יועץ משפטי לממשלה - עוד זה עוזב וזה בא

היועץ המשפטי כתובע וכסנגור אחת הטענות שהטיחו בוינשטיין תוך ובסיום תפקידו, הייתה הטענה שהוא יותר מדי סנגוריאלי. לפי הערכתי, אחת התכונות הטובות שלו במסגרת תפקידו הקשה והמסובך, הוא היכולת להשאר גם קצת סנגור, ולראות את הסוגיות שבדיון את האשמות ואת התיק שמתבשל, גם מהצד השני של המטבע, מזווית הראיה של הסנגור. מאחר שבית המשפט הוא סנגורם של הקטינים, ושל העניים, אין כל פסול בכך שהיועץ המשפטי לממשלה הוא גם קטגורם וגם סנגורם של כל הנחקרים, החשודים והנאשמים של התביעה הכללית. יחד עם מלחמתו של וינשטיין, בשחיתות ציבורית ומוסדית, בה היו לו הישגים לא מבוטלים כמו: ראש עיריית בת-ים (לחיאני), הרב יאשיהו פינטו, ראש עיריית ר"ג (צבי בר), ראש עיריית רמת-השרון (רוכברג), נצרת עילית (שמעון גפסו), השר פואד בן-אליעזר, הרב הראשי מצגר, ניצב ארביב, השופט יצחק כהן מנצרת (הרשימה לא סגורה). כך היו לו גם לא מעט תקלות, נפילות או אם תרצו מעידות, שלקו בשיקול דעת ציבורי ועוררו לא מעט ויכוחים משפטיים וציבוריים, כמו סגירת תיק הר-פז אחרי 5 וחצי שנים, זמן ארוך מדי לתיק מסוג זה בליווי תוצאה לא מרשימה ביותר. הפשלה בתיק הרצח של זדורוב בתיק זדורוב, ההתנהלות של התביעה בתיק, של הפרקליטות ובסוף גם היועץ וינשטיין, הייתה לא רק כשלון, אלא פגיעה ב"כללי הצדק הטבעי", מהלך שאסור שיזוהה עם הפרקליטות ובוודאי שלא נכון שהיועץ המשפטי שעומד בראש הפירמידה המשפטית, יתן לזה יד וינסה לטהר את המהלך הלא נקי, הלא נכון והלא צודק. המכתב של היועץ, התומך בעמדת פרקליט המדינה בעניין התצהיר ששונה של ראש המכון הפתולוגי והמלחמה הלא מוצדקת כנגד ד"ר פורמן וד"ר קוגל, מהמכון שקבעה דעה מקצועית שסכין הרצח של הילדה תאיר ראדה ז"ל לא הייתה סכין יפנית, אלא סכין משוננת (כמו סכין קומנדו) והניסיונות לתקוף אותה, לפגוע בה מקצועית בניסיון, במוניטין שלה ע"י הפרקליטות, זה מהלך בלתי ראוי ובלתי צודק בעליל. היועץ מטעם ראש הממשלה אחת הטענות כנגד וינשטיין הייתה ועודנה שהוא היה הסנגור של נתניהו יותר מאשר יועץ משפטי בלתי תלוי, כפי שמחייב התפקיד. טענה זו שאינה חדשה בנושא תפקידם של היועצים הקודמים בתפקיד, היא הנותנת שהטענה בדבר פיצול התפקיד במקומה. פיצול התפקיד של היועץ ועדת שמגר שדנה בנושא מינויו של היועץ המשפטי לממשלה, המליצה בזמנו לא לפצל את התפקיד, מחשש של פגיעה בסמכותו וכוחו המשפטי. כיום גוברת הדעה שיש מקום לפיצול, ודיון מחודש בנושא וגם מצד שרת המשפטים אילת שקד וגם מרמזים של הנשיא ריבלין, שהוא עו"ד במקצועו, כולל מספר לא קטן של משפטנים בכירים. אני אישית כבר בעבר כתבתי ונימקתי את עמדתי שיש מקום לפיצול התפקיד. היועץ המשפטי לממשלה, לפי השם הוא היועץ של הממשלה, השרים ומוסדות השלטון. היותו ממונה על התביעה הכללית, יוצרת מדי פעם, התנגשות אינטרסים ומונעת ממנו את היכולת להיות אוביקטיבי, עצמאי ואמיץ דיו, להחליט כנגד ראש הממשלה ושריו, איתם משתף בדיונים וגם מייעץ להם. הממונה על התביעה כאשר הממונה על התביעה הכללית, יקבל את סמכויות היועץ בנושא זה, הוא ייהפך לעצמאי, ניטרלי, לא כפוף ולא מקורב לראש הממשלה, ולא קשור להחלפת השלטון עם הבחירות או הצבעות אימון. הממונה על התביעה יהיה כפוף לחוק בלבד. האם היועץ החדש מנדלבליט יחרוג מן הנורמה? יהיה עצמאי, אוביקטיבי, לא מתחשב בעבר, לא חייב לנתניהו או אילת שקד, שתמכו ודחפו למינויו, העתיד יוכיח. האם הקרבה לנתניהו כמזכיר הממשלה תשאיר את אותותיה וסממניה - נראה. האם מנדלבליט יותקף בקרוב בשל החלטות שנויות במחלוקת, ויזכירו לו שהוא לא השתחרר עדיין מהתלות בנתניהו, זה ברור ובטוח, האם זה יהיה נכון, זה סיפור שונה. מה שבטוח שהיועץ החדש עוד יאכל מרורים עד שיוכיח את עצמאותו, אמונתו בשלטון החוק והאומץ האישי שנחוץ לתפקיד.