מירי רגב - השד אינו נורא כל כך!

קל לשנוא את מירי רגב, שרת התרבות. לא רק דמותה בתוכנית "ארץ נהדרת" מעוררת אנטגוניזם, אלא גם התבטאויותיה ובעיקר ההד שהן זוכות לו, מגדירים אותה בקרב ציבור גדול, כאנטיפטית ואישה רעה. לומר את האמת, גם אני לא ממש מת עליה. אבל אם לא נתפתה רגע לתעמולה שמקדמים אומנים מסוימים וכלי תקשורת נגדה, ונבחן את הדברים לעומק, די נופתע. ממש כמו בבדיחה: "כשאשתו של השטן נכנסה להריון, השטן נכנס לחרדה. אבל כשנולד הבן הוא נוכח לדעת שהשד אינו נורא כל כך!"

אמת בסיסית

מדינת ישראל שהוקמה ברוח סוציאליסטית שמאלנית משהו, רדפה את אנשי הימין. התרבות הישראלית שקמה בארץ, הייתה סגורה כמין גילדה, בפני אנשי רוח שלא היו שייכים לזרם הפוליטי המרכזי. תרבות הקרטלים המפלגתיים שלטה בתרבות, כמו גם בכלכלה. סולל בונה, למשל, גזלה את פרנסתם של יזמים עצמאים רבים שניסו גם להיכנס לתחומיה. כור שלטה בתעשיה המקומית. כל דבר שלא היה בזרם המרכזי, סומן כמסוכן למדינה. בסדרה "היהודים באים" יש פארודיה על "המהפך" כשחיים יבין מכריז על ניצחון בגין בבחירות. שם מוצגת הכרזתו על המהפך כמיקס שעשו מהכרזתו המקורית של חיים יבין "מה-הפח הזה" ובשני הניסיונות הראשונים חיים יבין מכריז: "הפרנקים ניצחו" ו"הלכה המדינה...." מאחורי הפארודיה הזאת מסתתרת אמת בסיסית, השמאל הצליח לדכא את הימין ולהשמיץ אותו עד עפר. התרבות שלנו לא הייתה אף פעם פתוחה וחופשית ונגישה לכולם. תמיד היו קליקות, גילדות, מונופולים, בעלי הון... על כן איני קונה את טענותיהם של אלו המאשימים במצב הזה את מירי רגב. היא לא מחדשת דבר – אלא מנסה להילחם בתופעה ישנה ואולי לא בצורה הכי טובה – או אולי פשוט אינה יודעת להציג את כוונותיה באופן נכון. מה הפלא? במוחות החלולים של חמומי המוח, גם התבטאויותיו של הרמטכ"ל בפני כיתת תלמידים על הצורך לשמור על טוהר הנשק, נתפסו כניגוח המשטרה ושלילת זכותה להגן על השוטרים!