קרב ההבקעה של פרופ' זאב רוטשטיין על הניהול של המרכז הרפואי "הדסה" מתחיל בפרסום דברי נועם המסתירים אך מעט מן השיניים החדות של הזאב הרפואי משיבא. לשיא המלים הנעימות למשמע אוזן הגיע הזאב כאשר הצהיר כי פרופ' תמר פרץ, מי שהייתה מנהלת המכון האונקולוגי ומונתה למנהלת זמנית של "הדסה" היא "רופאה מאוד נערצת ומנהלת בחסד עליון באופן טבעי" למרות שלא למדה ניהול. אבל בו-זמנית הבהיר כי הוא עצמו לא הגיע ל"הדסה" כדי לרצות את נשות "הדסה" או רופאים בכירים במוסד הרפואי החשוב, ומסביר כי מנהל צריך שיהיו לו סמכויות ולא רק תואר. יש לו גם מלה להשמיע לחשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנג'ו שלדבריו "מתנקמת בו אישית" ולדבריו זוהי הסיבה שהיא לא מעבירה את המיליונים שהמדינה חייבת להדסה. מטון הדיבור שלו נשמע כאילו היא עושה זאת במעין התנהגות של אישה נבגדת ולא מטעמים ענייניים. בראיון מקדים ב"כלכליסט", לקראת כניסתו לתפקיד בשבוע הבא, פירט רוטשטיין את דעותיו הניהוליות והאישיות לקראת המשימה החדשה והכבדה שנטל על כתפיו, אך בפועל הוא לא סיפר, כי בחצי השנה הראשונה לשירותו בתפקיד החדש והמאתגר, הוא רק ילמד את כול פרטי הפרטים של תפעול "הדסה" ודבר ממשי במערכת לא ישתנה. אם הכול יעבור בשלום, ללא התלקחויות סוערות ביחסי העבודה מצד הרופאים, רק אז הוא אמור לעטות על עצמו את גלימת הניהול. בעורמתו כי רבה החליט כנראה הזאב לא לגעת באופן גלוי ופתוח בבעיה הקרדינלית האמתית והיא השר"פ. רק מעטים מכירים את המהות של שפת הסתר הנחבאת מאחורי מלת הקוד שר"פ (שרות רפואי פרטי) וחשוב להסביר כי שר"פ פירושו כסף. ולא סתם כסף אלא מאות מיליונים. שחלקם הארי עובר ישירות מקופתם הפרטית של המטופלים לכיסם של חלק הארי של הרופאים. מסתבר כי בשנה שעברה שר"פ הדסה הכניס לרופאים כ-250 מיליון שקל, מהם כ-40 מיליון שקל בלבד עברו לקופת בית החולים. זה הזמן להסביר איך נוצרים ומתחלקים כספי השר"פ במרכז הרפואי הדסה. 20% בלבד מתשלומי השר"פ מועברים לקופת בית החולים בעבור השימוש במתקנים ובציוד, ו-80% לרופאים. 2% מההכנסה הכוללת מופנים למרדימים. מנתחים בפועל זוכים ביתרה לפי סולם של ותק, דירוג רפואי, התמחות מקצועית וניסיון. אסור לשכוח כי פרט לשר"פ מקבלים המנתחים גם שכר לפי דירוג מקצועי. על-פי ההסכם עם המדינה, ניתוחי שר"פ בשעות הבוקר אסורים, כיוון שהמדינה אינה מסכימה שציוד רפואי שהיא רכשה יעמוד לרשות מטופלים בשעות המיועדות לשרות הציבור הכולל. למרות עמדת המדינה והתנאי שהותנה, נתון פנימי של בית החולים מראה כי 28% מניתוחי הבוקר ב-2014 היו שר"פ. כלומר המדינה החליטה והרופאים עשו כראות עיניהם. וכי למה לא - אם אפשר. על איסור השר"פ בבוקר תתנהל כנראה המלחמה תחת ניהולו של רוטשטיין. אסור לשכוח שרופאים לא מעטים ב"הדסה" משתכרים יותר ממאה אלף שקלים בחודש. ואם זה המצב למה לוותר על נתח מן השומן? ואם לא ויתרו עד כה למה שיותרו בהמשך? הרי ברור כי הכוח בידיהם ובלי רופאים מיומנים אין רפואה מעולה. מומחים מן ההסתדרות הרפואית צופים כי כבר בזמן הקרוב צפוי מאבק עז על אופן חלוקת הכסף. הרופאים רוצים להגדיל את האחוז המשולם להם עד כה וההנהלה מקווה שתצליח לצמצם אותו. וכל אחוז קטן שווה הרבה כסף. לכול המתנגדים לשינויים ב"הדסה" מכין הזאב הפתעה. מסתבר כי פרופ' רוטשטיין, יחד עם עמיתיו פרופ' גבי ברבש (עד לאחרונה מנהל איכילוב) ופרופ' רפי ביאר (מנהל רמב"ם), בנו עוד בימי שרת הבריאות יעל גרמן תוכנית חדשנית ומפורטת של שר"פ מודרני, עכשווי, צודק והוגן חברתית, שאחת ממטרותיו לאפשר לרופאים בבתי החולים הממשלתיים לנתח ניתוחים פרטיים בשעות הערב, במכסות קצובות, בפיקוח מלא ובשקיפות מלאה - ולא על חשבון זמן הציבור והאמצעים שהוא מעמיד לרשות המטופלים. את התוכנית הזו מתכוון פרופ' רוטשטיין ליישם ב"הדסה". אם יצליח הדבר תהיה זו מהפכה שלא הייתה כמותה. אבל כמו בכול מהפיכה גם זו ככול הנראה תהיה כרוכה במאבקי כוח. המלחמה הזו עדיין לא התחילה. אין מה למהר. אבל כול צד שומר לעצמו בארסנל הנשק את כול האמצעים להשיג את מטרתו. הממשלה כבר מתכננת מהלך של מיסוי מיוחד או פיטורי רופאים, ואילו הסגל הרפואי מתמקד ברעיונות על השבתה או כפי שוותיקי הרופאים מכנים: "היעלמות מן העבודה" בגלל תואנה של מחלה כלשהי שכלל אינה קיימת. או אולי הם מתכננים לצאת לחופשה על הכנרת כפי שעשו כבר בעבר. מי ינצח לא ברור. שני הצדדים נחושים לא להיכנע. ברור שהציבור הנזקק לשירותי "הדסה" לא ייצא נשכר מהמלחמות.