יובל זיסקינד
לפני כשנה עזבו
אביחי מנדלבליט ומשפחתו את שכונת הדר גנים בפתח תקוה ועברו לשכונת היוקרה כפר גנים ג', אף היא בעיר זו.
יהודה מלנוביץ' מכיר אותו מהדר גנים שנים רבות. הם התפללו בשני מניינים סמוכים, שגדר מפרידה ביניהם. "הוא האדם המהימן ביותר עלי אדמות שאני מכיר", אומר עליו מלנוביץ'. "הוא נראה רך, אבל בפנים הוא קשוח כמו סלע. קשוח במובן החיובי של המילה. אחד שלא עושה הנחות לאיש. היה איזה סרן דתי, שהוא חשב שצריך להעמיד אותו לדין. אביחי לא נבהל מהפגנות או מכתובות נאצה שהדביקו על הבית שלו.'אחד כזה צריך להיות בכלא', הוא אמר, ולא זז כמלוא הנימה מעמדתו. לא נבהל מלחץ חברתי או קהילתי. בחור ישר כמו סרגל. הוא גם אדם לא מתנשא. זמין תמיד".
מהיכרותך אותו, הוא יהיה מסוגל להורות על פתיחת חקירה נגד ראש הממשלה או נגד אשתו?
"בהחלט כן".
אך מלבד עיניים לא רמות ועמוד שדרה לא חלש, מנדלבליט, מתברר, ניחן בלב אוהב לעולם הקבלה. "הוא היה מתלמידיו המובהקים של הרב אשלג", מוסיף מלינוביץ', "למד אצלו שנים רבות. היה קם בכל יום בארבע לפנות בוקר, כדי ללמוד איתו. וכך שנים על גבי שנים. אחר כך גם לימד קבלה אצלנו בשכונה, בשבת לפני שחרית, במשך מספר שנים".
מהתפקידים החזקים במדינה
השבוע היה שבוע חדשותי סוער במיוחד. סיפור גדול רדף אחר סיפור גדול אחר, אך נראה שמתוך כלל הסיפורים המרכזיים של השבוע אחד הוא היותר משמעותי לחייה של מדינת ישראל - ההכרזה על אביחי מנדלבליט, מזכיר הממשלה הנוכחי, כמועמד היחיד של ועדת האיתור לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.
הרעש הגדול סביב תפקיד זה נובע, משום שהיועץ המשפטי הוא אחד האנשים החזקים במדינה. הוא סנגורה של המדינה בתביעות נגדה, וגם התובע הכללי - איש שבאופן רשמי עומד בראש פרקליטות
המדינה.
בפועל, תפקיד התובע מחולק לשניים: פרקליט המדינה, שאחראי לתביעות של המדינה נגד אזרחים (משפטים פליליים רגילים), והיועץ המשפטי לממשלה, שאחראי לתביעות נגד אנשי ציבור, ובתוכם חברי כנסת, שרים וראשי ממשלות. הכפילות הזאת בתפקידו של היועץ היא אחת מהסוגיות המורכבות ביותר, שמעסיקה רבות את המערכת הפוליטית בשנים האחרונות.
מתוקף חשיבותו הרבה, ובייחוד בגלל עוצמתו הרבה של התפקיד ושל הנושא בו, מוסכמת בפי כל המעורבים במערכות המשפט ובזירה הפוליטית בישראל שהיועץ צריך להיות מנותק ממניעים ומקשרים פוליטיים. למרות שהתפקיד נולד כפוליטי לחלוטין.
תפקיד היועץ היה קיים עוד בימי המנדט הבריטי, כאשר בקבינט הקטן (שניהל את הארץ בימי המנדט) היה אדם שנשא בתפקיד זה וייעץ לנציב ולשאר אנשי הממשל בענייני משפט. לקראת הקמת המדינה, הוטל על
חיים כהן ושבתאי רוזן ליצור תוכנית, שתהווה בסיס למערכת המשפט בישראל. על-פי התוכנית, נועד התפקיד להשתלב בין שאר תפקידיו של שר המשפטים, שתחתיו יעבוד ממונה שיעסוק בנושאים בהם טיפל היועץ בימי המנדט הבריטי. בסופו של יום, התוכנית אותה כתבו כהן ורוזן לא יצאה אל הפועל, ממניעים פוליטיים בלבד.
התנאים הפוליטיים של הממשלה הזמנית (ולאחריה הממשלה הראשונה והשנייה) הובילו לכך שתפקיד שר המשפטים הופקד בידיו של השר פנחס רוזן (אין קשר משפחתי לשבתאי רוזן). רוזן היה מנהיג המפלגה הפרוגרסיבית (
מפלגת מרכז ימין שלימים תתאחד לתוך גח"ל והליכוד), וההבדלים האידיאולוגים והפוליטיים ביניהם הובילו את בן-גוריון להשאיר את תפקיד היועץ על-כנו.
ילדוּת חילונית בבית בית"רי
מנדלבליט (52) נשוי ואב לשישה, נולד בתל אביב להורים ליכודניקים. לא סתם ליכודניקים. כאלה שקשורים גם לאצ"ל - אביו לחם באצ"ל - והיה קשור גם לבית"ר (הוא שימש כמנכ"ל בית"ר הארצי). בנוסף, התבלט אביו במשך שנים רבות כפעיל מרכזי במרכז הליכוד. שרי ליכוד רבים התאספו מפעם לפעם בחנותו בשוק בצאלאל.
"חנות הבגדים של מיקי (ברוך) בשוק בצאלאל הייתה המקום למפגש של כל הפוליטיקאים, שבאו לקבל ממנו גם תמיכה כספית וגם עצה", העיד מכר המשפחה ארצי בן-יעקב. "היה לו מעמד-על בתנועה. שרי הליכוד באו אליו וממש שיחרו לפתחו. אנשים כמו שר האוצר לשעבר יורם ארידור, היו באים לחנות הפשפשים של מנדלבליט, יושבים על דרגש או ערימת בגדים, שותים קפה שחור מקשקשים על התנועה ועל כדורגל. כל מי שרצה להיבחר היה מגיע למיקי".
לא סתם נרקם רומן בין מנדלבליט לבין נתניהו. השניים שייכים לאצולה מצומצמת של משפחות בימין החילוני, שיש להן זיקה לא רק לליכוד, אלא גם לבית"ר, גוף שמזמן כבר דינזאורי. אביו של מנדלבליט היה מנכ"ל בית"ר? סבבה. אבא של נתניהו היה מזכירו האישי של ראש בית"ר, זאב ז'בוטינסקי.
אלא שהקשר היחיד של הבן, אביחי, לבית"ר היה שבצעירותו הוא שיחק בקבוצת הנוער של בית"ר תל אביב (בית"ר שמשון-רמלה, כפי שהיא נקראת כיום).
בן-יעקב, לא במקרה היה מכר של המשפחה. הוא שיחק כדורגל עם אביחי מנדלבליט בבית"ר תל אביב. "זה היה בית בגיניסטי מובהק עם אווירה בית"רית ליכודניקית טהורה", העיד.
בגיל 18 ויתר מנדלבליט על הקריירה ככדורגלן ונכנס ללימודי משפטים במסגרת העתודה, שבסופו הצטרף לפרקליטות הצבאית. אגב לימודי משפטים - בשנה האחרונה הוא קיבל תואר ד"ר בתחום זה. כשהיה בן 26 חל השינוי המהותי בחייו. הוא החל בתהליך של חזרה בתשובה. בהמשך הפך, כפי שכבר הזכרנו, לתלמידו של הרב שלום אשלג, בנו של הרב יהודה לייב אשלג - מחבר פירוש הסולם על הזוהר.
במסגרת שירותו רב השנים בפרקליטות הצבאית הוא עבר תפקידים רבים. תפקידו הבכיר ביותר היה הפרקליט הצבאי הראשי (פצ"ר) אליו התמנה בשנת 2004, תפקיד שבעקבותיו הועלה בשנת 2009 לדרגת אלוף.
על כוונת אנשי הימין
תִפקודו כפצ"ר משך אליו אש רבה, ודגש ניתן על שני אירועים מרכזיים: הראשון היה העמדתם לדין של חיילים על פעילותם במהלך מבצע '
עופרת יצוקה', כאשר הוא מסתייע רבות בארגוני שמאל כדוגמת 'בצלם'. דבר זה יצר כעס גדול כלפי מנדלבליט, בעיקר בקרב חוגי הימין.
הזעם שהוא עורר בקרב חוגים קיצוניים בימין הגיע עד שערי ביתו. בנובמבר 2010 רוססה על ביתו הכתובת 'בוגד', ועל הבניין שמול ביתו רוססה הכתובת "גולדסטון ומנדלבליט - בוגדים". בנוסף, על שמשות כלי הרכב בשכונה הונחו כרוזים בהם נכתב: "בשכונתנו מתגורר הפרקליט הצבאי הראשי, אולם, בשונה משאר החיילים שמוסרים נפשם למעננו - אביחי רק מפריע". בנוסף נכתב בכרוזים "מנדלבליט, אל תפריע לנו להילחם", ו"הורד ידיך מחייל ישראלי".
מעניין אם אותם מרססים נתנו את דעתם, מספר שנים מאוחר יותר, לעובדה שדווקא חקירות מנדלבליט ה'בוגד' היוו סכר ותרופה לכל השמצות גולדסטון? אבל למה שייתנו, אם הם כרכו את שמות השניים בגראפיטי משותף על קירות שכונת הדר גנים בפתח תקוה.
הפרשה השנייה היא פרשת הרפז, שעד היום עוד מסעירה את המדינה. החקירה נגדו נוהלה כשכבר החל לכהן כמזכיר הממשלה, תפקיד בו הוא מחזיק שנתיים וחצי.
מנדלבליט הואשם שידע שמסמך הרפז, שנועד לסכל את מינויו של
יואב גלנט לרמטכ"ל, מזויף, וכמו-כן ידע שהרמטכ"ל לשעבר אשכנזי מחזיק בו, וכל זה בזמן שהיועץ חיפש את המסמך וראיות נגד אשכנזי והרפז. יום לאחר שגילה שהמסמך בידי אשכנזי, יעץ לו מנדלבליט להעביר אותו לידי וינשטיין, עצה שאשכנזי קיבל. בנוסף, הואשם מנדלבליט ששלח עידכונים לאשכנזי על ההתפתחויות, אך זאת עוד לפני שאשכנזי הפך לחשוד בפרשה.
לפני כחצי שנה סגר היועץ וינשטיין את התיק נגד מנדלבליט, מבלי לנמק מדוע עשה זאת. במקביל הוא ביקש מחברי הממשלה לשקול את המשך כהונתו של מנדלבליט כמזכיר הממשלה.
"הטענות נגדו כאילו התנהל בצורה פלילית בפרשת הרפז הן מופרכות לחלוטין", טוען פרופ'
רון שפירא, ראש המרכז האקדמאי פרס, שהיה בעצמו מועמד לתפקיד היועץ בסבב הנוכחי, אך פרש ונתן את תמיכתו למנדלבליט. גם השופט
מאיר שמגר נתן גיבוי להתנהלותו של מנדלבליט בפרשת הרפז, ואף העיד לטובתו בפני ועדת האיתור. נראה שההתנגדות המרכזית אינה כלפי התנהלותו במהלך תפקידו כפצ"ר, כי אם דווקא לגבי היותו מזכיר הממשלה בשנתיים וחצי האחרונות.
מנדלבליט מקורב ביותר לראש הממשלה, ובמהלך תפקידו כמזכיר הממשלה עסק בנושאים פוליטיים מובהקים, ושני דברים אלה אכן מעלים אכן תהיות לגיטימיות, לגבי יכולתו של מנדלבליט לכהן כיועץ המשפטי על שלל תפקידיו, וביניהם גם התובע הכללי.
בינים: האם בג"ץ יהפוך את ההחלטה?
ביום ראשון הקרוב תעלה מועמדותו של מנדלבליט לאישור הממשלה. הסיכוי שהיא לא תאשר את מה שראש הממשלה ושרת המשפטים מעוניינים בו (בתיאום נדיר, אולי אפילו ראשוני, בין השניים) הוא אפסי. אחר כך ניצבת בפניו המשוכה האחרונה המשמעותית יותר - החלטת בג"ץ. רוב הסיכויים שבג"ץ יאשר, אם כי בבג"ץ כמו בבג"ץ הכל יכול להיות. במיוחד כשמדובר במישהו שהוא לא, איך נגדיר זאת באיפוק, מבית הגידול הטבעי של תלמידי
אהרן ברק.
אם שופטיו יתעקשו הם יוכלו להכות בכדור הגובה להנחתה שהרים להם נתניהו - מועמד שהוא אחד ממקורביו. ולא כל מה שמותר לרבין עם
מיכאל בן-יאיר, מותר בהכרח גם לנתניהו.
ועם התנסחות פחות בכיינית אפשר לומר ברצינות, כי ייתכן ששופטי בג"ץ יתנו משקל לכך, שהפעם יש מצב לא מבוטל שהיועץ המשפטי לממשלה יצטרך לקבל החלטות כבר בתחילת דרכו, האם להעמיד לדין את אשת ראש הממשלה בגלל התנהלותה בנושאים הקשורים לבית ראש הממשלה. וזה עוד לפני שהמערכת המשפטית גיבשה החלטה מה לעשות עם חשיפתו האחרונה של
יואב יצחק, על כך ששרה נתניהו החביאה, לכאורה, בניגוד לחוק מאות מתנות שניתנו לזוג במהלך השנים האחרונות, במסגרת תפקידם או מעמדם הנוכחי.
אם אכן בג"ץ ידחה את העתירות נגדו - הוא ימונה להיות היועץ המשפטי ה-13 (או ה-14 אם אתם ממש מתעקשים למנות גם את
רוני בר-און, שכיהן בתפקיד קרוב ל-48 שעות).
כיפה סרוגה כבר הייתה בלשכה בכל-כך חשובה שברחוב סאלח א-דין בירושלים. הגיע הזמן שתשב שם גם כיפה שחורה.
