X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
נמל עזה [צילום: Aaed Tayeh/Flash90]
נמל ימי בעזה - צעד לכיוון נורמליזציה?
למעט השרים ישראל כ"ץ ויואב גלנט, ממשלת ישראל לא ביטאה בפומבי עמדה רשמית בקשר לתוכנית לבנות ברצועה נמל ימי. נראה כי הדבר נובע משיקולים הנוגעים לאינטרסים של שחקנים אזוריים נוספים, כמו גם לסוגיות ביטחוניות להלן כמה מן השיקולים, שראוי כי ינחו את הדיון בנושא
מלכתחילה, הממסד הביטחוני בישראל הסתייג מאוד מבניית נמל פלשתיני בעזה, מחשש שהנמל ייעשה מעבר נוסף לכניסת נשק ומחבלים. לשיטתה של ממשלת ישראל, רק צה"ל מסוגל להבטיח בדיקות אפקטיביות של כלי שיט ומשלוחים הנכנסים לנמל. לפיכך, למרות שהחוזים לבניית הנמל (שתוכנן אז כנמל של הרשות הפלשתינית בפיקוח ישראל) נחתמו כבר ב-1994, המחלוקות הנמשכות סביב סידורי הביטחון וההפעלה מנעו את בנייתו בפועל.

   רשימות קודמות
  תוחלת היוזמות לתהליך מדיני
  המסר מהתבטאויותיו האחרונות של נסראללה
  להתמודד עם טרור מבלי ליפול במלכודתו
  שיח זכויות כאסטרטגיה פלשתינית
  6 חודשים למתקפת טרור הבודדים - המשך יבוא

לנוכח החשש הגובר מכך שהכלכלה הקורסת והתסיסה הגוברת ברצועת עזה יובילו לחידוש העימות בין ישראל לחמאס, הביעו באחרונה בכירים בצה"ל ובמערכת הביטחון תמיכה בתוכנית לבנות ברצועה נמל ימי, ובלבד שהפרויקט יישען על הסדרי ביטחון הולמים. עד כה, למעט השרים ישראל כ"ץ ויואב גלנט, ממשלת ישראל לא ביטאה בפומבי עמדה רשמית בקשר לתוכנית. נראה כי הדבר נובע משיקולים הנוגעים לאינטרסים של שחקנים אזוריים נוספים, כמו גם לסוגיות ביטחוניות. רשימה זו עוסקת בכמה מן השיקולים, שראוי כי ינחו את הדיון בנושא.
הבעיה: בעקבות הפסקת האש בסיום מבצע 'צוק איתן' אמור היה להיפתח משא-ומתן עקיף בין ישראל לחמאס בתיווך הרשות הפלשתינית, שיעסוק, בין היתר, בנושא הנמל הימי בעזה. תביעתו של חמאס לנמל ימי נועדה לקדם שלוש מטרות. ראשית כל, נמל פלשתיני עצמאי בעזה יוכל לספק לפלשתינים את מה שהם שואפים אליו - חופש תנועה לסחורות ולאנשים, לצד תחושה של אוטונומיה והגדרה עצמית. שנית, מדובר בהישג, שייתפס כניצחון חשוב של החמאס ויעלה את מעמדו בזירה הפלשתינית הפנימית וממילא בזירה האזורית. ולבסוף - מכיוון שמרבית המיליארדים שהובטחו לשיקומה של עזה מעולם לא הגיעו אליה, נמל יוכל להמריץ את כלכלת הרצועה, השוקעת, ולהקטין את שיעור האבטלה בה, שהוא כיום הגבוה בעולם.
לישראל יש אינטרס חזק להגיע להפסקת אש ארוכת טווח עם חמאס, ולכן היא רואה בפיתוח עזה נושא בעל חשיבות אסטרטגית. המצב ההומניטרי בעזה, בשילוב ההסתה נגד ישראל, מייצרים פצצה מתקתקת, המכוונת נגד ישראל. עם זאת, גורמי הביטחון הישראלים מבינים שנמל פלשתיני בעזה ללא הסדרי ביטחון נאותים יציב איום ביטחוני ניכר על ישראל. נמל כזה יאפשר לחמאס להגדיל את מאגר הנשק שלו, לרבות טילים לטווח בינוני וארוך, מערכות להגנה אווירית וטילים נגד טנקים, ויהפוך לנתיב כניסה ויציאה עבור אנשי חמאס ושאר ארגוני טרור. על-רקע שיקולים אלה יש לבחון את האינטרס המחודש בבניית נמל ימי בעזה.
הרקע: הרעיון לבנות נמל ימי בעזה נדון כבר בראשית תהליך אוסלו ושולב ב"הצהרת העקרונות להסדרי ממשל עצמי זמניים" ("הסכם אוסלו"), שנחתמה בין ישראל לאש"ף ב-1993. שמונה חודשים מאוחר יותר, "הסכם עזה-יריחו" הוסיף ופירט את הרעיון: נקבע כי תוכניות להקמת הנמל, מיקומו ושאר הנושאים הקשורים אליו ונוגעים לאינטרסים הדדיים יידונו בהמשך, במשא-ומתן נוסף ובהתאם להסדרי הביטחון הנחוצים - במיוחד הסדרים הקשורים למעברים הבינלאומיים, שהמשיכו להיות בשליטת ישראל. הסכם הביניים בין ישראל לפלשתינים, שנחתם ב-1995, אישרר התחייבויות קודמות אלה.
מלכתחילה, הממסד הביטחוני בישראל הסתייג מאוד מבניית נמל פלשתיני בעזה, מחשש שהנמל ייעשה מעבר נוסף לכניסת נשק ומחבלים. לשיטתה של ממשלת ישראל, רק צה"ל מסוגל להבטיח בדיקות אפקטיביות של כלי שיט ומשלוחים הנכנסים לנמל. לפיכך, למרות שהחוזים לבניית הנמל (שתוכנן אז כנמל של הרשות הפלשתינית בפיקוח ישראל) נחתמו כבר ב-1994, המחלוקות הנמשכות סביב סידורי הביטחון וההפעלה מנעו את בנייתו בפועל. בהמשך, התוכניות לנמל ימי בעזה שבו ואושרו במזכר שארם-א-שייח (1999). הבנייה הייתה אמורה להתחיל מיד, לצד הקמת מנגנוני ביטחון וביקורת מכס של אנשים וסחורות והקצאת אזור שייועד לבדיקה וביקורת. בפועל, החלו העבודות בקיץ 2000 והן היו אמורות להסתיים בתוך שנתיים. אולם ישראל עצרה את הבנייה זמן קצר לאחר מכן, ובהמשך, בזמן האינתיפאדה השנייה (אינתיפאדת אל-אקצה), האתר הופצץ ונהרס. המדינות התורמות עצרו את מימון הפרויקט והעבודות הופסקו כליל.
למרות שישראל יצאה מעזה לחלוטין בקיץ 2005, לפני למעלה מעשור, גורמים מרכזיים בקהילה הבינלאומית עדיין מתייחסים אל הרצועה כטריטוריה המצויה תחת אחריות ישראלית. המצור הימי שהטילה ישראל על עזה מסיבות ביטחוניות ממשיך להשפיע באורח שלילי על תדמיתה של המדינה בעולם, תוך התעלמות מהעובדה שישראל מקיימת את התחייבויותיה ההומניטריות לאוכלוסייה. המצב הנוכחי בעזה ממשיך להיות בעיה ישראלית, והוא נתפס כבעייתי גם בעיני הקהילה הבינלאומית.

ומה עכשיו?

חלופות פיזיות: האם ישראל תיקח חלק במשא-ומתן רציני בנוגע לבניית נמל ימי בעזה? אם תחליט הממשלה בחיוב, יהיה עליה לשקול שתי חלופות. האחת, להתיר בנייה של נמל ימי בעיר עזה עצמה, בין אם על החוף או בתוך הים; האפשרות השנייה היא לבנות נמל עבור עזה, אך לא בתוך עזה, למשל, באל-עריש שבשטח מצרים, או באשדוד, עם רציפים נפרדים לסחורות שמיועדות עבור עזה.
חמאס: אם תיושם החלופה הראשונה, חמאס עתיד לשווקה כניצחון פוליטי: נמל ימי בעזה בניהול הפלשתינים יהיה התשובה לתביעתו של חמאס לאוטונומיה. במקרה כזה תעמוד בתוקפה השאלה המרכזית, כיצד תענה תוכנית כזו על הדרישות הביטחוניות של ישראל. בלי קשר לשאלה האם חמאס יסכים לפיקוח ישראלי מסוג כלשהו על הנמל, סביר שישראל לא תסתכן בשליחת כוח אדם משלה לעזה כדי לבדוק סחורות ואנשים המגיעים לנמל דרך הים התיכון. נוסף לכך, מצב שישראל או צד שלישי מפקחים על הנמל, יתנגש מן הסתם עם השאיפות של חמאס לחופש תנועה, אוטונומיה והצגת הישג פוליטי. נראה כי מעבר נוסף שיפעל במתכונת כרם שלום, למעט היותו בים - לא יספק את חמאס. יישום החלופה השנייה, של בנייה באתר שמחוץ לרצועה, תניב גם היא תוצאה דומה.
שיקולים אזוריים: קרוב לוודאי, שאחת הסיבות העיקריות לכך שההנהגה הפוליטית בישראל אינה תומכת בפומבי בתוכנית הנמל הימי היא ההתנגדות המצרית. במידה מסוימת, אם כי פחותה, גם התנגדותה של הרשות הפלשתינית לנמל בעזה מהווה שיקול. לישראל אין עניין להרגיז את מצרים, שעמה היא מתואמת בקשר להתפתחויות אזורית, והרואה בחמאס ובטורקיה אויבים ומתנגדת לחיזוק חמאס ולתוכניות של טורקיה לשיקום עזה. אף הרשות הפלשתינית אינה מרוצה מהרעיון וחוששת כי חמאס יזכה בתמיכה נוספת הודות להישג הפוליטי הניכר, שיהיה גלום בבניית נמל בעזה.

החלטה מורכבת
מדברים אלה עולה כי את הדיון על נמל ימי בעזה ראוי לנהל לאור שלושה שיקולים:
▪  ▪  ▪

ראשית כל, ההצעות לבניית נמל יצטרכו לתת מענה לצורך הדחוף של חמאס ואוכלוסיית עזה בזרימת סחורות והקלת התנועה של אנשים מתוך עזה ואליה. עם זאת, אם בסופו של יום יהפוך הנמל למעבר נוסף שייתפס בעיני הפלשתינים כסמל לכיבוש הישראלי, הרי שלא יושג שינוי מציאות של ממש. מול זאת יש לבחון מן הצד הישראלי כיצד ניתן להקים נמל עם הסדרי ביטחון הולמים, בלא שחמאס ירוויח מכך הון פוליטי משמעותי.
מכאן נובע השיקול השני. על הנמל לתת מענה לחששות הביטחוניים של ישראל ושל מצרים. אם יפקח עליו צד שלישי הכשיר לכך, יהיה עליו להצטייד בטכנולוגיה הרלוונטית, במכשור ובסמכויות, שיאפשרו לו למנוע הברחה של נשק ושל חומרים וציוד כפולי-שימוש, כמו גם כניסה ויציאה של מחבלים. אולם חשוב לציין, כי בלי פיקוח פיסי גם באתרים בתוך הרצועה, שבהם נעשה שימוש בחומרי הבנייה ובחומרים כפולי-שימוש אחרים, כל הסדר ימשיך לאפשר לחמאס להסיט סחורות ליעדים צבאיים ולטרור, ולבניית מנהרות טרור.
שלישית, על בניית הנמל לשלב מידה של הבנה דיפלומטית בין גורמי האזור המעורבים, כזו שתביא להפסקת אש ארוכה. לא ישראל ולא חמאס מעוניינים בסבב נוסף של עימות בזמן הקרוב. יש לעגן הסכם על הקמת נמל בהפסקת האש שהוסכמה ב-2014, עם סיום מבצע 'צוק איתן', ובהסכמה-במשתמע דאז לפתוח במשא-ומתן לא-ישיר בין ישראל לחמאס.

פורסם במקור: INSS, מבט על, גיליון 804 (13.3.16)
גלעד שר הוא שותף בכיר בפירמה גלעד שר, קדרי ושות' - עורכי דין. חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), וראש המרכז למו"מ יישומי במכון.
תאריך:  05/04/2016   |   עודכן:  05/04/2016
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
נמל ימי בעזה - צעד לכיוון נורמליזציה?
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
טירוף מערכות
נובל  |  8/04/16 12:22
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות ישראלי-פלשתיני
עליס בליטנטל
התגובה המהירה של התגברות השימוש בסכינים כלפי ישראלים מכל סוג, לאחר הוקעת חייל המחסל מחבל סופית, מעידה על כך שלא על התביעה הצבאית והתקשורת לחרוץ דין בטרם משפט - כי בכך מקפיאים ויקפיאו כל פעולה מצד חיילים ואנשי ביטחון כנגד המחבלים הרוצחים
אפרים הלפרין
אני מסתובב כאן בשנג'ן, בסין ואני מקנא, אני מקנא עד עמקי נשמתי בעם הסיני, ובעיקר בשכנים שלו, בשכנים מאמריקה, מאירופה ומישראל    טוב שכן רחוק מבן דוד קרוב
משה גבעתי
מדוע מיהרו כל כך אלוף הפיקוד, מפקד אוגדת איו"ש ומח"ט חברון לשפוט ולנזוף במ"פ ובמפקד המחלקה? התשובה ברורה    היה כאן מחדל שצולם ולכן נסמן ש"ג ונצלוב אותו
בעז שפירא
מתעלמים מפרט אחד שולי, פרט המתגמד אל מול "יופייה של הנפש", פרט שאיננו רלוונטי בשיח השקרי המטופח כאן - בין העם היהודי לבין הערבים שבתוכנו ומסביבנו מתנהלת מזה מאה שנה מלחמה עקובה מדם
אליקים העצני
ישראל מתגוננת בשפה רפה ובקול ענות חלושה נגד ההשתלחויות וההתנכלויות של הכנופיה הזאת, למרות שכל כך קל לסתום להם את הפה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il