לאחר ששירותי המערכות האקולוגיות בישראל הוגדרו ופורטו, פרק 13 בדוח יעסוק בתרומת השירותים ל רווחת האדם. תרומה זו כוללת ערכים בריאותיים, חברתיים וכלכליים. אחד הרכיבים שבהם מתמקד הפרק הוא הערכה כלכלית של שירותים אלה, בניסיון לענות על השאלה השנויה במחלוקת - כמה בעצם שווה לנו הטבע?
כמו שאר הפרקים המרכיבים את פרויקט מערכות אקולוגיות ורווחת האדם, מתייחס הפרק הכלכלי לדברים מנקודת מבט אנתרופוצנטרית - כלומר מתוך תפיסה שמציבה את האדם במרכז. "אם יש משהו שאין לו ערך לבני אדם, כלומר בני אדם לא משתמשים בו ולא רואים אותו, אני לא יכולה לתת לו ערך כלכלי", מסבירה פרופ' עליזה פליישר מהמחלקה לכלכלת סביבה וניהול באוניברסיטה העברית, שיחד עם פרופ' ניר בקר, דיקן הפקולטה למדעי החברה והרוח במרכז האקדמי תל חי, אחראית על כתיבת הפרק הכלכלי בדוח.
"אין בכך כוונה לומר שלדברים שאין להם ערך כלכלי אין חשיבות. אני לא טוענת שהם לא שווים או שאפשר להרוס אותם אלא פשוט שאי-אפשר לכמת אותם מנקודת מבטו של האדם. אבל לנסות לשים תג מחיר על ערכים טבעיים מאפשר לנו לפתח כלי עזר לטובת החלטות מדיניות: לדוגמה מה לעשות עם שטחים פתוחים - האם להפוך שטח מסוים ליער קק"ל, להשתמש בו לבנייה או להשאירו כפי שהוא? אנחנו מנסים להעריך כמה זה שווה לנו מבחינה כלכלית".
|
לביצוע ההערכה הכלכלית של שירותים טבעיים משתמשים החוקרים בשיטות שונות. "ערכים ישירים, כמו תוצרת חקלאית לדוגמה, קל יחסית לחשב מכיוון שאפשר ללכת לסופר ולראות כמה עולה קילו עגבניות או קילו חיטה", אומרת פליישר. "אבל יערות הקרן הקיימת לישראל הם כבר עניין יותר מורכב, כי אנשים לא משלמים סכומי כסף ישירים בשביל לערוך פיקניק ביער. אז אנחנו משתמשים במגוון שיטות כלכליות שמקובלות לבדיקת ערכים שאין להם מחיר ישיר כמו ערכים סביבתיים, וכך אנחנו יכולים להעריך את השווי של השירותים הללו".
שיטה אחת שבאמצעותה אפשר להעריך כמה שווה יער קק"ל למטיילים ולנופשים היא שימוש בשיטת "עלות הנסיעה" (travel cost): אפשר לבדוק כמה כסף הוציאו המטיילים בשביל להגיע אל מקום הפיקניק או הטיול. אפשרות נוספת היא להשתמש בשאלונים ובסקרים כדי לבדוק בכמה מעריכים אנשים את הימצאות היער והאפשרות לצאת ולעשות בו פיקניק לפי שיטה של "העדפות מוצהרות" (revealed preferences).
"בשלב הזה של המחקר יש לנו כבר אומדן לגבי שירותי האספקה שכוללים הערכות של פעילויות חקלאיות ושל דיג. יש לנו גם הערכות לגבי שווי שירותי התרבות, מתוך עבודות שונות ומחקרים שנעשו בארץ. כרגע מה שחסר לנו זו הערכה של שירותי הוויסות, מכיוון שבתחום הזה לא נעשו כמעט מחקרים בישראל אז אנחנו צריכים להחליט איך לכמת את הנתונים", מספרת פליישר. "אחד הפתרונות שאנחנו שוקלים הוא להשתמש בשיטה שנקראת 'העברת (העתקת) תועלת' (benefit transfer), שבה שואבים את הנתונים מתוך מחקרים דומים שנעשו במקומות אחרים בעולם וממירים אותם לערכים כספיים של ישראל בהתאם למה שקורה בארץ".
|
מה ירוק יותר - הדשא או הדולר?
|
|
פרופ' פליישר מסבירה שהנתונים שיתקבלו יוכלו לשמש כלי עזר למקבלי החלטות באשר לפעולות הקשורות למערכות האקולוגיות בישראל, שכן הוא יאפשר להם לערוך ניתוחי עלות-תועלת בעת התלבטויות. אבל מובן שלא כולם נינוחים מהרעיון של הצמדת תג מחיר לערכי טבע.
"הרבה פעמים גופים וארגונים ירוקים מתנגדים להערכה כלכלית. נניח שאנחנו מדברים על המחלוקת שיש תמיד בעניין השימוש בשטח פתוח לבנייה, הארגונים האלה טוענים שלא משנה מה הערך שהכלכלן הסביבתי מצמיד לשטח הטבעי, תמיד הערך שיספק הקבלן יהיה גבוה יותר," היא אומרת.
"אבל זה לא בהכרח נכון. אני יכולה להצמיד ליער ערכי תרבות, בנוסף לשירותי ויסות ולשירותים נוספים שאולי לא תמיד נצליח לכמת אבל אנחנו יודעים שהם קיימים. כרגע בעת מחלוקת על שטח פתוח, לירוקים יש רק את הטיעון שחיים שם צבים או דגים ואסור לפגוע בהם. אז אנחנו מנסים בכל זאת לתת לדברים האלה ערכים - אם מוסיפים גם ערך כלכלי אז זה נותן עוד משהו".
מלבד הערכה כלכלית, ייסקרו בפרק של תרומת השירותים ל רווחת האדם בדוח גם בתרומת שירותי המערכת האקולוגית בהיבט של בריאות האדם (כמו חשיבותו של אוויר נקי מזיהום, או תרומת קיומם של יערות לצריכת החמצן שלנו), וכן התרומה החברתית שלהם לחברה הישראלית (למשל חשיבותם בעיצוב תרבויות). באמצעות שילוב של שלושת הרכיבים האלה אפשר יהיה להראות איך קיומן של מערכות אקולוגית בריאות ומתפקדות עד לרמה שהן מסוגלות לספק שירותים לאדם ולתרום לרווחתנו מועיל לנו כמעט כפי שהוא מועיל למערכת האקולוגית עצמה.
|
|