כמו כל הפרשנים בעיתונות סוף השבוע, גם
בן כספית מ
מעריב משתתף בקרנבל "נראה את אורך הפתיל של ליברמן בשעת מבחן". עבור הפרשנים, הפיגוע בשרונה הוא הזדמנות מצוינת לערוך השוואה של "לפני" ו"אחרי": בן כספית משווה את ליברמן של "לפני" (הקואליציה), זה שנתן הוראות לבוגי (משה יעלון) "להפציץ, לחסל", לליברמן של "אחרי", באופוזיציה: הקואליציה משמרת את תוצאות ניתוח הארכת הפתיל, מסיק בן כספית.
"הפיגוע בתל אביב ביום רביעי השבוע הוא הפיגוע הראשון של ליברמן. הוא הבטיח לארוג את איסמעיל הנייה תוך 48 שעות, אבל מתברר שהניה היה קרוב יותר להרוג אותו", מתייחס בן כספית לקרבת זירת הפיגוע למקום עבודתו החדש של "ההוא עם הפתיל המוארך" (
אביגדור ליברמן).
"ארנו ממרן הוא קצה זניח של קרחון ענק", מדלג בן כספית בטורו היישר מתפקיד "קצין מבחן להתנהגות ליברמן והפתיל", לתפקיד שומר טוהר המידות של משפחת נתניהו, שמסובכת, כעת, כהוגן, יותר מתמיד, עם הברנש הזה, ארנו ממרן, שמגיע בעיצומן של פרשיות
שרה נתניהו-גיא אליהו-
מני נפתלי: "תעשיית המיליונים של נתהיהו, שנשמרה כל השנים מתחת לפני הקרקע, מתחילה לבצבץ", מתריע כספית בשער. דומה, איפה, שיש אחדות דעים בין העיתונאים ל"אבחנה" - נתניהו הוא נהנתן הסובל מקמצנות חולנית, מתכון לצרות, כולם יודעים. אך לא
יודעים עדיין באיזה היקף, רומז לנו כספית.
מהחדשות המטרידות ("קצה הקרחון") עובר בן כספית לאתנחתה קומית: ועידת הפסגה של
בנימין נתניהו ו
ולדימיר פוטין במוסקבה, בתרגום לא אחר מאשר
זאב אלקין: אני חייבת להודות שבן כספית תיאר זאת כמו רומן רוסי מבדח של אנטון צ'כוב או של ניקולאי גוגול: במהלך מסיבת העיתונאים, מישהו בקהל שאל את ביבי שאלה בנוגע למימרן: אלקין, כאחד מעשרת הרוגי המלכות (בגרסת התקשורתית), התגייס, לשיטת בן כספית, לשמור על הכבוד הלאומי, וסירב לתרגם את השאלה והתשובה, בתואנה שזה עניין "פנים ישראלי". אחר כך הוא התגאה שחסך לישראל מבוכה, מספר בן כספית, ששוכח שברגע שמסיבת העיתונאים מוקלטת, ימצא ודאי דובר העברית והרוסית כאחד, שיוכל להביך את ישראל.
מסיבת העיתונאים הזו הפכה למביכה יותר, ממשיך לתאר כספית, כשנתניהו טען כי התקשורת רודפת את אשתו, "אבק אדם", כך הוא כינה את האישה ששונאת אבק יותר מכל;
כספית מבקר את צביעותו הקדושה של נתניהו, אשר רוממות הציטוט של
רות גביזון בפיו: להזכיר, גביזון אמרה ש"שלטון מחליפים בבחירות ולא בחקירות". כאילו דה? נזכור נא את
אריאל שרון ואת אהוד אולמרט, וגם את
יצחק רבין ז"ל, שהיה ישר מספיק להתפטר בעצמו, מזכיר לנו כספית את הקורה שביבי צריך ליטול מבין עיניו (הערה שלי: בתקווה שאין בה דולרים).
משם מדלג כספית לדיאלוג עם עמיתו, קלמן ליבסקינד. שנזכיר לכם? בשבוע שעבר טען בן כספית כי קלמן ליבסקינד משתף פעולה עם התיקים שנתפרו למני נפתלי, ואילו ליבסקינד הקדיש את טורו להתגוננות. בן כספית משיב לו בטור של השבוע. זה מעניין. ועדיף לקרוא את המקור של שיח העיתונאים. מה שחשוב הוא, שבן כספית נזכר, שלא בערגה, בימים שנוחי דנקנר היה עורך מעריב. אוה, כמה כתבות ותחקירים על נתניהו נגנזו אז. עכשיו משפחת נתניהו, לטענת כספית, ממנה "עושה דברים", להנהלת "חדשות 10". כלומר סאגת ניסיונות ההשתקה עוד לא נסתיימה לשיטת כספית, שמקווה שיום אחד הכל ייחשף, ושאפילו חברו ליבסקינד יראה את הסכנה שטמונה בשלטון הקיסרות נתניהו. זה לא צל הרים, כך משתמע מטורו של כספית. אלו הרים.
