בני (גנץ) בשכרון ייני

הקבלנים עובדים שעות נוספות. הם רוצים את השלטון, ולא מוותרים . כעת הם מתנהלים עם מלקחיים, ומבקשים לחתוך את השלטון מכל הכיוונים, ולא משנה להם שראש הממשלה צריך גם לעבוד. מחד הם ממשיכים עם ההיטפלות לשרה נתניהו, ומגייסים את כולם למטרה זו - היועץ, המשטרה, הסייענים, כולם, ומאידך מתחילים עכשיו כל היום ובכל מקום עם הסקרים, מי הכוכב תורן החדש שישב במקום בוג'י שאכזב, ויצא לקרב אל מול נתניהו. אז קודם מביאים את השקרים אל השטח, בבחינת שטיפת המוח תרכך את העסק: תשפיע, תבטיח, תוכיח, ותספר לאזרחים שהם בעצם רוצים מישהו אחר. בבחירות 2011 אמר דב חנין, העומד בראש תנועת השמאל הקיצונית חד"ש, בראיון להארץ: "המחאה החברתית הייתה הפרויקט הסודי של חד"ש". לא היינו צריכים את הווידוי של חנין כדי להבין מי ארגן את המחאה החברתית (השמאל), מי הוביל אותה (התקשורת) ומה היו המטרות (להעלות את השמאל לשלטון). זה היה מלכתחילה עניין מוזר: האנשים ששנאו את המדינה שלדעתם היא מדינת אפרטהייד איומה, רוצים פתאום לעזור למעמד הביניים הבורגני שישלם פחות על קוטג'. 'מחאה חברתית', כבר אמרנו. עכשיו עוד מלחמת מאסף. מעלים שוב את הרעיון הלעוס של 'מי ינצח את נתניהו, כאילו שעומדות בחירות בפתח. אז: "כוכב" חדש ומשכר עם "דם כחול" שיכול לנצח את נתניהו בגדול, זה בני גנץ, הרמטכ"ל לשעבר. כבר שלחו למשימה את מצ"ח (מכון צללים חוקר) של מינה צמח, עם סקרים חדשים. אבל בגלל חוק הצינון שרמטכ"ל ילך לפוש מעט לפני שייתן לנתניהו מט, יכול גנץ להיות 'ראש ממשלה' רק ב-2019, ועד אז מי יודע? על כן מה שווים 49 מנדטים מנצחים של גנץ מול 32 עלובים של נתניהו? זה לא חוק צינון הם אומרים, זה סינון!

מגרגרים איומים

אז מי היו לנו כבר ב'מסוננים'? היה איציק מרדכי, לפני שהחליטו לפרסם את "הרפתקאותיו", שהרי עניינים כאלה שמורים תמיד בכספת. כשאפשר לזרוק לכלבים את הבן-אדם שלא סיפק את הסחורה - מוציאים את כל הלכלוך. והיה ליפקין-שחק עם הדם הכחול שיכול לנצח את נתניהו בגדול, והיה דן חלוץ, והיה שאול מופז, והיה גבי אשכנזי לפני הרפז, והיום גנץ. אז כשיש חוק שלא מוצא חן בעיני "המרכז" שמאל (כדי להחביא את השמאל, מתלווה לזה גם הכינוי 'מרכז') הם מתחילים: מה זה החוק הזה? האם נתניהו "רקח" אותו? איך משנים כעת? התקוממות בשמאל נגד דינא דמלכותא ובעיקר נגד דינא דמוקרטיה. אצל השמאל קריאות להתקוממות זה בהחלט חזון נפרץ. אפשר לעקוף, אפשר להצביע שוב, אפשר לפנות לבג"ץ, תמיד הם מגרגרים איומים בהעברה למגרשם הביתי בהיכל בג"ץ. הם ייתלו בחוות דעת חוזרת יועמ"שית. הם יקראו להפרת החוק, זה אצלם מסורת עתיקה עוד מתקופת חוק איסור המפגשים עם אש"ף שנרמס עם החיבוקים לערפאת. כשיהיו בטוחים שגנץ מוכן לעמוד בראש (קודם תמיד זו מינה) אז יתחילו להשוות את החוק לגרמניה הנאצית. כי הדמוקרטיה היא רק כשהיא משרתת אותם. בינתיים הם ממשיכים עם ההפגנות נגד הגז, כי "נתניהו והטייקונים גוזלים מהעם את הגז). דווקא ממשלת נתניהו נלחמה בטייקונים. ועדת ששינסקי לקחה מהם מאות מיליארדים, כחלון פירק את קרטל הסלולר. הטייקונים הם בכלל יצירה של השמאל. הם מנהלים מונופולים, קרטלים לא תחרותיים שהורישה מפלגת מפא"י. מי שחילק את נכסי המדינה חינם, או בהפרטות מגוחכות, היו ה"טובות" שבממשלות השמאל ההיסטוריות. את ים המלח נתנה מפא"י לשאול אייזנברג, הטייקונים מצביעים באופן מסורתי לשמאל, כי הם רוצים להמשיך לקבל נכסי מדינה. דווקא התחרותיות שבה דוגלת ממשלת נתניהו עוזרת לציבור על-ידי הנחלת כלכלה חופשית. אז גם זו עוד סחורה משומשת ממי ששיקרו בקיץ 2011. בני גנץ בהיותו רמטכ"ל התלונן על הבורות של הנוער: "יש חיילים שחושבים שמצדה נכבשה במלחמת ששת הימים". הוא נטפל לדברים קטנים. הבעיה האמיתית היא רמטכ"לים שחושבים שמלחמת ששת הימים הייתה מלחמת כיבוש.