ההיסטוריה של ח"כ אביגדור ליברמן שהסתבך בשעתו עמוק עם החוק, והתנה את הצטרפות מפלגתו לקואליציה במעורבותו האישית במינויים של ראשי גופי אכיפת החוק במטרה להגן על עצמו ממיצוי הדין, חוזרת באחרונה אצל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במהדורה מתוקנת. נתניהו חושש לפי כל הסימנים מהעמדתו לדין בפרשת ההוצאות המופרזות על חשבון הציבור באחזקת שלושת בתיו שנחקרת בימים אלה על-ידי המשטרה, ואולי גם מפרשה משפחתית חדשה שפרטיה עדיין חסויים, וביקש גם הוא להטביע חותמו על המינויים לתפקידים בעלי מפתח בתחום אכיפת החוק. נתניהו חמק דרך קבע בשנים האחרונות מלמלא את חובתו המוסרית להיאבק בשחיתות השלטונית שהפכה למחלה ממארת וגרורותיה התפשטו כבר לחלקות הטובות במדינה. האדיקות של נתניהו שלא להתמודד עם השחיתות המפלצתית שמטרידה אוכלוסיות רחבות במדינה, עוררה תהייה. נתניהו לא השמיע אפילו מילת גנאי אחת על התנהלותו העבריינית של ראש הממשלה לשעבר המגה-מושחת, אהוד אולמרט, ולא העיר לבריון ליברמן בשעה שהשתלח בגופי אכיפת החוק בגלל החקירה המסועפת בפרשות השחיתות שבהן מעורבים ראשי מפלגת "ישראל ביתנו". לא בכדי התחמק נתניהו מבקשות חוזרות ונשנות של אומ"ץ לכלול בהסכם הקואליציה סעיף מיוחד שבו מתחייבת הממשלה בראשותו להיאבק בשחיתות הציבורית.

שרה נתניהו - האחראית לראשית תהליך ההסתבכות עם החוק

אין ספק שעודף הביטחון העצמי של נתניהו, שנובע משלטונו הממושך כראש ממשלה ומהעדר מתחרה, גורם לו להמשיך לנהל חיי ראוותנות ונהנתנות בניצוחה של רעייתו שרה, שסיבכה אותו כמה פעמים בשל שיגיונותיה ואופיה. שרה נתניהו אחראית לראשית תהליך הסתבכותו של ביבי עם החוק בתקופת כהונתו כראש הממשלה. התברר שנתניהו ורעייתו נטלו בתום תקופה מסוימת לכהונתו עשרות מתנות שקיבלו בתוקף תפקידם הממלכתי, וניסו להסב את ההובלות הפרטיות על חשבון משרד ראש הממשלה. רק בנס נחלצו בני הזוג מפרשה זו ללא כתב אישום, אבל לא למדו לקח. יש בשרה נתניהו שילוב הרסני של נהנתנית אובססיבית, שתלטנית חסרת רסן, קמצנית מדופלמת, נקמנית סדרתית וחולת ניקיון ותאוות פרסום. במרוצת השנים לא היססה שרה להיכנס לדיונים ביטחוניים שנערכו בבית ראש הממשלה, להתערב במינויים לתפקידים ממלכתיים רמי דרג ולאסור על ביבי לקיים פגישות עם אישים מסוימים שחינם סר בעיניה (הקורבן האחרון היא שרת המשפטים, אילת שקד). אבל הבעיה העיקרית הייתה ונשארה הצפצוף הארוך של ביבי על כללי המינהל התקין, לרוב בגלל רעייתו. במקום לרסן ולבלום את שרה, הוא מעדיף לשתף איתה פעולה כדי שלא להסתכן בתגובות לא צפויות. כבר לא מדובר בפקודת קבע משפחתית פנימית להחזיק את ידיה של הגברת בהופעות פומביות משותפות ובנסיעות לחו"ל, אלא בעניינים שנוגעים לכולנו. מעורבות פסולה בבחירת המפכ"ל האצילות המשפחתית של משפחת נתניהו, שהייתה מנת חלקו של ביבי לאורך שנים, פושטת בימים אלה ולובשת צורה חדשה שסממניה ברוטאליות, אגרסיביות, נקמנות, קוצר רוח וחוסר סבלנות. כך נהג נתניהו לגבי מינוי מפכ"ל המשטרה, כאשר ביקש לכפות מראש על השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, מועמד שייבחר על ידו. על-פי הנוהל, השר לביטחון פנים ממליץ על מועמד לתפקיד המפכ"ל ומציג את בחירתו בפני ראש הממשלה כדי לקבל את אישורו לקראת האישור הסופי בממשלה. נתניהו לא נהג כך והיה מעוניין למנות אישית את המפכ"ל החדש ממש כפי שנהג ליברמן לגבי המפכ"ל לשעבר, רב-ניצב בדימוס יוחנן דנינו. אומ"ץ פנתה בשעתו בעניין זה אל היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שנטה חסד מיוחד לנתניהו לאורך כל תקופת כהונתו, והפנתה את תשומת ליבו לכך שנתניהו ראיין את שלושת הניצבים שהוזכרו כמועמדים לתפקיד. אומ"ץ טענה שנתניהו לא היסס לפסול את הניצב המועמד שהוצע לו על-ידי ארדן, ובכך דחק נתניהו את ארדן לחפש מועמד חיצוני. התרענו על-כך שהתערבות חסרת תקדים מעין זו היא פסולה, משום שתלויה ועומדת חקירה שקשורה בראש הממשלה ורעייתו. וינשטיין לא הגיב, אבל השר ארדן, שהיה מכותב לפנייתנו, לא אהב כמובן את גילוי ערוותו המיניסטריאלית ברבים וטען בתגובה לפניית אומ"ץ שהוא רק התייעץ עם ראש הממשלה, אבל המילה האחרונה היא שלו. אם עובדה זו נכונה, ארדן היה חייב להסביר מדוע הוא הודיע בפומבי בראשית התהליך שהמפכ"ל הבא יבוא מתוך שורות המשטרה, ואילו במקביל פורסם שנתניהו והוא מחפשים מועמד חיצוני. הציבור חדל מזמן להיות סומא בארובה. אחרי שמועמדותו של תת-אלוף (מיל.) גל הירש נפלה משום שהפך לשנוי במחלוקת, נשלפה ברגע האחרון מועמדותו של סגן ראש השב"כ, רוני אלשיך, שלגבי כשירותו לתפקיד לא היה הרהור שני, בעיקר משום ששמו היה חסוי לאורך שנים. לאמיתו של דבר, אלשיך סירב לאורך זמן לפנייה של ארדן ורצה להמשיך להיות מועמד כמעט ודאי להחליף את ראש השב"כ הנוכחי, יורם כהן, בחודש מאי בשנה הבאה. רק לחץ מאסיבי של נתניהו, שהיה מלווה בהבטחה שלטונית שמועמדתו לראשות השירות תועלה בפעם הבאה, הביא אותו להסכים להתמנות למפכ"ל. לאמיתו של דבר נתניהו העדיף לוותר על ראש שב"כ מעולה, ובלבד שתהיה לו זיקה למפכ"ל החדש, בהנחה שזה ישמור עליו ועל רעייתו בחקירות המשטרה. מנדלבליט - ממשיך דרכו של וינשטיין הנירפה? אבל נתניהו המתוחכם יודע היטב שהאיש שאמור להכריע אם להגיש כתב אישום נגד אישיות פוליטית בכירה הוא היועץ המשפטי לממשלה. לנתניהו יש דווקא ניסיון חיובי עם וינשטיין, שנמנע מלהגיש נגדו כתבי אישום וסגר בנסיבות שנויות במחלוקת את התיק הכבד של "ביבי טורס". מבקר המדינה הנוכחי השלים בדיקה יסודית בנושא זה שהחל בה קודמו בתפקיד. עמדו בשעתו בפני מבקר המדינה שלוש אפשרויות לגבי החומרים שנאספו בנושא זה:

• להעביר את הנושא לבדיקת ועדת האתיקה של הכנסת.

• להעביר את הנושא ליו"ר הכנסת.

• להעביר החומרים להכרעת היועץ המשפטי לממשלה.

המבקר בחר בדרך השלישית המחמירה, והעביר את החומרים להכרעתו של היועץ המשפטי לממשלה. נתניהו ביקש בשעתו מווינשטיין לקבל את ממצאי המבקר, אך היועץ דחה את הבקשה בנימוק שצעד מעין זה עלול להזיק לחקירה אחרת שאותה לא פירט. נוכח הסחבת התעורר מחדש מסע של לחישות על הכוונה לטייח את הפרשה דווקא מכיוונו של וינשטיין. אבל העניינים התגלגלו אחרת. בסופו של דבר החליט וינשטיין לסגור את תיק "ביבי טורס" בנסיבות שנויות במחלוקת. היועץ המשפטי קבע בהחלטתו: "במכלול החומר שנאסף לא נמצא שיש מקום לפתיחה בחקירה בחשד לביצוע עבירה ע"י מר נתניהו". מאחר שווינשטיין עומד, כאמור, לסיים בקרוב את תפקידו כיועץ משפטי, הגיע נתניהו למסקנה הבלתי-נמנעת שחובה לבחור יועץ משפטי נרפה בדמותו של וינשטיין שיהיה חייב לו וסר למרותו ויימנע מהגשת כתבי אישום. נתניהו לא היה צריך להתאמץ הרבה כדי למצוא ממשיך דרכו של וינשטיין שלעולם לא יגיש כתבי אישום נגדו. בישיבות הממשלה יושב לידו מזכיר הממשלה הנאמן, אלוף (מיל.) אביחי מנדלבליט, שנוהג להתבטל בפניו. מנדלבליט מונה לתפקידו בממשלה חרף התנהלותו הבעייתית על גבול הפליליות בפרשת הרפז בעת ששימש פצ"ר (פרקליט צבאי ראשי). בין השאר התברר שמסר עדויות שקריות בפני נציגי משרד מבקר המדינה שבדקו את חלקו בפרשה. בשלב מאוחר יותר הטעה מנדלבליט את חוקרי המשטרה שחקרו אותו שעות באזהרה. אומ"ץ פעלה בחודשים האחרונים מול ראש הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה כדי לברר את כשירות כהונתו של מנדלבליט כמזכיר הממשלה, והנושא עדיין נותר פתוח. בינתיים צצה מועמדותו של מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ודבר זה חייב אותנו להיערך מחדש בימים אלה, כדי למנוע את המינוי הבעייתי. נתניהו זוקף לחובתו כידוע שורה של מינויים כושלים במהלך כהונתו הממושכת כראש ממשלה. בימים האחרונים כשל פעם נוספת במינויו של ד"ר רן ברץ לראש מערך ההסברה. אבל הפעילות של וינשטיין מאחורי הקלעים למען בחירתו של מנדלבליט ליועץ המשפטי לממשלה כדי שיגונן עליו ועל רעייתו, עלולה להיות הרת גורל לשלטון החוק. אומ"ץ זיהתה מזמן את השחיקה הגוברת והולכת ברגישות של נתניהו לשלטון החוק, ולא תוכל לעמוד מנגד בפרשת מינויו של היועץ המשפטי לממשלה החדש. נרחיב על-כך את הדיבור בקרוב. פרשת ביבי-טורס תהליך המעורבות של נתניהו במינויים של ראשי גופי אכיפת החוק, החל למעשה כבר לפני שנתיים בעת מינויו של מבקר המדינה הנוכחי, השופט בדימוס יוסף שפירא. נתניהו היה משוכנע שהעובדה שהוא נפגש בביתו עם המבקר המיועד ערב אישור מינויו, תעניק לו ולרעייתו חסינות בדוחות הביקורת, אבל הוא טעה. בניגוד לתכנון של נתניהו, שפירא הוכיח עצמאות וזקיפות קומה מול ראש הממשלה. אמנם, בראשית תקופת כהונתו הכריז שפירא שאין לו כוונה להתמקד בנושא השחיתות השלטונית, נושא שעמד במרכז פעילותו של קודמו, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס. אחד מצעדיו הראשונים של שפירא היה ביטול התפקיד של היועץ לענייני שחיתות, שתפקידו היה להיות המוציא והמביא בתחום זה. אומ"ץ מחתה על שינוי הכיוון, ובתגובה לכך הבהיר לנו המבקר שמשרדו יטפל בשחיתות, אבל בדרך שונה והרחק מזרקורי התקשורת כפי שהיה בעבר. כעבור כמה חודשים חזר שפירא בהרצאה שנשא באוניברסיטת בר-אילן על עמדתו המקורית: "אני לא מתכוון לרדוף אחרי אישי ציבור מושחתים" הבהיר שפירא, וטען שממילא אין למבקר סמכויות חקירה אלא רק בדיקה וביקורת. בתגובה לכך הערתי לשפירא בנימת הומור בכנס של אומ"ץ שבו נכח: "כבוד המבקר, אינך צריך לרדוף אחרי המושחתים; הם מצויים במרחק לא רב ממך. אומ"ץ מוכנה לסייע לך לזהותם". בשנתיים האחרונות לא חדלה אומ"ץ מלהעביר למשרד מבקר המדינה תלונות שמהן עלו חשדות למעשי שחיתות של אישי שלטון. בלית-ברירה החל משרד המבקר לטפל בחלק מהן, אף כי לעיתים היה נדמה לי, שהדבר נעשה כמי שכפאו השד. למען האמת העובדתית יש לציין, שהטיפול הראשוני בפרשת ביבי טורס החל בתקופת כהונתו של לינדנשטראוס, בעקבות חשיפה בתוכנית "המקור" בערוץ 10 בעריכתו של רביב דרוקר, שהיכתה גלים בציבור. לינדנשטראוס הורה לעוזרו למאבק בשחיתות הציבורית, קצין המשטרה לשעבר נחום לוי, לבדוק את הפרשה. הטלת המשימה על לוי הייתה לצנינים בעיני משפחת נתניהו, שלא שכחה את חריצותו הרבה בשעה שעמד בראש צוות חקירה של יאח"ה שחקר את פרשת עמדי (קבלת מתנות והובלתן) שאירעה בתקופת כהונתו הראשונה של נתניהו כראש הממשלה. נתניהו נקט בצעד מחוכם, כאשר תבע במפגיע מהמבקר שהבדיקה לא תתמקד רק בו וברעייתו בתקופות שבהן כיהן כשר וחבר כנסת, אלא גם בשרים, סגני שרים וחברי כנסת נוספים. אומ"ץ פנתה בשעתו אל לינדנשטראוס כמה פעמים בבקשה שיזרז את סיום הבדיקה במשמרת שלו, אבל הבדיקה התנהלה בעצלתיים בגלל העדר שיתוף פעולה של המבקרים, אולי משום שהעריכו שלינדנשטראוס לא ישלים את הדוח מאחר שהוא נמצא על סף סיום הקדנציה שלו. ואמנם הממצאים הלא-שלמים הועברו כתפוח אדמה ליורשו. אומ"ץ נכנסה מחדש לתמונה ופנתה אל שפירא בבקשה שישלים את המלאכה, והציעה לשתף פעולה עם משרד מבקר המדינה בתחום זה. לא הרפינו וחזרנו לעסוק מדי פעם בנושא. באחת הפניות נאמר: "תנועת אומ"ץ פנתה אליך בשעתו בנושא בדיקת התנהלותו הנהנתנית של ראש הממשלה בנימין נתניהו בעיקר בתקופה שהיה ראש האופוזיציה, שבהן הירבה בנסיעות ראוותניות עם רעייתו לחו"ל ע"ח גופים ציבוריים ואילי הון שונים שהכיסוי לחלק מהן היה הרצאות. בתגובה לכך נמסר לנו, כי הבדיקה כוללת אישי ציבור נוספים שנסעו לחו"ל בנסיבות שנויות במחלוקת, ורק לאחר שיתקבלו כל התגובות יתפרסם הדוח. אומ"ץ מבקשת לדעת האם נושא הדוח עומד על הפרק ומתי אמור להתפרסם". מסתבר ששפירא החדש טרף את הקלפים של מבקריו שטענו, כי הוא חייב לנתניהו את מינויו ומשום כך לא יגע בו. כאמור התיק נסגר ע"י היועץ המשפטי לממשלה בלי להניד עפעף.

וואלה - אתר הבית של בנימין ושרה נתניהו

אין ספק שבקדנציה הנוכחית של נתניהו כראש ממשלה הוא נוהג גם לעיתים כדיקטטור שעל פיו יישק דבר ובז, בין השאר, לכמה מכללי היסוד של הדמוקרטיה כמו חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת. לא במקרה הוא התעקש לשמש כשר התקשורת, הן כדי להעניש את כלי התקשורת האלקטרוניים שפגעו ברעייתו ובו, והן כדי להיטיב עם אלה שמרעיפים עליהם כתבות אוהדות. במסגרת זו קיים ביבי בלשכתו פגישות עם שורה של אילי הון בעלי שליטה בערוצי טלוויזיה מסוגו של אודי אנג'ל, שעימו הגיע להבנות. במקביל מצא נתניהו דרכים לרצות את איל ההון שאול אלוביץ, בעל השליטה בבזק ובאתר החדשות "וואלה". פרט מאלף: הפרשן הכלכלי המוערך נחמיה שטרסלר טען השבוע, כי איל ההון הסלולרי מיכאל גולן מהמר על נתניהו שיתמוך בעסקת מכירת חברתו לחברת סלקום, משני טעמים שהוא מפרטם: "עזרה לידידו שאול אלוביץ שמחזיק בפלאפון דרך בזק, ופגיעה במשה כחלון, שכל המוניטין שלחו נשענים על הרפורמה בסלולר. לנתניהו ברור, שברגע שסלקום תבלע את גולן, תעריפי הסלולר יעלו והרפורמה של כחלון תימחק ואין דבר מתוק מזה בעיניו מזה, שכן הוא רואה בכחלון יריב שיש לגמדו ולהשפילו". דמיוני? התערבותו האובססיבית של נתניהו במתווה הגז קשריו ההולכים ומתהדקים של נתניהו עם אילי הון מסוגו של יצחק תשובה בקדנציה הנוכחית, באו לידי ביטוי במאבקו הבלתי נלאה למען מתווה הגז. ייתכן שיש צדק בטענותיהם של פרשנים כלכליים שטוענים שאסור להותיר את הגז הטבעי במעמקי הים ולהמשיך לגרום נזק כלכלי אדיר למדינה. באותה מידה אי-אפשר לבטל את טענתם של הגופים שנאבקים נגד המתווה שטוענים, כי נתניהו פועל בנושא זה באובססיביות מסתורית ומתכוון להעשיר טייקונים מקומיים ואולי גם זרים על חשבון הקופה הציבורית. צר היה להיווכח שהמשטרה נהגה בדרך לא-דמוקרטית כאשר עצרה לחקירה את מארגני ההפגנות בתל אביב ובאר שבע כניסיון מונחה, לכאורה, מלמעלה לדכא את מחאת הגז. הסברי המשטרה היו דחוקים. אני חרד מהיום שבו עלולות להתחדש הפגנות המוניות ברחבי המדינה. במקום הקריאה "צדק חברתי" תשמע הזעקה: "מדינת משטרה". באורח אישי מפריע לי מאוד החיבור האישי בנושא זה בין נתניהו הצובר חשדות לבין השר לשעבר אריה דרעי, עבריין ותיק שמעולם לא הביע חרטה ולא חזר בתשובה. הילכו שנים יחדיו בלתי אם נועדו? השניים אומנם נועדו, ויש מקום לדאגה.