סגנית ראש ממשלת סין, ליו יאנדונג (Liu Yandong), קיימה סבב ביקורים במזרח התיכון, שכלל את ישראל, מצרים והרשות הפלשתינית. ליו נחשבת האישה החזקה ביותר במפלגה הקומוניסטית הסינית והיא אחת מהשתיים החברות בפוליטביורו. בעת ביקורה
במצרים, היעד הראשון בסיור, ליו נפגשה עם הנשיא א-סיסי וראש הממשלה שריף איסמעיל והצהירה כי ממשלת סין תקדם שיתוף פעולה עם מצרים בתחומים מגוונים, הכוללים חינוך, מדע, תרבות, בריאות והגנה על אתרי מורשת. כן הדגישה כי סין תקדם פרויקטים לאומיים משותפים לשתי המדינות בתחומי תשתיות ואנרגיה, כל זאת במסגרת יוזמת ה-One Belt One Road" (OBOR)", פרויקט דגל מדיני וכלכלי של סין.
ממצרים ליו המשיכה ל
ישראל, כאן נכחה בפתיחתה של ועידת החדשנות ישראל-סין לשנת 2016. היא נפגשה עם הנשיא ראובן ריבלין, ראש הממשלה
בנימין נתניהו, הנשיא לשעבר
שמעון פרס, שר החינוך
נפתלי בנט ושר הבריאות
יעקב ליצמן. ליו ונתניהו הכריזו על אודות פתיחת שיחות להסכם סחר חופשי בין ישראל וסין וליו הצהירה כי "ישראל ידועה בעולם בזכות החדשנות שלה ולכן חשוב לקדם שיתוף פעולה בינה ובין סין, ששמה לה כמטרה פיתוח מבוסס-חדשנות".
הסכם סחר חופשי, לאחר שייחתם וייכנס לתוקף, יוכל להכפיל את הסחר בין שתי המדינות, שעמד ב-2015 על 8 מיליארד דולר. על-פי הסכם זה יוסרו חסמי סחר בתחומי הייצוא והייבוא וכן בתחומי הרגולציה וחוזק שיתוף הפעולה הטכנולוגי בין המדינות. ההסכם יכלול גם הורדת חסמים לא-מכסיים (Non-Tariff Barriers), הסכמי רכש ממשלתיים, הסכמים לשמירה על קניין רוחני והסכמים ליישוב סכסוכים. ליו הצהירה כי סין תקדם תוכניות הגנה על זכויות יוצרים ותעודד ממשלות מקומיות ותאגידים סיניים לחזק את קשרי המסחר עם עמיתיהם הישראלים. בנוסף הציעה להקים פארקים מבוססי חדשנות נוספים בשיתוף עם ישראל בסין (זאת, בנוסף ליוזמה שקודמה ב-2013 להקמת פארק חדשנות ב-Nanxun וב-2015 ב-Changzhou).
ההסכמים שנחתמו:
1. הסכם הדדי, שיאפשר לבעלי דרכון ישראלי להוציא ויזה תקפה לעשור לביקור רב-פעמי בסין (כיום אשרת תייר תקפה לשלושה חודשים מיום הוצאתה).
2. הסכם בין מכון ויצמן לאקדמיה הסינית למדעי הרפואה, אשר יקדם מחקר משותף בתחום תאי גזע ובתחומים נוספים.
3. הסכם בין הטכניון והאוניברסיטה העברית לבין מועצת המלגות הסינית, אשר יאפשר לדוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטים סיניים לבצע את מחקרם במוסדות אלו בישראל.
4. הסכם להבאת משלחות של מנהיגים ודיפלומטים צעירים מסין לישראל.
5. הסכם לקידום שיתוף פעולה טכנולוגי, אשר יתמקד במחקר ופיתוח בתחומי המים והאנרגיה.
6. הסכם להקמת מרכז תרבות-סין בישראל.
7. הסכם להקמת פארק אקולוגי בעיר דונג-יינג (Dongying), שבו יפותחו טכנולוגיות חקלאות ישראליות.
8. הסכם לשיתוף פעולה מתמשך בין משרד הבריאות הישראלי לזה הסיני, אשר יכלול חילופי מומחים וקיום סמינרים משותפים בתחומים מגוונים.
9. הסכם לשליחת מומחים ישראלים בתחומי חקלאות, בריאות ויזמות, וקיום תוכניות הכשרה בישראל ובסין.
10. הסכם בין תאגיד "נטלי" לבין עיריית צ'אנג-ג'ואו (Changzhou)להקמת פרויקט משותף בתחום שירותים רפואיים באמצעות טלקומוניקציה ובתחומים נוספים.
11. הסכם בין המועצה להשכלה גבוהה בישראל לבין משרד החינוך הסיני על חילופי סטודנטים.
12. הסכם לקידום שיתופי פעולה בנושאי יזמות וחדשנות בין אוניברסיטאות בארץ וסין.
13. הסכם בין משרד החקלאות הישראלי למשרד המדע והטכנולוגיה הסיני להקמת תוכנית מחקר משותפת בנושאי חקלאות.
עם זאת, בהודעות הרשמיות לתקשורת בישראל ובסין לא הוזכרה יוזמת ה-OBOR, למרות החשיבות הרבה שניתנת לה על-ידי ממשלת סין ולמרות אזכורה בדיווח על הביקור במצרים. לכאורה, מיקומה הגאוגרפי של ישראל, כמו גם יכולותיה הטכנולוגיות והפוטנציאל התשתיתי הקיים בה, ממצבות אותה כשחקן אטרקטיבי לקידום יוזמה זו. עדות לכך היא התייחסותה המיוחדת של סין לישראל בתוכנית החומש ה-13 כיעד מועדף לפיתוח קשרים כלכליים, לצד
האיחוד האירופי וקנדה. בנוסף לכך, ישראל הצטרפה ב-2015 כחברה מייסדת לבנק ההשקעות האסייתי לתשתיות (AIIB), אשר אחת ממטרותיו היא לקדם את יוזמת ה-OBOR במרחב האסייתי והוא נחשב למתחרה פוטנציאלי למוסדות פיננסיים בינלאומיים מערביים, כגון הבנק העולמי. ייתכן שישראל וסין מעוניינות להציג את שיתוף הפעולה ביניהן כמסלול נפרד ליוזמות הפיתוח הסיניות במזרח התיכון, על-מנת שלא לפגום ביחסיה הכלכליים והאסטרטגיים של ישראל עם ארצות הברית.
יעדה האחרון של ליו היה ביקור
ברשות הפלשתינית, שם פגשה ביו"ר הרשות אבו-מאזן וראש הממשלה
ראמי חמדאללה. ליו הצהירה כי סין תיישם את היוזמות השונות שהועלו על-ידי נשיא סין בנאום שנשא בליגה הערבית, שם טען כי אסור לדחוק לשוליים את הנושא הפלשתיני וכי סין תמשיך להעמיק את שיתוף הפעולה והאמון בינה ובין הרשות. ליו הדגישה כי חייבים למצוא פתרון לבעיה הפלשתינית בהקדם וכי סין תומכת בהקמת מדינה פלשתינית עצמאית על בסיס גבולות 67' ומזרח ירושלים כבירתה. כן הצהירה שסין תומכת בתוכנית שלום בין ישראל לפלשתינים וכי רק דרך משא-ומתן אפשר יהיה להביא לסיום הסכסוך. בתוך כך קראה לצדדים לחזור לשולחן הדיונים. ליו הביעה את הכרת התודה של סין לפלשתינים על תמיכתם ביוזמת ה-OBOR והביעה את רצונה של סין לחלוק את ניסיונה בהקמת אזורים כלכליים עצמאיים (SEZ) ולקדם חילופים בתחומי החינוך, התרבות, המדע והטכנולוגיה. בנוסף, ליו הצהירה כי תעודד חברות סיניות להשקיע ברשות הפלשתינית. במסגרת הביקור נחתמו שלושה הסכמים, הכוללים הסכם להקמת תחנת כוח סולארית ברשות בעזרתה של סין.
