שמע ישראל, ה' אלוהינו, ה' אחד.
אני עומדת כאן בבבירקנאו, המכונה בפי עמנו "גיהנום עלי אדמות", כבת העם היהודי, כאזרחית של מדינת ישראל, וכשרת המשפטים של מדינת ישראל, במסגרת מצעד החיים, נרגשת ומלאה ביראת קודש.
באתי לכאן עם בעלי אבי שני ילדיי, טייס קרב בצבא ההגנה לישראל. בכל פעם שהוא הולך לשירות מילואים, אני חוששת. כמוני, כל האימהות במדינת ישראל, השולחות את היקר להן מכל לשרת למען העם והמולדת.
בעומדי כאן במקום הנורא הזה שממנו לא שבו רבים מבני עמנו, אני מבינה מדוע על בעלי להמשיך לשרת. כשם שברור לי, כך ברור לאביו, שנמצא כאן עימנו, ואיבד את כל משפחתו בשואה. כך, ברור לכל אלו ששרדו את התופת, ולעם ישראל כולו, שקיומו של צבא יהודי אינו דבר ברור מאליו.
ביחס לשואה עולים לי, ואני מאמינה שלרובנו, בעיקר סימני שאלה.
הכל מתייחסים לנרצחים. אני רוצה להתייחס לרגע לרוצחים.
לאור חוסר היכולת להבין את המעשים האכזריים והנפשעים, אנו נוטים לומר כי הנאצים היו חיות אדם. אין שום הסבר מתקבל על הדעת לזוועות שנעשו למעט הדבקת תווית מעין זו, שתוכל, ולו במעט, להגדיר ולהסביר.
האמת היא כי איננו יכולים לכנות את הרוצחים חיות-אדם משום שאפילו חיות אינן עושות מעשים שכאלו.
אותו רוע בלתי יתואר של פושעי המלחמה הוא רוע אנושי טהור שהיה מגובה בתיאוריות, ברקע תרבותי, בהחלטות רציונליות.
לא היו אלו קבוצות שוליים בחברה הגרמנית, אלא שמנה וסלתה של החברה.
עזריאל קרליבך, עיתונאי ואיש רוח ישראלי כתב: "הם לא הרגו אותם מפני שהיו חלשים מהם, אלא מפני שהיו טובים מהם...הם התפרצו לחדרי הבתים האלה מפני שהרגישו שבפינות האפלות ההן, בכל הדוחק ובכל החלאה, מקננת ירושת דורי דורות של כיסופים לחיים טהורים של יראת חטא. של ביטול כל ממלכות הארץ מפני מלכות שמיים. הם התעללו ביונקים אילמים, מפני שכבר ממבטו של ילד יהודי בן יומו מבריקה תביעת הצדק ומסנוורת עיני רשעים. הם התפרצו לעליית הגג, מקום שם ישבו תינוקות של בית רבן ועסקו בתורה בקול חנוק, מפני שכל עוד זה נישמע בעולם אין השטן יכול לישון במנוחה.
"הם חיללו את כתבי הקודש, מפני שמהאותיות המתות בוקע הקטרוג, הלגלוג, הבוז לכל ישותם. 'יודען ריין' ריקות לגמרי צריכות להיות הערים בטרם תוכל הטומאה להציפן".
השלטון הנאצי ראה עצמו כמשחרר האנושות מהמוסר היהודי ומהנוכחות היהודית, והיה מוכן לשם כך להקריב את בני עמו.
בשנת 1944, ערב התבוסה הגרמנית, התאמצו הגרמנים לגרש את מאות אלפי יהודי הונגריה לאושוויץ לשם השמדתם. מצעדי המוות הידועים לשמצה, לא פסקו עד הרגע האחרון.
אני מבקשת מכם לנסות לדמיין, על-אף הקושי, את הרוע האנושי הזה - כדי שנחזור ונשאל את עצמנו - במה אנו אויבו של הרוע?
מצעד החיים אותו עשינו כעת, הוא התשובה הניצחת. עם ישראל חי!
וכאן בבירקנאו עולה שאלה כואבת לא פחות, והיא: היכן היה העולם? היכן היו אומות המערב הנאורות כשהחלו להתעלל ביהודים? היכן היו צבאות המדינות המתקדמות?
בזמן שהמשרפות פעלו במרץ במקום הזה ממש, מסילות הברזל המובילות אליו, היו בטווח פגיעה ודאי של מטוסי בעלות הברית. כמה אטימות לב יש בחוסר מעש ובאי-הושטת יד לעם היהודי חסר האונים.
פגיעה במסילות הברזל הייתה עוצרת את משלוחי המוות. פגיעה במחנות עצמם, הייתה יכולה לעצור את מסע ההרג. מאות גיחות, מאות הפצצות של מטרות צבאיות, ולא ניתן היה להקדיש מעט מהן להפסקת ההשמדה? רבותיי, אני לא מצליחה להבין זאת.
אין מנוס מלומר זאת - העולם כולו הפקיר את היהודים.
כעת, אני יכולה לומר בגאווה שאיננו זקוקים יותר לרחמי העולם. דם יהודי לא יהיה הפקר יותר.
ההיסטוריה מלמדת אותנו שהעברתם הכפויה של יהודים ממקום אחד בעולם למקום אחר בעולם תמיד הובילה לשלב נוסף, השלב בו מתגלה במהרה שליהודי אין בעצם כל מקום בעולם.
בזמנו קראו באירופה - "יהודי, הסתלק לפלשתינה"; היום קוראים באירופה - "יהודי, הסתלק מפלשתינה".
אירופה שלפני שבעים שנה, זו שצמחה לאחר דורות רבים של אנטישמיות קלאסית ועממית שפשתה בקרב כלל החברה מימים ימימה, אירופה של ה"היודופוביה", אירופה ההיא אולי מתה.
אלא שאירופה החדשה לא מצליחה להשתחרר מרוחות הרפאים של עברה. הן רודפות אותה ולא מניחות לה.
אירופה הישנה לא מוכנה בשום אופן לאבד אחיזה באירופה החדשה.
רבים באירופה, גם בזו החדשה של 2016 מוכנים לקבל את היהודי בסיטואציה אחת ויחידה: כשהוא מגלם קרבן. קרבן נצחי.
מדינת ישראל חזקה ומשגשגת, כזו המנצחת במלחמותיה וגוברת על אויביה היא מדינה שקשה לרבים באירופה לעכלה. האם יש לה מקום? האם יש לה זכות קיום?
על אדמת בירקנאו אומר זאת: קיומה של מדינת ישראל מוצדק בכל זמן נתון! גם כשהיא זוכה, כפי שזכינו כיום, לתקופה של שגשוג ופריחה. גם בימים של עוצמה.
עלינו לזכור שגם היום נשמעים קולות הקוראים להשמדת העם היהודי. עלינו לזכור שגם היום האנטישמיות עדיין חיה קיימת וזורעת מוות.
אני מתחייבת כאן, כנציגת ממשלת ישראל, כי לעולם לא עוד. לעולם לא יהיה מצב בו חיי יהודים יהיו בסכנה והעולם יעמוד מנגד. אנו לא נעמוד מנגד.
ברוח נבואתו של הנביא יחזקאל: "ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם", חמושים במטען היקר והרוח הגדולה הזו, נוסיף לפעול לבנייתה של חברה מתוקנת וטובה יותר, שתהא מגדלור אנושי לעולם כולו.
זוהי המחויבות שלנו לששת מיליון אחינו אחיותינו.
זוהי דרכה להאיר את הצעד הבא במצעד החיים של עם ישראל.
עם ישראל חי!
