X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
הצעת החוק קובעת איסור של התעמרות אדם, בזולתו, במסגרת עבודה, כאשר התעמרות במסגרת עבודה, נקבעה כעוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין (נוסח חדש), יחולו עליה, בכפוף להוראות החוק. הצעת החוק מאפשרת לבית המשפט או לבית-הדין לעבודה, לפסוק בשל התעמרות במסגרת עבודה, פיצוי שלא יעלה על סך של 120,000 שקלים, ללא הוכחת נזק
▪  ▪  ▪
מערכת הגנה חקיקתית על העובדים [צילום: פלאש 90]

מערכת ההגנה החקיקתית על עובדים, הולכת ומקבלת צורה של חקיקה רשתית ומקפת של הכנסת על יחסי העבודה, בכלל ועל העובדים, בפרט, עד כי דומה שניתן לקבוע שהגם שלא קיים ולא נחקק חוק יסוד שעניינו הגנה על דיני עבודה - מעט חוק יסוד: חופש העיסוק, העוסק בשאלות מסגרת, בתחום דיני העבודה - הרי החקיקה הרשתית והמקפת, בתחום דיני העבודה, יציר כפיה של הכנסת, מהווה - בפועל ולמעשה - מעין "חוקי יסוד", בתחום דיני העבודה.
אל מערכת "חוקי היסוד", בתחום דיני עבודה, מצטרפת בימים אלה, הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה, שיזמו אותה, 38 חברי כנסת מכהנים - ומכהנים לשעבר, דוגמת ח"כ שי פירון - מצטרפת הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה, התשע"ה-2015. מטרת החוק מוגדרת בהצעת החוק לאסור התעמרות בעבודה, בשירות וגם/או במוסד להשכלה לבוגרים, כדי להגן על כבוד האדם וחירותו, על רווחתו ועל חופש העיסוק.
הצעת החוק מגדירה התעמרות במסגרת העבודה, כהתנהגות חוזרת ונשנית, כלפי אדם, במספר אירועים נפרדים, שיש בה כדי ליצור עבורו סביבה עוינת במסגרת עבודה, לרבות אחת או יותר מהתנהגויות אלה: 1. התייחסות מבזה וגם/או משפילה וגם/או מזיקה כלפי אדם, לרבות באמצעות צעקות, קללות, האשמות שווא וגם/או הפצת שמועות מזיקות; 2. שיבוש יכולתו של אדם לבצע את תפקידו, לרבות באמצעות הצבת דרישות בלתי סבירות או יצירת תנאים בלתי סבירים לביצועו, שאינם נחוצים לביצוע התפקיד ואינם מטעמים ענייניים, כגון היטפלות קנטרנית למעשיו, הצגת דרישות או שינוין באופן שלא ניתן להתמודד עמן, שליטה הדוקה באופן בלתי סביר על פעילותו במסגרת עבודה או הצרה, בפועל או בכוח, של סמכויותיו או תחומי אחריותו כנגזר מתפקידו, מטעמים בלתי ענייניים וכשביצוע העבודה אינו מחייבת זאת; 3. הטלת משימות על האדם שמטרתן מילוי צרכיו האישיים של אחר ושאינן נוגעות לתחומי תפקידו; 4. הכפפתו של אדם לאווירה של פחד ואיומים; 5. ייחוס עבודתו, הישגיו והצלחותיו של אדם לאדם אחר או ייחוס לאדם כישלונות לא לו, תוך הסתרת עובדות או הצגה מעוותת שלהן; 6. נקיטת פעולות שיש בהן כדי להוביל לבידוד מקצועי או חברתי של האדם; 7. נקיטת פעולות שיש בהן כדי לפגוע באופן בלתי סביר בפרטיותו של האדם.
הצעת החוק קובעת איסור של התעמרות אדם, בזולתו, במסגרת עבודה, כאשר התעמרות במסגרת עבודה, נקבעה כעוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין (נוסח חדש), יחולו עליה, בכפוף להוראות החוק. הצעת החוק מאפשרת לבית המשפט או לבית-הדין לעבודה, לפסוק בשל התעמרות במסגרת עבודה, פיצוי שלא יעלה על סך של 120,000 שקלים, ללא הוכחת נזק, אשר יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה, בהתאם לשיעור עליית המדד החדש, לעומת שיעור המדד הבסיסי והודעה על הסכום המעודכן, תפורסם ברשומות. המדד הבסיסי שנקבע לצרכי החוק, הינו מדד חודש פברואר 2014 והמדד, לצרכי הצעת החוק, הינו מדד המחירים לצרכן, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
הצעת החוק קובעת, כי מעסיק חייב לנקוט אמצעים סבירים, בנסיבות העניין, כדי למנוע התעמרות במסגרת עבודה על-ידי עובדו וגם/או על-ידי ממונה מטעמו, אף אם אינו עובדו וגם/או על-ידי ספק וגם/או על-ידי לקוח ולטפל בכל מקרה כאמור ולשם כך עליו: 1. לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה בשל התעמרות במסגרת עבודה ולבירור התלונה; 2. לטפל ביעילות וללא דיחוי, במקרה של התעמרות במסגרת העבודה שידע הוא אודותיו וכן לעשות, כל שביכולתו, כדי למנוע הישנות ההתעמרות כלפי המתלונן וכלפי אחרים, במסגרת העבודה וכדי לתקן הפגיעה שנגרמה למתלונן, בעקבותיה; 3. במקרה של התעמרות במסגרת עבודה, כשהנילון או ספק וגם/או לקוח של המעסיק, חייב המעסיק לפעול כדי למנוע הישנות ההתעמרות וללא כל דיחוי, רק ככל שהוגשה תלונה. עוד נקבע - בהצעת החוק - כי המעסיק, המעסיק יותר מ-25 עובדים, חייב - בנוסף לאמור ולקבוע בהצעת החוק - לקבוע תקנון שבו יובאו עיקרי הוראות החוק בדבר התעמרות בעבודה ויפורטו בו דרכי הגשת התלונות שעניינן התעמרות במסגרת עבודה ודרכי הטיפול בה, כפי שקבע המעסיק, האמור והחייב לפרסם התקנון, בין כלל עובדיו.
הצעת החוק קובעת עוד, כי מעביד שלא קיים ולא מילא חובותיו, בהתאם להצעת החוק, יהיה אחראי וצפוי להגשת תביעה בגין התעמרות במסגרת העבודה, בהתאם לפקודת הנזיקין, בכפוף להוראות הצעת החוק, בדרך של הגשת תביעה, בגין עוולה אזרחית. שר העבודה והרווחה - באישור וועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת - אמור לקבוע כללים לביצוע חובות המעסיק על-פי הוראות הצעת החוק, שיהיו כלליים וגם/או לפי סוגים של מקומות עבודה, ענפי עבודה וגם/או מקצועות וכן להתקין תקנון לדוגמה, שישמש דוגמה למעסיק.
זכות התביעה לפי הוראות הצעת החוק, בגין הפרת הוראות סעיפים מסוימים לחוק, יכול שתוגש בידי העובד; ארגון העובדים היציג במקום העבודה וגם/או ארגון העובדים היציג באותו ענף וגם/או ארגון עובדים שהעובד חבר בו - הכל בהסכמת העובד וכן בידי ארגונים העוסקים בזכויות מי שאסור להתעמר בו, ובלבד שמי שהתעמרו בו הסכים לך. בתובענות בשל הפרת הוראות החוק למניעת התעמרות, רשאי בית המשפט וגם/או בית-הדין לעבודה, לתת לארגון העוסק בזכויותיו של מי שאסור להתעמר בו, להשמיע דברו, בדרך שיורה.
הצעת החוק קובעת, כי לבית-הדין לעבודה, תהיה סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי, בסעיפים מסוימים שבו, שעניינו אחד מאלה: 1. התעמרות מעסיק וגם/או ממונה מטעמו, בעובדו וגם/או התעמרות עובד, בעובד אחר, במסגרת העבודה; 2. אחריות מעסיק, בשל התעמרות ממונה מטעם המעסיק, אף אם אינו עובדו, בעובדו וכן בגין התעמרות עובד, בעובד אחר, כמו-גם התעמרות ספק וגם/או לקוח של המעסיק, בעובדו במסגרת עבודה.
בית-הדין לעבודה רשאי בהליך כאמור לפסוק פיצויים, אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין וכן ליתן צו מניעה וגם/או צו עשה, כאשר בבואו להוציא צו כאמור, יביא בית-הדין בחשבון, בין היתר, השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה והאפשרות שעובד אחר ייפגע. עוד נקבע בהצעת החוק כי הוראות הסעיף הדן בסמכויות בית-הדין לעבודה לפסוק פיצויים וליתן צו מניעה וגם/או צו עשה, לא יחולו על הליך אזרחי שעניינו התעמרות במסגרת שירות וגם/או במוסד להשכלה לבוגרים, כאשר אין בהוראות חוק זה, כדי לגרוע מהוראות כל דין. תחילתו של החוק, אמורה לחול, בתום שישה חודשים ממועד פרסומו ברשומות.

ד"ר חיים שטנגר, משרד עורכי דין ונוטריון, מתמחה - בין היתר - בתחום דיני לשון הרע, משפט פלילי לסוגיו השונים ובכללם: שחרורים ממעצר, ייצוג בתיקים פליליים מסובכים, בענייני הלבנת הון ובאישומי מיסוי פליליים.
תאריך:  24/02/2016   |   עודכן:  24/02/2016
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
חיים שטנגר
הסטודנטית והסטודנט למשפטים של יום אתמול, הינם השופטת והשופט של בתי-המשפט של יום מחר. מי שכשל בהנחלת המתודיקה היישומית והיומיומית של המשפט העברי, כמשפט חי ונושם, הנושא עצמו, מכוחו הוא, לסטודנט וסטודנטית זו, לא יוכל להנחיל ולאכוף יישום המשפט העברי, בפסקי-הדין של מי שיהפכו לימים שופטי ושופטות בתי-משפט בישראל
חיים שטנגר
המצב החוקי הנוכחי בישראל, גורם לליקויים רבים במערכת קבלת ההחלטות האזרחית הנוגעת לגופים חשאיים אלה, ולפיקוח חסר על גופים שמשמעותם לביטחון המדינה קריטית וחלקם בעוגת התקציב עולה מדי שנה
חיים שטנגר
ימים יגידו, אם לא כדאי לה למדינת ישראל, להניח לרגע אל צד שיקולי יוקרה ואגו של גאווה לאומית ולהמירן, בשיקולי טובות הנאה כלכליות וצבאיות, שיכולה מדינת ישראל להשיגן, אם במחיר של היותה מדינת חסות של ארה"ב ואם במחיר היותה מדינה, ממכלול כלל מדינות ארצות הברית של אמריקה
אריה אבנרי
דברי הרהב של אהוד אולמרט שעות אחדות לפני כניסתו לכלא, מלמדים על אופיו האמיתי    ביחס לפרשות השוחד הרבות בהן היו מעורב, ושחלקן כלל לא נחקרו, עונשו קל למדי
חיים שטנגר
מה קרה לה, לחברה הישראלית, שהיא הפכה לחברה אטומה, אכזרית וכל כך אדישה לסבלו של הזולת? מה קרה למוטיב העזרה ההדדית והחמלה, שהיה עד כה חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית? למה מוטיב זה שב ומתגלה אצלנו, רק בעיתות מצוקה ומשבר?
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il