הופעתם של ילדים ובני נוער כמפגעים בודדים או בשורות צבאות וארגוני הג'יהאד בולטת על-רקע גל הטרור הנוכחי אך היא איננה תופעה פלשתינית בלבד. בעשורים האחרונים נחשפנו למקרים רבים של שימוש ציני בנוער למטרות פוליטיות וצבאיות, החל מעשרות אלפי ילדים עם מפתח לגן העדן סביב צווארם במלחמת אירן-עירק, עד למחבלים מתאבדים בניגריה ובסוריה. יתרה מכך, תופעה זו אינה מקושרת לתחום הג'יהאד בלבד, והימצאותה מצביעה לרוב על משילות שלטונית רופפת או על נואשות. תמימות ילדותית, חינוך מעוות ותנאי פתיחה קשים דוחפים ילדים רבים למחוזות של אלימות ופשע, שמנותב פעמים רבות לפן הדתי בזירות בהן פועלים ארגוני ג'יהאד. בשלב שבו ההגדרה העצמית עדיין איננה מוצקה ויציבה מספיק, מנוצלים פעמים רבות ילדים למטרות פוליטיות ודתיות, שהם לרוב אינם מבינים. אם בקרב רבים, הגנה הורית חמה וערכים בסיסיים הופכים כל רעיון של שימוש בילדים לכלי משחק בנושא מלחמה, ג'יהאד וטרור לטאבו שייהרג ובל יעבור, אזורי קרבות רבים הוכיחו שבמצבים מסוימים, טאבו זה עשוי להיות גמיש. לאיזה נתיב יידחף הילד מדינאים וחוקרים רבים מתדיינים שנים ארוכות על הנסיבות שבהן צומח דור חדש של ג'יהאדיסטים. ההסבר הנפוץ שחוזר במקרים אלו, הוא תנאי מחיה קשים, הדוחפים ילדים אל הדרך האלימה. תנאים סביבתיים כמו עוני, זנות, פשע ושחיתות מקומית או ממשלתית, נתפשים לרוב כמקדמים בולטים של התפתחות רעיונות קיצוניים. כשם שאומר שירו הידוע של שאול טשרניחובסקי - "האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו", עם זאת, חשוב להבהיר - התנאים הסביבתיים הקשים בהם גדל ילד אינם הסבר מספק לתופעה. ברחבי העולם קיימים מאות מוקדים של שכונות עוני ופשע ברחבי העולם, אולם אלו מביניהם שפונים לפשיעה "רגילה" או לאלימות על-רקע דתי, עדיין נמצאים בעמדת מיעוט מבחינה סטטיסטית. בעוד שחומרת הדברים זהה, הרציונל שעומד מאחוריהם מעט שונה. ילדים שהצטרפו לארגוני הג'יהאד השונים, בין אם מבחירה ישירה שלהם או מבחירה של הוריהם, מגיעים לרוב מתנאים מקדימים של תרבות ומסורת דתית, ועל כן נוצרים המשיכה והחיבור הראשוני לארגון שמציג את עצמו כגוף דתי. לעומת זאת, ילדים הצומחים בסביבה חילונית יתחברו פחות למסגרות דתיות ולרעיונות ולמסרים הדתיים. במקרים כאלו סביר להניח שילדים אלו יפנו לפשיעה "רגילה" או יצטרפו לארגונים חמושים שאינם בעלי נופך דתי, דוגמת ארגון ה-FARC בקולומביה. הצורך החברתי במסגרת תומכת, במיוחד בגילאים צעירים, היא סוגיה כבדת-משקל לעיצוב חייו של עלם צעיר, ובהעדרה של מסגרת נורמטיבית וממוסדת, ארגונים אלימים הוכיחו כבעלי יכולת למלא את החלל. כחומר ביד ארגוני הג'יהאד תמימות של ילדים, למרבה הצער, הופכת אותם למעשה לחומר ביד היוצר. כך למשל ילדי עזה מבלים את חופשתם במחנות קיץ של החמאס, וילדים מצפון סוריה מודרכים במחנות אימון של המדינה האיסלאמית בשימוש בנשק, הוצאה לפועל של שיטות רצח מזוויעות, ואידיאולוגיה קיצונית ומניפולטיבית, המתעלמת ממאות שנים של פולמוסים דתיים מורכבים. קלות המחשבה, חוסר הספקות והדחף הטבעי בחיקוי דמויות מופת, יוצרים מצב נוח עבור אותו גורם חיצוני, כמו ארגוני הג'יהאד השונים, לתמרן מוחות צעירים למטרותיהם. מספיק להבחין במשאבים הרבים שמוקצים בקרב ארגונים כמו ג'בהת א-נצרה, אחראר א-שאם וחמאס למערך הדעוה וטיפול בילדים, בין אם בשיעורי דת ובין אם בציוד או במתנות, על-מנת ללמוד כהלכה על חשיבות הנושא בעיניהם לטווח הארוך. השכלה - לא ערובה למתינות עוד הסבר שניתן במחקר על צמיחת רעיונות קיצוניים בקרב ילדים ובני נוער הוא היעדר השכלה מספקת. הסבר זה נשען כמובן על מצבן העגום של מערכות החינוך הכושלות במדינות כמו תימן, עירק, אפגניסטן ועוד. איכות נמוכה של מורים, מתקנים מתפרקים ותוכניות לימוד שלא מתעמקות דיין על מורכבות ההיסטוריה או על שפע החומרים הרחב שנמצא לרשותם של פוסקי ההלכה, מעידים יותר מכל על התהום העמוקה שמנוצלת על-ידי גורמים קיצוניים ובעלי אינטרס. אולם, כמו הסברים רבים אחרים, אין בפתרון זה הסבר גורף לתופעה של הקצנה דתית. אדרבה, שניים מהמבוקשים הבכירים ביותר כיום, סמלים שהפכו לדמויות המפתח במחנה הג'יהאד העולמי - מנהיג אל-קאעידה אימן א-ט'אוהרי וראש "המדינה האיסלאמית" אבו בכר אל-בע'דאדי - הם אנשים בעלי תארים אקדמיים. גם בדרג נמוך יותר כמו לוחמים ופעילים בארגונים כגון חמאס, המדינה האיסלאמית וחיזבאללה, ניתן למצוא מהנדסים, רופאים וטכנאים. השכלה אם כך - גם היא איננה ערובה למתינות אידיאולוגית. חינוך ראשוני מבית גורם נוסף ואולי המשפיע מכולם, הוא החינוך מהבית. תהליך התפתחות ועיצוב הנפש הוא תהליך מורכב ועדין, שמסתיים הרבה לאחר גיל ההתבגרות. במרוצת השנים, האנשים שנמצאים קרוב מכל לאותם ילדים ובני נוער הם קודם כל הוריו ובני משפחתו. ילדים, שגדלים כבבואה של הוריהם, יכולים להתחנך תחת ידיהם המיומנות ביותר של מורים זרים, להתברך בחברים אחראיים וסובלניים, אך הדוגמה האישית מצד ההורים היא בדרך כלל גורם משמעותי בעיצוב אופיים של ילדים. אדם צעיר אינו תמיד מודע להשלכות המלאות של מעשיו, לשבריריות החיים ולהתחבטויות המלאות בנוגע לטוב ורע. במילים פשוטות - הוא אינו יודע דרך אחרת. זהו איננו מחזה נדיר שאחים צעירים משתפים פעולה בפעולות שמוגדרות בפיהם כג'יהאד דוגמת האחים צ'רנייב האחראים על הפיגוע במרתון בוסטון, או האחים מת'אנה הבריטיים המשמשים כלוחמים ותועמלנים בשורות המדינה האיסלאמית. ישנן סיבות רבות ומגוונות מדוע מצטרף ילד צעיר לארגוני הג'יהאד, בהם הוא מבצע מעשי אלימות והרג רבים. הסתה דתית, חינוך לקוי מבית ומחוץ ותנאי מחיה קשים, תורמים רבות לרדיקליזציה של ילדים תמימים. בעוד שאדם בוגר מודע להשלכות החמורות של מעשיו, אין הדין דומה למוחו הצעיר של בן נוער משולהב בראשית דרכו בשורות הג'יהאד. כלל גורמי ההקצנה בקרב ילדים שצוינו לעיל, משותפים לאזורי הלחימה השונים בימינו במזרח התיכון ובאפריקה, בהם פועלים ארגוני הג'יהאד. קריסתו של הסדר המדינתי וכניסתם של ארגונים רדיקליים לחלל זה הגבירו את התופעה הקשה של שימוש ציני בילדים בעת מלחמה. ייתכן שניסיון להתמודד עם גורמים אלו, לצד מציאת פתרון פוליטי לסכסוכים השונים, יתרום לגדיעת השורשים המזינים את ארגוני הג'יהאד של המחר.