי. זאת ועוד, אין להוציא מכלל אפשרות היווצרות ניגודי עניינים בין אירן לרוסיה לגבי חתירתה של אירן להגביר את השפעתה בסוריה, ולאור מודעות רוסית לרגישות הישראלית לנוכחות אירנית באזור.
|
|
