כן, הייתה שם אפליה שעברה בבית המשפט העליון. יהיו שיקראו לה "אפליה בין דם לדם", אחרים יטענו שזו הייתה "אפליה עדתית" אבל אני חושב שזו הייתה פשוט אפליה מתקנת. זה היה צורם וכואב מדי לשמוע כי בבית המשפט העליון התחשבו כל כך במחלתו של מר אורי לופוליאנסקי (שבאמת יהיה בריא עד מאה ועשרים...) עד שמשש שנות מאסר "הומתק" עונשו לחצי שנה של עבודות שרות, ועוד במשרדי העמותה שלו, ששם לכאורה התרחשו מעשיו הפליליים(!), בעוד שעם חולה קשה ממנו - כהרב יאשיהו פינטו, הסתבר לנו שבית המשפט העליון לא ידע רחמים ושלחו לשנת מאסר. לא רבים היו אלה שהעזו להרים את קולם ברמה. אולי שוב פחדו שה"שד העדתי" יצא מהבקבוק, אחרים דווקא חשבו שלומר שזו אפליה עדתית זה כבר נדוש ולא פופולרי, והיו גם לא מעטים שפשוט לא רצו להסתבך עם בית המשפט העליון, שהוא בעצם הממשל הבלתי מעורער של המדינה. בחוגי הספרדים החרדים המשיכו להשפיל את ראשם בפני הפריץ האשכנזי מ"דגל התורה", וכך העוול הנורא הזה זכה אך ורק למחאת בודדים. מאחר ששני האישים הללו לא זכו ממני בעבר לפרגון (ומאמרי יעידו על יחסי השווה לשניהם בעבר...) הרי שאינני חושש הפעם לקבוע מסמרות לצד זה מול הצד האחר. יתרה מכך, הבעת דעתי איננה ערעור משפטי על החלטת בית המשפט, לראות בשניהם מפירי חוק, אבל הבעת דעתי נובעת מכך שגם בין מורשעים אין להפלות בדמים בעדות, ובמיוחד ב"תיקונים". אינני חולק על כך שיש כאן ריח רע ספוג עובש של גזענות עדתית, אבל בואו ונבחן לעומק את הבעיה ואולי נגלה שבעצם העובש העדתי אינו אלא תוצאה של עובש אנטי דתי ואנטי מגזרי עמוק יותר. הרב יאשיהו פינטו הוא יוצא שושלת רבנית עתיקת יומין שמקורה במרוקו של ימים עברו, כזו שרבים ולא טובים חפצים שהיא ושכמותה יעברו מן העולם ה"מודרני". הרב פינטו - כאבותיו, המשיך לבנות מוסדות תורה ולהעביר חילוניים ליהדות. הרב פינטו המשיך לנהוג במפעלי החסד היהודיים - דתיים כבעידנא דקדמא, והותירם בנישה הדתית ולא הממלכתית. הרב פינטו גרף לאמונה ולדרך ברכות ה' פקידי מעלה חילוניים וזרע בהם מחדש את הניצוץ היהודי. הוא פשוט העביר - בגשר היהודי שבנה, פליטים מהצד החילוני אל הצד הדתי. והרב פינטו נשאר נאמן לציבור שממנו בא ותמיד ניצל את מנהיגותו כדי להשפיע לטובת חנינה לכושלים וסיוע לנכשלים. מנגד, הרב פינטו לא בגד בציבור הדתי ולא מסרו ביד צר ואויב כדי לקדם את מטרותיו האישיות והפוליטיות. בישראל החילונית - שממשיכי החילוניות האנטי דתית שולטים בכיפות של המשפט, התקשורת וה"תרבות" לא אוהבים אנשים כמו הרב פינטו ועבורם נסיקה של איש כזה נחשבת להחזרת גלגל ההיסטוריה אחורה, לעידן פרה - ציוני, כאשר היהדות הייתה אז זו המובילה, ועוד עם גוון מגרבי, שומו שמים. ולכן, כשאיש כזה - כדוגמת הרב פינטו, נתפס בקלקלתו הרי שמיד השבט שרקד בשנת 1948 סביב המדורה, ממהר לרקוד על דמו ולא להתפשר עימו במידת הרחמים, גם אם זהו פיקוח נפש הזועק לשמים.עבור המייסרים הרי שלשבור יהודי כמו הרב פינטו זו הזדמנות בלתי חוזרת לנסות להכניס את ה"שדים" העדתיים, ובמיוחד הדתיים, לבקבוק החילוני והאנטי דתי. אבל מר אורי לופוליאנסקי הוא ההפך מהרב פינטו - גם אם השניים מוגדרים כ"חרדים". לאחד כלופוליאנסקי - שלא גדל ב"חיידר" החשוך של בני עדות המזרח אלא צמח בציונות הדתית, יש תפקיד חשוב מאוד אצל במסגרת ה"רה-סוציאליזציה" המודרנית בחברה החרדית. לופוליאנסקי הוא בדיוק הצד השני - והמואר של החברה הישראלית החילונית. הוא אשכנזי שלא צמח בישיבות חרדיות אלא בישיבות דתיות לאומיות "מתונות" וש"התחרדותו" איננה קיצונית אלא יכולה לסייע לגורמים ה"נורמטיביים" להעביר חרדים ודתיים לצד החילוני או לצד ה"דתי לייט". בעצם מסתבר שלופוליאנסקי מבצע את היפוכו של דבר ובשונה מהרב פינטו, במסגרת ה"גשר בין דתיים לחילוניים". הוא מעביר דתיים - ובמיוחד חרדים, מהצד החרדי של הגשר לצד החילוני של אותו גשר. לופוליאנסקי אינו מקרב ליהדות אנשי צמרת חילוניים אלא נוטע בהם את החיזוק כי הוא ושכמותו מצדיקים את התנהגותם האנטי דתית ואת מלחמתם בחרדים ובחרדיות. מערכת החסד שפיתח לופוליאנסקי - בארגון "יד שרה" שהקים, היא מערכת ממלכתית שמשרתת את מה שהממסד צריך, כמו סיוע בגיוס נשים חרדיות ל"שרות הלאומי", אותו פסלו גדולי ישראל בקום המדינה. לופוליאנסקי איננו מבוני מערכת חסד הממלאת את הכוללים באברכים ונותנת להם סיוע גשמי כדי להמשיך בעולם התורה, כפי שהרב פינטו עשה. לופוליאנסקי הוא זה שכרע לפני עסקנים ואילי הון חילוניים, ולא הם אלו שכרעו לפניו. לופוליאנסקי מעולם לא נותר אדיש בקרב בין חילוניים לחרדים. תמיד הוא נחלץ לטובת ההסכלה החילונית על חשבון ישיבות וכוללים. לופוליאנסקי תמיד התגייס להכשיר חילולי קברים ותמך בארכיאולוגים נגד הרבנים. לופוליאנסקי היה גם ראש העיר הראשון בי"ם ששלח שוטרים - במישרין, לדכא את הפגנות השבת. השלטון החילוני תמיד האמין שעם עוד עשרים לופוליאנסקים כאלה הוא יצליח להוריד את הדמוגרפיה החרדית ולמנוע "התחרדות" מסוכנת - שאנשים כמו הרב פינטו מביאים לכך. ולכן, כשעומדת השאלה עם מי להקל ועם מי להחמיר הרי שברור שצריך לעודד "אפליה מתקנת". אפליה כזו שתתקן את החברה החרדית - ממתחרדת ל"מתונה יותר". אפליה כזו שתסייע להמשיך להעביר מהיהדות החרדית אברכים לספסלי האוניברסיטה. אפליה כזו שתמסד את ה"שירות הלאומי" של חרדיות במסווה של "שרות בארגון חסד". ואפליה כזו שתעקור כל סממן יהודי ועממי משורות החסד ההיסטורי ותמסד אותו כ"ממלכתי", עם פיקוח במה, ובמיוחד במי לתמוך. דרך אגב, לא שמעתי אפילו קול לחש מצד מר מכלוף דרעי על "שקופים יותר" ו"שקופים פחות" בעולם המשפט הישראלי, כאשר הרב פינטו נשלח למעצר ללא מידת רחמים כלשהי.