"יחסים מסוכנים", העולה בתיאטרון הבימה, הוא מחזה מרהיב, מענג ומרתק, המבוסס על הרומן שהפך בשעתו לשערורייה רבתי בצרפת. להקת שחקנים מצוינת, בימוי משובח, כוריאוגרפיה נפלאה, מוזיקה שמימית וביצוע מדהים ללהיט צרפתי, הופכים את ההצגה לחוויה תיאטרלית. המחזה מתבסס על רומן המכתבים של הסופר הצרפתי פייר דה לאקלו. הרומן פורסם בשנת 1782 ומאז זכה לעיבודים רבים על הבמה, לאופרה, ולסרטי קולנוע וטלוויזיה. בשעתו עורר הרומן שערורייה בצרפת והוא היה הרומן הבולט ביותר בעשור שהוביל למהפכה הצרפתית בשל הביקורת הנוקבת על אצולת החברה הצרפתית המסואבת. המחזה נכתב על-ידי כריסטופר המפטון על-פי הרומן של דה לאקלו. העלילה עוסקת בזוג עשירים צרפתי, שהיו פעם מאוהבים, הרוזן ואלמון והרוזנת מרטיי. הם מתענגים ללא ייסורי מצפון, מתוך תאוות כוח, על פיתוי זוגות צעירים כדי לנפץ את אהבתם ואלמן מפתה את ססיל המאורסת ואת חברתה הנשואה טורוול והסיום הוא כואב ומדמם. אילן רונן הצליח ללהטט עם להקת השחקנים והעלה הצגה בועטת, יפהפייה, קולחת ומרשימה. אלי ביז'אווי תרגם את המחזה לעברית עכשווית ומוצלחת. ניב מנור עיצב תפאורה סולידית, המאופיינת ביריעות של וילונות, במיטות וכסאות מסוגננים, בנברשות רבות העולות ויורדות. אולה שבצוב עיצבה תלבושות תקופתיות מקסימות. מירי לזר עיצבה את התנועה המופלאה של להקת השחקנים הנעה בתצורה ייחודית, בקצב של התפתחות העלילה. מירי אחראית גם לעריכה המוזיקלית השמימית, השזורה יצירות קלאסיות וגם פופ. זיו וולושין עיצב תאורה נאותה ויפה. אסנת פישמן מגלמת את הרוזנת דה מרטיי. אסנת מצליחה לעצב את הדמות של האישה שאינה בוחלת בדבר כדי להשיג את מטרתה ומנסה לתעתע גם ביריבה ואהובה בעבר. אסנת פישמן היא שחקנית מצוינת. אביב אלוש מגלם במקצועיות ובכישרון מעולה את הרוזן ואלמון. אביב מצליח להיות מאהב רך, מפתה נשים ערמומי ומלהטט בין המעללים שלו באורח מצוין ורב רושם. דנה ידלין מגלמת את הגברת טורוול במשחק משכנע ומשובח. דנה היא בעלת יכולת משחק יוקדת ומהפנטת. תימור כהן גונבת את ההצגה בזכות ביצוע מופלא ללהיט של הזמרת הצרפתית אינדילה "הריקוד האחרון". הקהל הגיב במחיאות כפיים סוערות לביצוע של תימור, המגלמת את אמילי וגם את ז'ולי היצאנית. תימור היא שחקנית כישרונית ובעלת יכולות בולטות. דוית גביש מבצעת במשחק מוצלח את מאדם וולנז' וכמותה מגישה ביצוע יפה מאוד רותי לנדאו כמאדם רוזמונד. מאור שוויצר בלט במשחק יפה כדאנסני. אזולן, משרתו של ואלמון גולם באורח טוב מאוד בידי שפי מרציאנו. לאה גלפנשטיין ביצעה את תפקיד ססיל, שואלטון מצליח להפילה בפח כיבושיו, באורח עדין, יפה ורגישות רבה. לאה הגישה משחק אמין ומקצועי. חן גבעתי ונמרוד דגן, ביצעו בשלמות את תפקיד המשרתים. ההצגה אמורה הייתה להיערך במשך שעתיים כולל הפסקה, אך טוב עשה הבמאי שביטל את ההפסקה וההצגה מוצגת ברצף. אין ספק כי ההצגה היא חוויה מענגת, בזכות המשחק ובין היתר בזכות התנועה והעיצוב המוזיקלי המרשימים.