בחזרה לתקופת האבן

כמו במלחמה הקרה הזירה הבינלאומית מקבלת בהדרגה דפוסים של מלחמה קרה, שבמרכזה העימות בין רוסיה בהובלת ולדימיר פוטין לארצות-הברית, המובלת על-ידי הנשיא אובמה. רשת פוקס דיווחה לפני כשבועיים, כי חיילים קובניים נמצאים בסוריה, וכנראה עוסקים בייעוץ לצבאה. כמו-כן, משערים כי הקובנים יפעילו טנקים רוסיים נגד המורדים בסוריה, הנתמכים על-ידי ארצות-הברית. גנרל ליאופולדו סינטרה פריאס, הרמטכ"ל הקובני, ביקר בסוריה באחרונה, ותדרך קבוצה של חייליו, שהצטרפו לחיילים הרוסיים, שמסייעים לצבא הסורי. גורם אמריקני אישר לחדשות פוקס את המידע על נוכחות חיילים קובניים בסוריה, בהסתמכו על מקורות מודיעין. לדעתו, הגיעו הקובנים לסוריה בשני מטוסים רוסיים. נראה, שהם יפעילו אמצעי-לחימה רוסיים - כפי שהיה בשנות השבעים באנגולה. ימי עלטה ביליתי כמעט עשר שעות בביתי המואפל, כשנר מאיר את דרכי - כמו באותם ימים קשים, לפני 42 שנה, במלחמת ההתשה בחושה סורית ב"מובלעת" ברמת הגולן. לא היה חשמל, והטלפון לא עבד, הנייד שותק והמחשבים למיניהם שבתו. בבת-אחת חזרנו כמעט לתקופת האבן. מאות משפחות בשרון נדדו על ילדיהן ועל טפן מקניון לקניון בחפשם אחר אור, אחר אטרקציות להעסקת הילדים ואחר אוכל. בערב נודע לי, שגם בתי, חתני ונכדיי נאלצו לגלות מביתם עקב העלטה. פגשתי אותם באחד הקניונים, שחיפשתי בו מקלט. זרם החשמל לביתם חובר רק למחרת. אלפי בתים אחרים נותרו בעלטה שלושה-ארבעה ימים, עד הסערה הבאה, שלא התעכבה. לא ייאמן. בסוף 2015 במתיימרת להיות מדינת היי-טק אלפי בתים נותרו מנותקים מחשמל ימים שלמים. ואיזה מסכנים החקלאים, שספגו את מלוא עוצמת הסופה והברד, שפגע בגידולים, ואת שיעור הנזק נדע רק בעוד כמה ימים. הצלה כחמישה מיליוני יצירות אמנות - ציורים, פסלים, ריהוט ויצירות אחרות - שדדו הנאצים בשיטתיות במלחמת העולם השנייה ולפניה. ריצארד באראניק וחבריו גויסו לסכל את השוד. עתה, עוטרו באראניק וחבריו במדליית הזהב של הקונגרס - העיטור האזרחי הגבוה ביותר בארצות-הברית - על פועלם החשוב. "אנשי המונומנטים", קרא להם רוברט אדסל בספרו, שעובד על-ידי ג'ורג קלוני לסרט. הם היו כ-350 חיילים בצבאות בעלות-הברית, ותפקידם הצבאי היה לאתר את אוצרות האמנות השדודים, שהועברו לבתים פרטיים, לכנסיות, למוזאונים ולמקומות מחבוא אחרים. רובם בגיל מתקדם וגם נשים בתוכם, שלכולם היו מקצועות אזרחיים, שיכלו לסייע לגילוי האוצרות (היסטוריונים, אוצרים, אדריכלים וכיו"ב) ולהערכתם. "אנשי המונומנטים" ניסו בתחילת דרכם להגביל את הנזק המלחמתי למבנים בעלי חשיבות בגרמניה. עם הפלישה לגרמניה גופא, עבר המאמץ לאיתור חפצי האמנות השדודים ולהשבתם. לפני כשנה וחצי החליט הקונגרס לעטרם על פועלם. במקביל לטקס העיטור, הודיע רוברט אדזל, כי נאלץ לסגור את העמותה, שטיפחה את מורשתם, עקב מחסור במימון. הנאצים ליקטו בגרמניה, באוסטריה ובאזורי הכיבוש יצירות אמנות "אריות" - של רמברנדט, של ורמיר ושל ון אייק, לדוגמה - ומאסו באמנות מודרנית, מסבירה אליזבת קמפבל קארלסגוט, היסטוריוניות מאוניברסיטת דנוור, שחקרה את שוד האמנות בידי הנאצים. יהודים נאלצו למכור את יצירות האמנות, והן נלקחו לאוסף גדול, שתכנן היטלר להקים בלינץ, עיר הולדתו באוסטריה. אלפי יצירות אמנות מודרנית - אימפרסיוניזם, קוביזם וסוריאליזם לדוגמה - שנחשבו "מנוונות", נמכרו כדי לממן את הקמת המוזאון בלינץ, או הושמדו. ניתז לכל עבר יותר ממיליון מהגרים הגיעו לאירופה בשנתיים האחרונות, וכשבעים אחוזים מהם - בשנה זו, שטרם הסתיימה. אירופה המערבית משתנית לנוכח הצפתה במה שמוגדר בכמה מקומות כנדידת עמים. יש הרגשה, שטורקיה בראשות רג'פּ טאיפּ ארדואן שולטת על ברז המהגרים מהמזרח התיכון המתנפץ, ומכוונת את זרם ההגירה בהתאם לצריכה - למשל, במטרה ללחוץ על מדינות אירופה להקל על הליכי קבלתה לקהילה האירופית ולעזור לה במלוות גדולים. ההגירה לאירופה אינה רק מהמזרח התיכון, אלא גם מאפריקה, והיא נבלמה שנים רבות כיוון שלמועמר קדאפי, שליט לוב, היה כדאי לעשות זאת. כשחוסל קדאפי, הוסר המחסום, ואירופה מוצפת. ה"אביב הערבי" היה מפץ גדול, שפירק את הפיקציה הפוליטית, הנקראת מזרח תיכון. התברר לאחריו, שבאזור נמצאים רק שיעים וסונים וכמה מיעוטים, שאי-אפשר לדעת את גורלם. עירק, סוריה ולבנון (שקמה מאוחר יותר) - מדינות פיקטיוויות, שציירו בריטיים וצרפתיים,לפניי נפילת האימפריה העות'מניתואחריה - הפכו לנגד עינינו לאבק פורח; וירדן נמצאת גם כן בסכנה.כפי שאומר ד"ר גיא בכור, המזרח התיכון ניתז לכל עבר, ומביא אתו אנטישמיות בוטה ואלימה לכל מקומות נחיתתו. חוצפת הלבלרים מנהג חדש בא למדינה, ופקידים נוזפים בנבחרי ציבור. פעם זה היה המפכ"ל הקודם דנינו. עכשיו זה מנהל בתי-המשפט, שהחליט לנזוף בח"כ מוטי יוגב על דבריו נגד השופט עוזי פוגלמן. והצטרפה למקהלה דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שקראה לשר הביטחון לנזוף בסגנו, ח"כ אלי בן-דהן. ללבלרינו יש התעוזה לפגוע בנבחרי ציבור כיוון שהם חשים, שהם בעלי המדינה, ולפיהם יישק דבר. עובדה - איש לא קורא להם לסדר. אני מניח, שפקיד אמריקני, שהיה מעז פנים כלפי נבחר ציבור, היה מודח על אתר, ולא היה מחכה לדיון משמעתי בעניינו. סחבת בנימין-פואד בן-אליעזר יועמד סוף-סוף לדין, אחרי שמשך שנים רבות כיכב במדורים הפליליים בתקשורת. פואד הבטיח להילחם על חפותו, ואני בטוח שלצורך הזה ישלוף מהבוידם ומהמחסנים את הישגיו הצבאיים, שיסנוורו את השופטים - כרגיל במקומותינו - וידגיש את מחלותיו השונות. ואני תמה למה ואיך נסחבו העניינים כל כך הרבה זמן.