בנוסף על הקטגוריה המיוחדת של היהודים, ועל קבוצת עמי הספר הדנה גם בהם יחד עם הנוצרים, יש קבוצה מחמירה עוד יותר בשריעה המוסלמית, היא הבלתי מאמינים, או כופרים, או משתפים
▪ ▪ ▪
|
אשר על כן, נתבעים המאמינים ש"לא לאמץ כבעלי ברית להם יהודים או נוצרים", משום שהם כבר בעלי ברית אלה לאלה (סורה 5, פסוק 51). משום כך מתייחס הקוראן בחיוב לקרבות נגד עמי הספר שבהם הם מובסים, וכתוצאה מכך נידונים לשעבוד ולעקירה. "הילחם באלה אשר אינם מאמינים באללה וביום הדין... ואינם חיים לפי הדת האמיתית..., עד אשר ישלמו את הג'יזיה (מס הגולגולת המיוחד להם) ויושפלו" (סורה 9, פסוק 29 ). פסוקים רבים בקוראן מתייחסים ספציפית ליהודים, בכינויים שונים, וביניהם: "בוודאי תמצאו כי יהודים הם מבין העמים האלימים ביותר בעוינותם אל האיסלאם" (סורה 5, פסוק 78), מה שמצדיק, כביכול, להתגונן מפניהם, מאחר ש"אללה קילל אותם על חוסר אמונתם, שהרי הם חסרי אמונה, פרט לאחדים מהם" (סורה 4 פסוק 46). הם מתוארים בדרך כלל כזייפני דברי אללה, מפירי הבטחות, רוצחי נביאים, שוחרי חיים לעומת מוסלמים שוחרי מוות, מפיצי שחיתות, תאבי בצע, ספוגי קנאה במאמינים, רמאים ונוטפי שנאה כלפי המאמינים (סורה 5, פסוקים 13, 64,82; סורה 38, פסוק 28; סורה 94, פסוק 96; סורה 16, פסוק 118; סורה 2, פסוק 75, ועוד ועוד).
בנוסף על הקטגוריה המיוחדת של היהודים, ועל קבוצת עמי הספר הדנה גם בהם יחד עם הנוצרים, יש קבוצה מחמירה עוד יותר בשריעה המוסלמית, היא הבלתי מאמינים, או כופרים, או משתפים (את האלוהות עם כוח אחר שמחוץ לה, כמו ישוע כבנו של האלוהים), שלפי קני מידה שונים יכולה להכיל גם יהודים בשעת הדחק. הבלתי מאמינים, כלומר באופן כללי הלא-מוסלמים, מאופיינים בדחייתם את סימניו של אללה עלי אדמות, בשקר, בהתנשאות, בכפיות טובה, בתוקפנות, בתאוותם לחיים, בבורותם, בבוגדנותם, בהפצת שחיתות ומשטמה. כל הסממנים המרנינים הללו מצויים כבר בקטגוריות של היהודים ושל עמי הספר, ולכן לא ייפלא מדוע סגולות כל הלא-מאמינים למיניהם חופפות אלו את אלו. ומהו העונש המושת על כל הלא-מאמינים? נאמר במפורש: "אני אטיל אימה (טרור) בליבות הלא-מאמינים. הכו מעל לצוואריהם וקצצו את אצבעותיהם, שהם הדירו עצמם מאללה ומשליחו" (סורה 8, פסוקים 12 - 13).
כל ההתייחסויות האנטי-יהודיות הללו אינן סתם ביטויי עבר שחלף תוקפם, כמו, להבדיל, הציווי בתנ"ך להשמיד ולאבד את הכנענים, אלא דברי אללה חיים ובועטים, המשוננים למאמינים, ומהם לילדיהם, המוסתים לפעול לפיהם וכך לזכות בחסותו של אללה. לעתים, חייהם הבלתי נסבלים של הילדים הללו, בחוסר מעש, במהומה השלטת, בחוסר תוחלת מדינית וכלכלית, ובאווירת הנכאים שבעולם הערבי מאז האביב שהיה לחורף, ובעיקר הביטחון שהגמול בעולם שכולו טוב מצפה להם בפתח, אם אך יאזרו עוז לפעול לפי מצוות אללה, דוחפים את הילדים הללו ליטול את גורלם בידם ולצעוד בביטחה ובאמונה תמימה אל קיצורי הדרך המובילים אל מותם על-ידי סכינאות או כל התגרות אחרת ביהודים. מה עוד, שאם השהיד מטיל אימה על קורבנו (סורה 8, פסוק 60), אזי רבה תוחלתו ועתיר שכרו.
|