משפחת ברכה היקרה, כבוד היועץ המשפטי לממשלה בדימוס - מר
יהודה וינשטיין, ר' אח"מ, ר' להב 433, חברי לספ"כ הארצי, ס' ר' אח"מ, מפקדי יחידות ארציות, מפקדים ומפקדות, שוטרות ושוטרים, אורחים נכבדים,
מכובדי כולם.
אחד עשר חודשים עברו מאותו יום נורא, ועדיין קשה לעיכול הבשורה האיומה על לכתו של אפרים מאתנו.
נמצאים כאן רבים וטובים שזכו לעבוד עם אפרים מקרוב, כמפקד, כקולגה, כגורם ממשק ונחשפו לאדם משכמו ומעלה. אפרים, קצין מנהיג ואדם. מפקד מסור, חרוץ, יסודי וערכי, שתורם ממרצו ומזמנו בכל עת ובכל שעה. אח ורע, איש משפחה למופת.
במהלך חייו הקצרים שנגדעו באיבם, ביצע, מתוך תחושת אחריות ושליחות, מגוון רחב של תפקידי ליבה בתחום החקירות והמודיעין, הטביע חותם משמעותי על המלחמה בשחיתות ועל המלחמה על דמותה של החברה הישראלית, והיווה דמות מופת, לשירות למען המדינה.
מרשים לראות קצינים וקצינות, שוטרים ושוטרות, המשרתים שנים רבות ולא חוששים לעסוק באכיפת חוק, להיות באזורי חיכוך, "למשוך אש" מול עבריינים ומול כל מי שאכיפת החוק מנוגדת לאינטרס שלו, לא חוששים לחטוף הכפשות וביקורת שמטרתן היא אחת - להחליש את המוטיבציה שלהם לאכוף את החוק, לא נרתעים, עומדים בקומה זקופה וממשיכים בעשייה החשובה הזו.
ללא תחושת שליחות עמוקה - לא ניתן לעמוד בזה!
ללא תחושת שליחות, מתעוררות שאלות כמו: מה לי בטורח הציבור? מדוע להכניס את עצמי למצבים כאלה? מדוע לשלם מחיר אישי כה כבד?
אך אנו מתברכים באלפי בשוטרים וקצינים שלא מוכנים "למצמץ"!
ההרגשה הפנימית שלהם, שהם חלק ממשהו גדול יותר, היא המניעה אותם. אנשים כדוגמת אפרים ז"ל, ממקמים את עצמם כ"משפיעים" לא פעם על חשבון חייהם הפרטיים.
הלך מחשבה זה, מחייב צניעות וענווה. לאמור: אני משפיע, אך אני לא מרכז העולם, אני חוליה בתוך מערכת גדולה, אני אחד מ"משרתי הבית".
ואכן, אין אדם שהכיר את אפרים, שלא מעלה על נס את צניעותו, ענוותנותו ורגישותו של האיש.
הבחירה לשרת במשטרת ישראל, משמעה לחיות חיים של שליחות והגשמה, אך לא פעם, להיתקל בניכור וכפיות טובה.
לתת, להעניק ולשרת שירות משמעותי, אך לא מותנֶה בהוקרה והערכה הראויים.
להיות שוטר משמעו לא פעם לוותר על חיי משפחה ומנעמי החיים, כדי להבטיח חיי משפחה ומנעמי חיים לאחרים. לשים את טובת הכלל לפני טובתך האישית. לתת את עצמך לפני שאתה מבקש לקבל.
מעבר לסכנות הפיזיות שהשוטר נחשף להן, אנו נתקלים במקרים לא מעטים, בהם חשודים בפלילים ושלוחיהם מנסים להחליש את לוחמי אכיפת החוק ולפגוע במוטיבציה שלהם למלא את משימתם במסירות, כולל ניצול ציני של אמצעי המדיה.
לצערנו, המקרה של אפרים ז"ל מוכיח, כי ה"שיימינג" הברוטלי הוא סכנת חיים ולא רק מול בני נוער.
ההשוואה שעשו חז"ל בין "מלבין פני חבירו ברבים" ובין "שפיכות דמים", מתממשת בצורה מצמררת.
לכל אדם יש גבולות פיזיים ונפשיים ומוטל עלינו כמשטרה לעסוק בכך וכך אנו עושים בחודשים האחרונים! תפקידנו לשמור פיזית על שוטרינו ולהגן עליהם נפשית. נעשה כל שלאל ידנו להפיק לקחים בכל הרבדים, כמו גם לייצר שיח ציבורי בריא יותר ואחראי יותר.
הפרידה הצורמת והכואבת מאפרים ז"ל, העצימה אצלי את התובנה העמוקה, כי המשטרה היא אחד המעוזים החשובים בשמירה ובהגנה על הדמוקרטיה.
אנו חייבים להזכיר לעצמנו יום יום, שהחוסן הלאומי של מדינת ישראל ויכולתה לתפקד כמדינה דמוקרטית, תלוי בראש ובראשונה בביצור כוחן של המערכות הפועלות בה, שאחת המרכזיות בהן היא משטרת ישראל, על משרתיה.
מחובתנו לדאוג לכך, שאף שוטר לא ייוותר לבדו מול ההתקפות והאיומים!
הגיבוי שלנו איננו בלתי מותנה! שוטר שיפעל בניגוד לחוק ולנוהל-יטופל!
עם זאת, התפיסה של חלק מאמצעי התקשורת שמעדיפה את העבריין על פני אוכף החוק, את מי שמפר את החוק על פני מי שמקיים אותו, התפיסה הזו נפסדת ועומדת בניגוד לאינטרס הציבורי!
עלינו לוודא שלא יהיה מקרה, בו שוטר ממלא את משימתו כדת וכדין ואינו זוכה לגיבוי מלא של הארגון והמערכות המשיקות, תמיכה וסיוע לכל אורך הדרך, וידיעה שאיתו יחד ניצב ארגון, אשר נחוש לשמור ולהגן על המשרתים בו.
אנו לא חוששים להעלות לשיח הציבורי את הצורך לטפל ציבורית, בתופעת הקלות הבלתי נסבלת של מלחמת המקלדות הוירטואליות.
תרבות השיח הציבורי, איננו באחריות ישירה המשטרה ככל שאינו כולל עבירות על החוק, אך על המשטרה מוטל לומר את אמירתה הערכית בנושא.
משפחת ברכה היקרה!
אין המילים יכולות לנחם על אובדנו של אפרים, ואין בכוחן להקהות את הכאב והגעגוע, אך אנו מחבקים אתכם בחום ומבטיחים שלעולם לא תהיו לבד.
אישיותו של אפרים מחזקת ומאחדת אותנו לכדי משפחה אחת.
את אפרים לצערנו לא נוכל להשיב, אך רוחו, ערכיו מורשתו המקצועית, הוטמעו היטב בארגון, ולאורן יחונכו עוד דורות רבים של מפקדים ושוטרים.
יהי זכרו של אפרים ברוך!
