תעשיות המלכוד - מיכל האמוניה

"לא היינו זקוקים לתזכורת של חסן נסראללה, על האיום הניצב בפתחנו בשל הסחבת הבלתי נסבלת בסילוקו של מיכל האמוניה ממפרץ חיפה. מומחים מזהירים כבר שנים מפני פגיעה במיכל, כתוצאה למשל מרעידת אדמה שהאזור מועד לה שתביא לדליפת הגז הרעיל והקטלני. המיכל עצמו קיים כבר עשרות שנים, השנים שחולפות אינן מוסיפות ליציבותו. אין לו היתר בנייה ואין לו רישיון עסק, בעולם מקובל לבדוק מיכל כזה אחת לעשור. למיכל האמוניה בחיפה לא נערכו בדיקות כשירות, תקלה במיכל תביא לאסון רב ממדים. מההיבט הביטחוני, מדובר במחדל זועק לשמיים. ב-2006 לאחר מלחמת לבנון השנייה, קבעה ועדת הרצל שפיר כי יש למגן את גג מיכל האמוניה, אך הדבר לא בוצע עד היום" (דוד קסטל, נשיא לשכת המסחר והתעשיה חיפה והצפון). מזה 25 שנים, קיים מיכל אמוניה בנפח של יותר מ-12 אלף טון במפרץ חיפה. דוח של מבקר המדינה סעיף 51 (ב) מאפריל 2001, אשר ניתח לעומק הדרוש את גורמי הסיכון, את עמידות המבנים התעשייתים, ואת התשתיות של מדינת ישראל ברעידות אדמה, התייחס בחלק מהממצאים למיכל האמוניה. בדוח שהוגש, נכלל כי על-פי סקר סיכונים שבוצע על-ידי 'הרשות לפיתוח אמצעי לחימה ברפאל' במידה ויתבקע המיכל, אנשים שימצאו במרחק משוער של עד כ-12.7 ק"מ עלולים להיפגע בדרגות חומרה שונות. אלו שימצאו במרחק של עד 3 ק"מ ממיכל האמוניה, ככל הנראה צפויים למות.

אין היתרי בניה

כמובן שהסקר, התייחס גם לתנאים המטאורולוגיים שעלולים להיווצר באותה עת. על כך נוספו דוחות מוועדות ממשלתיות כמו ועדת הרצל שפיר משנת 2006, שאמנם קבעה כי באותה עת מיקום מיכל האמוניה הוא הרע במיעוטו עקב החשיבות הכלכלית של ייבוא האמוניה לתעשיה, זאת עד למציאת חלופה המייצרת אמוניה (כמו הגז הטבעי) במיקום אחר ובהתאם לתנאים המאפשרים, אך כמו-כן הוועדה קבעה גם כי קיים צורך דחוף להבטיח את מיגון האוכלוסייה המתגוררת בסביבת המיכל עד למציאת חלופה. נוסף לכך, ניתנו פסיקות בתי משפט למהותו המסוכנת של המיכל באזור, ובכך שהוא בנוי בצורה שאינה חוקית, ללא רישיון עסק וללא היתרי בניה. בעקבות כך עתרה חברת "חיפה כימיקלים" שבבעלותו של גו'לס טראמפ, איש עסקים יהודי-אמריקני לבית המשפט המחוזי בחיפה בטענה החולקת על כך. הטענה הייתה שבעקבות מלחמת לבנון השנייה, חל שינוי במדיניות הגורמים שהוסמכו ביחס למיכל והסיכונים הנובעים ממנו לאוכלוסייה באזור. אף התברר כי אישור שניתן ל"חיפה כימיקלים" על-ידי פיקוד העורף, היה על סמך האפשרות של רידוד כמויות האמוניה בזמן חרום. מה שהתגלה בדיעבד כבלתי אפשרי וסיכן מאוד את האוכלוסייה בעת נפילת הטילים מלבנון. עוד חוות דעת שניתנה על-ידי ד"ר אפריים לאור - מומחה לאירוע פתע רב נפגעים, גורסת כי פגיעה במיכל ואו באונייה במקרה של טיל, מקרה של רעידת אדמה ואף במקרה כתוצאה של תאונה מסוימת, סכנות אלו עלולות לגרום למוות המוני ואסון כולל של בערך 17 אלף תושבים, לפציעות בדרגות שונות של עוד אלפים, ולנזק בקנה מידה ענקי של רכוש בין אם ציבורי או פרטי.

מפעל חלופי

מיכל האמוניה לא נבדק בצורה ראויה ולו פעם אחת, זאת מאחר שבלתי אפשרי לרוקן את תוכנו. עניין זה חורג מתקנים בינלאומיים הנהוגים במדינות מתוקנות, שמחייבים בדיקות יסודיות למתקני תעשיה המוגדרים כמסכני אוכלוסין כל עשר שנים. כמו-כן ובהתאם לדרישות, המיכל אינו עומד בהוראות פיקוד העורף שיצאו לשנת 2014 וכפי שאלו באות לידי ביטוי במסמכי המכרז להקמת מפעל חלופי. בנוגע לכך, פורסמה חוות דעת מקצועית על-ידי הפרופ' דניאל לוין מהטכניון, כי הנתון המצביע על כך שהמיכל לא נבדק מעולם, כאמור, מסכן מאוד את חייהם של עשרות אלפים מתושבי חיפה והקריות, ולכן קיים צורך בהול מבחינה ביטחונית להקים חלופה תעשייתית שתפתור את נושא האמוניה. בחוות הדעת של פרופ' לוין נקבע בין השאר, כי קיימת היתכנות כלכלית ברורה להקמת מפעל חלופי מהסוג הנדרש. נכון ליוני 2013, ולאחר לחצים כבדים מאוד מצד הגורמים המתנגדים להימצאותו המסכנת של המיכל במפרץ חיפה, החליטה ממשלת ישראל להקים מפעל חלופי לייצור אמוניה באזור התעשיה מישור רותם, הסמוך לערד ודימונה ושנחשב לאזור התעשיה הגדול ביותר במדינת ישראל. עם זאת נקבע כיעד בו מפעל זה יתחיל את פעילותו החל משנת 2017, אך ורק באפשרות שאינה פוגעת בהבטחת האספקה השוטפת של האמוניה לצרכי המשק בכל הזמן הדרוש לכך. בין שאר הדברים לבין הביצוע בפועל, נערכו בחירות לכנסת, התחלפו ממשלות והשרים במשרד להגנת הסביבה המחויבים להקמת החלופה, אך לא העלו שום דבר המבשר על כך מלבד טענות לעיקובים. ביוני 2015, כשנתיים לאחר החלטתה והצהרתה של ממשלת ישראל על הקמת מפעל אמוניה חלופי, יצא השר להגנת הסביבה מר אבי גבאי בהודעה, זאת במסגרת טקס שנערך לצד המיכל בהשתתפותו של שר האוצר, משה כחלון. דבר ההודעה, כי המשרד להגנת הסביבה פירסם למעשה את המכרז להקמת המפעל החלופי.

סכנה קיומית

רק מה? הפלא ופלא. לאחר מספר ימים משוער, נתגלה כי פרקים משמעותיים וחשובים מבחינתם של החברות חסרים ואינם מאפשרים להן להשתתף. פרסום המכרז בינואר 2016, גילה בנוסף כי מחיר הגז הטבעי שאמור להוות את המרכיב החיוני ביותר לייצור האמוניה, אינו ברור ואינו כדאי מבחינה כלכלית (גם לאחר חתימת מתווה הגז). נוספו על זה, שאלות שהפנו החברות היוזמות למשרד להגנת הסביבה שנותרו ללא מענה הולם, וכמו-כן נושא ההגבלים העסקיים ועתידו של המיכל הקיים כ"לוט בערפל". חודשיים לאחר מכן, הודיע השר גבאי כי המכרז אמור להיסגר רק בסוף מאי 2016, והצפי לסגירת מיכל האמוניה נדחה לשנת 2019, משמע ככל הנראה יהיו דחיות נוספות שימשיכו להעמיד את הסכנה הקיומית לחיי התושבים באזור. האמוניה הוא גז רעיל בנשימה, הוא גורם לכוויות, הוא חסר צבע וריחו חריף. יבוא האמוניה מסתכם בכ-120,000 טון, שהן 12 אוניות לשנה ואחת לחודש. בעבר יוצר האמוניה במדינת ישראל על-ידי מפעל דשנים וחומר הגלם שהיה נפטא סופק למפעל זה על-ידי בתי הזיקוק, אך תהליך היצור הופסק עקב חוסר כדאיות כלכלית.

מאות אלפי טון

לכן עקב המצב שנוצר עד לפני 15 שנה, הקימה חיפה כימיקלים למעשה את מסוף היבוא בקישון כתחליף למתקן היצור. כ-80,000 טון שהן בערך קרוב ל-67% מהכמות המיובאת מיועדים לצריכה במפעלים של חיפה כימיקלים בצפון ובדרום, וה-40,000 טון הנותרים מיועדים לצרכני שימוש אחרים. מפעל "דשנים וחומרים כימיים" (בבעלות "כיל" של משפחת עופר) מקריית אתא, מטפל בכמות הנותרת לתצרוכת פנימית, ורק מה שנותר ממנה שמוערך בן 15% ל-20% מופנה לתצרוכת החיונית של המשק הישראלי (מפעלי מזון,תעשיה צבאית וביטחונית, חברת חשמל, בז"ן, מקורות, מחלבות ועוד). בשנת 2003 החליט השר לאיכות הסביבה דאז, שלום שמחון עם כניסתו לתפקיד לסגור את מפעל "תעשיות אלקטרוכימיות", שפלט מאות אלפים של טונות חומרים רעילים, בעקבות שריפה משמעותית ופיצוץ שאירעו במפעל. במפעל זה היה מיכל כלור, שהיה מזערי לעומת מיכל האמוניה. רק לצורך השוואה, במידה ומיכל הכלור היה נפגע כתוצאה של תקלה או פגיעה ישירה כלשהי, אסון מסוג זה היה גורם לסכנת חיים מיידית ברדיוס של עד 7.5 ק"מ שבהם מתגוררים תושבי עכו ועד הקריות, כלומר מאות אלפים של בני אדם תחת סכנה קיומית. לפני החלטתו הנחרצת של השר לשעבר שמחון, היו שרים מסוימים אשר הציגו עמדה וניסו להסביר את חשיבותו של המפעל, מתקניו בכלל ובפרט מיכל הכלור, חשובים ואסטרטגיים לכלכלת מדינת ישראל ולתפקודה ובהקשר זה לחוסנה הביטחוני. מפעל זה כאמור נסגר, סכנת מיכל הכלור הוסרה, ומדינת ישראל הפלא ופלא לא נפגעה. לא כלכלית, ולא ביטחונית. על-פי הנתונים והממצאים, וביחוד עקב יכולות מאגרי הגז הטבעי שקיימים למדינת ישראל כיום, ניתן ורצוי מכל הבחינות לסגור את מיכל האמוניה בהחלטת השר לאיכות הסביבה. מה גם שכפי שנראה, המיכל משרת ברובו את האינטרסים הכלכליים של חברת "חיפה כימיקלים" ו"כיל חיפה" ("דשנים וחומרים כימיים").