באמצע החורף, בסביבות חודש פברואר, מגיע אחד הימים הכי אהובים על ילדי ישראל - ט"ו בשבט. הם יוצאים מהגנים ומבתי הספר ונוטעים עצים בשטחים שמחוץ לעיר, וכל הדרך מחפשים פרחים שמרמזים על האביב שיגיע בקרוב. העץ המזוהה עם ט"ו בשבט הוא שקד מצוי, הנפוץ באגן הים התיכון. לשקד פריחה לבנה-ורדרדה שופעת וצפופה, והמסורת היהודית ייחסה לו תפקיד מיוחד בחג האילנות בזכות פריחתו המוקדמת יחסית לעצי פרי אחרים. פריחת השקד מופיעה בחודשים פברואר-מרס ונותרת על העץ רק חודש וחצי, אלא שבשנים האחרונות אפשר לראות עצים מלאי פרחים כבר באוקטובר. אז אומנם השקדייה פורחת, אבל השמש בכלל לא זורחת כי החורף רק מתחיל. מה הסיבה לתופעה הזו ועד כמה היא בעייתית?

משאיר טעם מר

הרבייה של צמחים פורחים תלויה בדרך כלל בהפצת האבקה המיוצרת באבקנים על-ידי גורם זר כמו רוח, ציפורים או חרקים. אלה נמשכים אל הפרח מכיוון שהם ניזונים מהאבקה או מהצוף שהוא מייצר. אותו סוכן זר אוסף את מה שהוא צריך, ובתהליך מפיץ לפרחים אחרים את האבקה שנדבקה לגופו (הפצת הדנ"א הזכרי של הצמח) ובכך מבטיח את המשכיות המין. פרופ' דן איזיקוביץ, מומחה להאבקה בשקדים מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב, מסביר שמי שאחראית על ההפריה של השקד היא דבורת הדבש מכיוון שבניגוד למיני דבורים אחרים היא אינה שוקעת בתרדמת חורף. איברי הרבייה של פרח השקד נמצאים בתוכו ומבנה הפרח הוא כזה שחייב דבורה, כך ששיתוף הפעולה מיטיב עם שני הצדדים. עצי שקד הבר הגדלים בארץ הם פליטי תרבות, מסביר פרופ' איזיקוביץ, כלומר עצים שתורבתו בעבר ונפוצו חזרה בטבע, והם מאופיינים במרירות של הצוף ושל הפרי. מקור הטעם המר בציאניד - תרכובת רעילה שנמצאת בחלק מהפירות בעלי החרצן, כמו משמש ותפוח, והוא כנראה מגן מפני מזיקים. "הציאניד משפיע גם על תפקודה של המאביקה העיקרית של השקד, היא דבורת הדבש", אומר פרופ' איזיקוביץ. "מכיוון שהצוף מר ומכיל את הרעל, הדבורה לוקחת ממש מעט ממנו בכל פעם ולכן נאלצת לבקר המון פרחים כדי לעמוד במכסת האיסוף שלה". החורף הישראלי מאופיין בתנאי מזג אוויר נוחים יחסית, ובטמפרטורה של כ-14 מעלות צלזיוס הדבורים יכולות לפעול להשגת הצוף שהן זקוקות לו. מאחר שתחילת החורף אינה עונת פריחה ומעטים הצמחים שפורחים בתקופה זו, השקד זוכה ליתרון תחרותי במשיכת מאביקים. "פריחת השקד מתאפשרת כתוצאה מצבירה של מנות קור, ואם הוא לא צבר מינימום כאלה, או שהיו יותר מדי, נגרמים שיבושים במועד הפריחה ובאיכותה", אומר פרופ' איזיקוביץ. פריחה מוקדמת היא בעייתית מאוד לדבורים מפני שהן לא פעילות בגשם, ואם יורד גשם במשך שבוע אחד בתקופת הפריחה שאינה ארוכה ממילא, ההאבקה אינה יעילה מספיק. לא רק הקור משפיע על מועדי פריחת השקדים אלא גם התפתחות עקה (סטרס) בגלל מחסור בגשם. פרופ' מרסלו שטרנברג, אקולוג המתמחה בשינויי אקלים ובהשפעתם על הצומח, אומר: "בדרך כלל צמחים במצב עקה מקדימים לפרוח. כשהצמח נמצא במצוקה, מה שנפגע הוא כמות הפרחים שהוא יכול לייצר, הפוריות ואיכות הצוף שלהם".

חם בעולם, חם בכוורת

בשנים האחרונות מתגברים הדיווחים על פריחה מוקדמת במיני עצים הגדלים באזורים הרריים, ביניהם גם שקדיות, במועדים בלתי רגילים. מגמה זו היא ככל הנראה תולדת תופעות מזג אוויר שונות הגורמות למיני צמחים מסוימים להתבלבל ולפרוח בחודשים אוקטובר-נובמבר, מסביר הבוטנאי פרופ' אבי שמידע מהאוניברסיטה העברית. שיבושים במועדי הפריחה, מוסיף פרופ' שטרנברג, "עלולים להוביל לחוסר סנכרון במערכת האקולוגית ולפגיעה ביחסי הגומלין בין המאביקים והצמחים". שינוי האקלים העולמי בא לידי ביטוי בעלייה בטמפרטורה שמשפיעה על מפלס מי הים וגורמת תופעות מזג אוויר קיצוני, וגם מביאה שינוי במועדי הפריחה של צמחים ובפעילותם של יצורים שתפקידים הוא האבקה, כמו דבורים. "עליית הטמפרטורה מובילה לשיבושי פריחה של יותר ממין אחד של צמחים. לא רק השקדיות מתעוררות מוקדם, אלא גם צמחים חד-שנתיים ממשפחת המצליבים - כמו חרדל, כרובית וברוקולי - שמועד הפריחה שלהם הוא בדרך כלל באזור מרס-אפריל", אומר פרופ' איזיקוביץ. "אולם כשמתקיימים תנאים אופטימליים לפריחה מוקדמת, גדלה החפיפה בין מועדי הפריחה של השקדים והמצליבים. אז הדבורים המאביקות נוטשות את השקדים המרירים לטובת צמחים שלהם יש צוף מתוק יותר". במטעי שקדים בארה"ב, הוא מספר, נהוג לקצור את פרחי הבר וכך להבטיח שהדבורים יאביקו את עצי השקד ושהיבול יגדל. מכיוון שדבורים הן המאביק העיקרי של שקדים, שיבושי הפריחה מובילים לכך שהן אוכלות ומאביקות פחות. היחלשות הדבורים הופכת אותן רגישות יותר להשפעות חיצוניות ולמחלות, וגודל האוכלוסייה יכול לקטון מ-50,000 פרטים ל-20,000 בלבד. משמעותה של הירידה במספרן של הדבורים היא כלכלית: הן אינן מאביקות את הצמחים ולכן היבולים קטנים. אלא שהפגיעה הזו היא רחבה בהרבה ובשנים האחרונות יש עלייה בדיווחים על כוורות שהתרוקנו מיושביהן (תסמונת התמוטטות המושבה, ובאנגלית Colony Collapse Disorder, CCD). ההשערות על הגורם לכך נעות בין שימוש בחומרי הדברה, עלייה בטמפרטורות ופגיעה במגוון הביולוגי של צמחי הבר. מה שברור הוא שאם העצים פורחים מוקדם מדי ושאין מספיק דבורים שיאביקו אותם יש בעיה קשה, שכולנו נסבול ממנה.