למרות המצאת האנטיביוטיקה כבר לפני יותר מ-100 שנים, השכיחות והחומרה של מחלות מידבקות בימינו הולכת וגדלה, ומחלות כמו מלריה ושחפת מתפשטות בעולם והורגות מיליוני אנשים בכל שנה. גם בישראל חלה עלייה בהידבקות במחלות זיהומיות כגון לישמאניה עורית (שושנת יריחו) ודלקות מעיים נגיפיות.
כאילו בלי קשר, אנו חולקים את כדור-הארץ עם עוד כ-10 מיליון מינים שונים של צמחים ובעלי חיים. עושר זה של צורות חיים שונות מכונה מגוון ביולוגי. מלבד הידיעה מעוררת ההשראה שאנו חיים בעולם שבו קיימים דוב פנדה, נמר ונשר, המגוון הביולוגי מעניק לנו מה שנקרא שירותי מערכת אקולוגית, החיוניים להישרדותנו.
שירותי המערכת כוללים שירותי אספקה, ויסות ותרבות. שירותי האספקה הם תוצרים חומריים שנלקחים ממערכות אקולוגיות ונצרכים על-ידי האדם כמו מזון, מים, חומרי בנייה ועצים להסקה. שירותי ויסות הם תהליכים במערכת האקולוגית שתורמים לוויסות תנאי הסביבה וכאן מדובר על בקרת אקלים, מניעת שטפונות, מניעת סחף קרקע, האבקה, הדברת מזיקים ומחלות ועוד. כשמדברים על שירותי תרבות מתכוונים לרכיבים ולתהליכים במערכת האקולוגית שמעשירים את חיי בני האדם בדרכים לא חומריות - למשל נופש ותיירות (תועלות פיזיות), חינוך ומחקר מדעי (תועלות אינטלקטואליות) ואמנות ודת (תועלות סמליות).
אלא שבעשורים האחרונים האדם גורם להכחדה מואצת של מינים בגלל פיתוח, הרס בתי גידול, זיהום ושינויי אקלים, והתוצאה היא הידלדלות מהירה של המגוון הביולוגי. האם יש קשר בין התפשטות המחלות המידבקות ובין הידלדלותו של המגוון הביולוגי בעולם? קבוצת חוקרים מאוניברסיטת טמפה שבפלורידה הוכיחה באחרונה שבהחלט כן.