X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
חיים בן-דור, לוחם פלמ"ח נהרג ביום 01.01.1948 בפעולת נקם של הפלמ"ח וארגון "ההגנה" בכפר הערבי בלד א-שייח' שבאזור מפרץ חיפה, אביו העיתונאי יצחק בן-דור ראש מערכת עיתון "דבר" בירושלים הספידו הספד מרגש. כעבור חודשים ספורים, בחודש יוני 1948 נהרג בירושלים האב אף הוא, מהתפוצצות פגז של הלגיון הירדני, בעת המצור על העיר
▪  ▪  ▪
חיים בן-דור [צילום: אתר יזכור של משרד הבטחון]
יצחק בן-דור [צילום: אתר הזכרון הממלכתי לחללי פעולות איבה]

יצחק בן-דור ובנו חיים היו מה שקרוי "מלח הארץ" אנשים בעלי ערכים של אהבת הארץ והעם. ולא מדובר בקלישאות. מעדויות של חברים ומכרים, ממסמכים ותיעוד עולה כי השניים היו אנשים ערכיים מאד. האב והבן הונצחו בשורה של מקומות ומיזמים. על שם יצחק בן דור נקרא רחוב בירושלים ופרס בן-דור לעיתונות, ואילו על שם בנו, חיים בן-דור, קרויה שכונת בן דור בישוב נשר.
מי היה יצחק בן-דור?
יצחק בן-דור נולד בשם יצחק בנדר בשנת 1893 בעיירה סד, בקובנה שבליטא להוריו אברהם אליעזר, ולפייגה רבקה. הוא קיבל חינוך תורני, למד ב"חדר" בעיירה ובהמשך בישיבת טלז. עוד לפני גיל בר מצוה פירסם רשימות בעיתון "הזמן" של ב.צ כ"ץ. בשנת 1913 עולה יצחק לארץ ישראל, ועובד כפועל חקלאי בחולדה וברחובות. ב-1914 הוא מצטרף לקבוצה שעלתה על אדמת דולב, היא קריית- ענבים.
במלחמת העולם הראשונה התנדב יצחק לגדוד העברי הראשון. הוא משרת בחיל רגלים בארץ ישראל ובמצרים, ובספטמבר 1920 משתחרר בדרגת קורפורל.
לאחר שחרורו עבד יצחק תקופת מה, כצלם אצל הצלם התל אביבי המיתולוגי אברהם סוסקין. כמו-כן עבד בסלילת כבישים בתל אביב. בשנת 1921 עבר לגור בירושלים אותה אהב מאוד ופתח שם צלמנייה (חנות צילום). הוא היה פעיל בחיי הציבור בעיר. בנוסף לעבודתו נטל חלק פעיל בהגנת השכונות והעיר העתיקה, וביום ונמנה על קבוצת המגינים שנאבקה ב-2 בנובמבר 1921 עם הפורעים הערבים ברחוב המדאן ובשער השלשלת בעיר העתיקה. בשנת 1923 נשא יצחק לאישה את שרה לבית משפחת חיים מרגליות. באפריל 1924 נולד בנם חיים. באותה שנה עברה המשפחה להתגורר בתל אביב.
את הקרירה העיתונאית שלו החל יצחק בן- דור למעשה בנערותו המוקדמת כאמור, עוד לפני גיל בר מצוה כשפירסם רשימות בעיתון "הזמן" של ב.צ כ"ץ. בתקופת מלחמת העולם הראשונה ואף לאחריה פרסם יצחק רשימות בכתב העת ה"קונטרס", ביטאונה של מפלגת "אחדות העבודה", שערך באותה תקופה ברל כצנלסון. עם יסוד "דבר" ביוני 1945, נענה יצחק להזמנת ברל כצנלסון לכתוב בעיתון "דבר". יצחק עבד בעיתון מיום הופעתו, תחילה ככתב מקומי ובהמשך כעורך מדור "כלכלה ומשק", כמתרגם וככותב מאמרים ורשימות. רבות מרשימותיו עוסקות בנושאים הקשורים בבניין והתפתחות המפעל הציוני הארץ. "יצחק עקב בהתלהבות אחר כל ניצוץ של יצירה בהתיישבות ובחרושת". הוא נלחם בתופעות שליליות שנתגלו בארץ וכתב והתריע עליהם ברשימותיו. כך למשל כתב והתריע בעיתונו על תופעת ספסרות בקרקעות. חבריו מספרים עליו כי היה נקי כפיים, בעל זיכרון מצוין והכיר את כל פינות הארץ הנבנית.
יצחק היה ממייסדי אגודת העיתונאים, שימש סגן יושב-ראש הוועד בתל אביב וכן היה במשך שנים ראש הוועדה המקצועית. בקיץ 1942 והוא איש לא צעיר, בן 49, התגייס שוב יצחק בן-דור לצבא הבריטי ונטל חלק במלחמת העולם השנייה. הוא שירת בפלוגת התובלה בארץ ישראל, במצרים, בלוב ובאיטליה, והיה פעיל בחיים הציבוריים בקרב החילים וגם בקרב אנשי ומוסדות הקהילה היהודית באיטליה. יצחק למד את השפה האיטלקית, וחיבר מילון איטלקי שימושי בעזרת חיילים יהודים איטלקיים כדי להקנות את הלשון העברית ליהודים דוברי איטלקית כמו-כן היה שותף בהוצאת המדריך בעברית "תור את רומא".
בחודש אוגוסט 1945 שוחרר יצחק מהצבא הבריטי. הוא עבר לנהל את סניף "דבר" בירושלים, הוא היה מראשי אגודת העיתונאים בירושלים. אהבתו לעיר ירושלים ולתושביה הייתה רבה ועמוקה, הוא פרסם את "רשימות ירושלים" בהן סיפר על העיר, על כל גווניה. כמו-כן הגיש ב"קול ירושלים" תוכנית רדיו בשם "ירושלים עירנו" בה סיפר על הקורה בעיר. וכן ואירח בתוכנית את מנהיגי העיר ופרנסיה.
בעת המצור על ירושלים במהלך מלחמת העצמאות, לא ניתן היה תמיד להעביר אליה את העיתונים שהודפסו בתל אביב. בתקופה זו התאגדו עיתונאי ירושלים השונים וייסדו עיתון משותף בשם "ידיעות ירושלים" בראשו עמד כעורך יצחק בן דור, זאת בנוסף לתפקידו כראש מערכת "דבר" בירושלים. בימי המצור והניתוק של ירושלים, היה יצחק פעיל מאוד בחיי הציבור בעיר . עזר והדריך, והרבה להתהלך ברחובות, לשמור על קשר ולחזק את רוחם של התושבים.
ביום 1.1.1948 נהרג בנו של יצחק, חיים בן-דור, בפעולת נקם של הפלמ"ח וארגון "ההגנה" בכפר הערבי בלד-א-שייח' שבאזור מפרץ חיפה, אביו הספידו הספד מרגש ואמר למנחמיו: "בני הוא קורבן למען תקומת המולדת" באותם ימים פרסם מאמר הספד לבנו: "לחיים בני, בשילוב נשמות..." שריגש רבים בישוב. איש לא שיער אז בוודאי כי חודשים ספורים לאחר מות בנו, ייהרג יצחק אף הוא, מירי האויב. היה זה בתחילת חודש יוני 1948 אור ליום שישי זמן קצר לאחר שיצחק יצא ממשרדי מערכת עיתון "דבר" בירושלים: פגז שנורה על-ידי הלגיון הירדני-בריטי התפוצץ, ורסיס מימנו פגע בבטנו שעה שהלך ברחוב. הוא הועבר לבית חולים, נותח ובמשך שישה ימים נאבק על חייו, אך ביום רביעי בערב, (09.06.1948), נפטר. בן 55 היה במותו.
אבל כבד ירד על מכריו ומוקיריו הרבים של יצחק בן דור עם היודע דבר מותו של העיתונאי המוערך והאהוב. העיתונות בארץ דאז סיקרה בהרחבה דבר מותו ואת הלוויתו.
עיתון "על המשמר" מיום חמישי, 10 ביוני 10 1948 מדווח בזה הלשון: "העיתונאי יצחק בן-דור, מנהל סניף מערכת "דבר" בירושלים, שנפגע ברסיס של פגז בשבת שעברה, מת הלילה מפצעיו. מותו עורר צער רב בקרב כל ציבור העיתונאים ובציבור הפועלים. רק לפני כמה שבועות אבד לו בנו יחידו חיים בן-דור, שנפל בפעולת העונשין של יחידות פלמ"ח נגד קן המרצחים בבלד-א-שייח'.
עיתון "הצפה" מיום, 10 ביוני, 1948 מדווח: "העיתונאי יצחק בן-דור, מנהל סניף מערכת "דבר' בירושלים, שנפגע ברסיס של פגז בשבת שעברה, מת בלילה הקודם מפצעיו, אחרי שנאבק עם מר המוות במשך כמה ימים. מותו עורר צער רב בקרב כל ציבור העיתונאים, שהוקיר את עטו וכיבד בו את אחד מישרי הלב שבעיתונות העברית".
בהלוויתו השתתפו עיתונאים רבים וכן עיתונאי חוץ. ההלוויה יצאה מבית החולים "ביקור חולים" ישעיהו קלינוב נפרד מהמנוח בשם ציבור העיתונאים ובמלים נרגשות דיבר על שירותו של העיתונאי הלוחם, שנפל על משמרתו. הרב אריה לוין אמר "קדיש." יצחק בן דור הובא למנוחות בבית העלמין בגבעת שאול.
הנצחתו של יצחק בן-דור
לאורך השנים שלאחר מותו עלו בני משפחתו חבריו, מכריו מדי שנה לקברו להתייחד עם זכרו של האיש האהוב והמוערך. יצחק הונצח בשורה של מקומות ומיזמים.
ב-28 ביוני 1956 נקראה הספרייה שליד מועדון אגודת העיתונאים בירושלים על שמו של יצחק בן -דור שהיה כאמור מראשי האגודה.
בשנת 1957 החליטה מערכת "דבר" בשיתוף המשפחה לקבוע פרס שנתי בסך 200 ל"י על שמו של יצחק בן-דור "שיינתן בעד רשימה עיתונאית מובחרת מחיי הארץ ומאבקיה שתכנה יהיה ברוח כתיבתו חדורת החלוציות ואהבת האדם של י. בן-דור". הפרס הוענק מדי שנה בטקס חגיגי במעמד אישי ציבור, ראשי מערכת עיתון "דבר", עיתונאים ובני משפחה. בין הזוכים בפרס: משה הכהן, נתן גרוס, אייזיק סדומי, אליהו אגרס, שבתאי קשב (ק.שבתאי) שפי גבאי, דוד שליו, עידית זרטל, דני צדקוני, יוסי מיכלסקי, דוד ליפקין, יאיר פלדמן, ראובן שפירא ועוד.
במאי 1958 נקרא על שמו של יצחק בן-דור רחוב בירושלים. רחוב קריית משה הוסב לשם רח' יצחק בן דור. טקס חנוכת הרחוב נערך במעמד ראש עירית ירושלים גרשון אגרון. את הלוט מעל שלט הרחוב, הסירה האלמנה שרה בן דור.
עיתונאים מספרים על יצחק בן-דור
העיתונאי אורי קיסרי מספר על יצחק בן דור: "יצחק בן דור לא היה מאלה שאתה פוגשם תדיר. מתהלך עמם, מסב עמם ליד שולחן בקפה, מפטפט עמם על הא ועל דא...."אבל הייתי אומר, שאתו ובעזרתו, היית זוכה משהו מן העומד וקיים מעל הזמן שחולף... היינו נפגשים לעתים נדירות. אבל מידי הפגשנו היה נדלק מיד אותו ניצוץ ראשון של היכרותנו. של ידידותנו, ניצוץ שנדלק עוד ב-1927 במערכת "דבר" שברחוב יבנה.... כי הוא היה שייך לאנשים. שבקרבם ניצוצות אינם נכבים לאחר שהם נדלקים. הוא היה כה אמתי, כה ישר וכן!... היו לו עיניים של רפורטר מצוין היודע לראות והייתה לו נשמה של אב היודע לאהוב".
העיתונאי יונה כהן כתב "הצפה" בירושלים ששימש לימים, במשך שנים רבות כתב "הצפה" בכנסת, כותב על יצחק בן- דור בעיתונו ימים ספורים לאחר שנהרג: "ארחות מוסר וערכי נצח של האומה היו יקרים עליו מאוד. עבדתי בשבועות האחרונים במחיצתו בהוצאת "ידיעות ירושלים." באהבה העמיס על עצמו, נוסף לעבודת יומו ב"דבר", תפקיד של עורך לילה לעיתון זה. יונה כהן מתאר את יצחק בן-דור כאיש עניו ולבבי לכל אדם, כבוד האדם היה חשוב בעיניו מכל. כל הליכותיו היו בפשטות אך בדייקנות. מוסיף כהן: "באהבת אמת שבו וביחסו הער והרציני לכל ענין וענין גישר על פני ניגודים ויותר מכל אהב את ירושלים. במוסדותיה העתיקים ובמפעליה החדשים, סייר ושש לבטא משאלותיה ולהיות לפה לעסקניה, לא כיסה על כישלונות ולא חיפה על טעויות. העריך כל ניצני מפעל ירושלמי ועודד מתחילים והתחלות ונשא ליבו לירושלים עברית עמלה ומפרסת בניה בכבוד".
חיים בן-דור
בנו של יצחק בן דור, חיים נולד בירושלים (1.4.1924) למד בבית-החינוך לילדי העובדים. בהיותו כבן עשר נסע עם הוריו לסבו וסבתו, שישבו בעיירה ליטאית, וחזר משם מלא רשמים וחוויות, שהשפיעו על יחסו ליהדות הגולה. בגיל 14 עבר ללמוד בבית-הספר המחוזי ביגור. בגיל 15 חזר לבית הוריו בתל אביב וסיים לימודיו בגבעת-השלושה. חיים היה פעיל מנעוריו בתנועת "המחנות העולים" והשתתף במועצותיה ובדיוניה הרעיוניים, והכשיר עצמו לחיי הגשמה.
ב-1942 התגייס חיים בן-דור לפלמ"ח, אולם כעבור שנה עזב את הפלמ"ח לטובת שירות בחיל הים של הצבא הבריטי. תחילה שירת בארץ ישראל, ואחר-כך במצרים ובעדן. לאחר שירותו בצבא הבריטי. נמשך לתחום הקולנוע והצטרף לצוות הסרטה של התסריטאי מאיר לוין והבמאי האמריקני הרבט קליין שצילם את הסרט "בית אבי". בין כוכבי הסרט היה הפסל יצחק דנציגר שניסה את כוחו גם באומנות המשחק.
בשנת 1946 חיים בן דור עוזב את תחום הסרטים, והתייצב שוב לשירות בפלמ"ח. פעל בירושלים, התאמן בקיבוץ רבדים שבגוש-עציון, עבר, ליגור. הוא שירת בגדוד הראשון - "העמק".
פעולת הנקם בבלד א-שיח'
ב-30 בדצמבר 1947 השליכו שלושה חברי אצ"ל פצצה אל ריכוז פועלים ערבים בכניסה לבתי הזיקוק במפרץ חיפה, רצחו שישה מתוכם ופצעו עשרות. בעקבות פעולת האצ"ל החלו פועלים ערבים לטבוח בפועלים יהודים בבית הזיקוק, באירוע שכונה לימים "טבח בתי הזיקוק", נרצחו 39 יהודים. טבח הפועלים היהודיים זעזע מאוד את חיים בן דור ועורר בו רגשות נקם. עוד באותו היום (1.1.48) פשט כוח אנשי פלמ"ח בשיתוף "ההגנה" על הכפר הערבי בלד-א-שייח' שבאזור מפרץ חיפה והרג עשרות מתושביו. בין הלוחמים הפורצים היה חיים בין דור ששימש סגן חולית הפורצים. הפקודה הייתה לפגוע רק בגברים נושאי נשק היה הכרח לחדור לכל בית ולוודא מי הם יושביו. חיים הצטיין בפריצה, ולחם בגבורה עד הרגע האחרון כשכדור פגע בראשו והוא נפל. כשנשאוהו משם אמר לחבריו: "תמשיכו, אני נפצעתי". חיים הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות ביגור. בן 24 היה במותו. במכתב שהשאיר לאמו לפני שיצא לפעולה, כתב: "תמיד אמרת שהנך מהאימהות הגיבורות. היי למעני גיבורה. זכרי את קרבנות כפר עציון, בן שמן ובתי הזיקוק. היום הייתי בלוויה בחיפה. נורא, יש לנקום וללמדם בינה".
חיים היה איש ספר ושירה. בכתביו הרבים שהשאיר ובהם מכתבים, רשימות ושירים, התגלה כבעל יכולת כתיבה משובחת. ו"כבעל נפש דינמית רבת לבטים וחיפושים, עם שאיפה לשלמות הנפש, ולאמת צרופה".
לאחר מותו "ספריית הפועלים" הוציאה לאור ספר בשם "בן-דור" ובו ממבחר עזבונו הספרותי. על שמו נקראת שכונת בן דור במערבו של הישוב נשר ליד חיפה. אמו שרה והמשפחה הקימו קרן מלגות על שמו ולזכרו המוענקות לתלמידים מצטיינים.

תאריך:  15/06/2016   |   עודכן:  15/06/2016
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
העיתונאי ובנו שנהרגו בתש"ח
תגובות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב תגובה 
1
רחוב בן דור
נורית בזל  |  15/06/16 10:21
2
עוד דוגמא להתנהלות שערוריתית
ושיודע לשאול  |  19/06/16 08:02
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
איתמר לוין
חברי הכנסת מוכיחים, שלשיטתם החוק מיועד לכולם - חוץ מאשר למי שמחוקק אותו. זוהי חתירה תחת עקרונות השוויון והיציגות עליהם נשענת הדמוקרטיה
דניאל גלילי
סיפורו של המרגל הישראלי אלי כהן מוכר לכל ישראלי, אך עובדת היותו חבר במסדר הבונים החופשיים לא פורסמה עד כה
שמעון זיו
לימים יפו נכבשת, מדינת ישראל מוקמת, האפוטרופוס על נכסי נפקדים רוצה לשים ידו גם על הבית ביפו, אלא שרפפורט אומר לו כי מילה היא מילה והוא לא מאפשר זאת
יוסף כהן-אלרן
ספר השירה "בית", של הסופר והמשורר הוותיק יואב חייק, שואל שאלות על מהותם ועל דרכם של החיים, ועל-פי השערים בו, הוא עושה מעין הקבלה של אלה עם ביתו: "מדרגות", "חדרים", "חלונות", "חצר אחורית" - וכן ספר ראשון לילדים שראה אור בו-זמנית, "יומן המסעות של לורי", שדומה לעתים כי בא להשלים את תובנותיו ולהביאן לתודעת הדור הרך
מאיר אלרן, יונתן שחם, אלכס אלטשולר
חשיבות מיוחדת נודעת להנחה המעודכנת, לפיה יש להיערך גם לפגיעה רחבת היקף במרחב עירוני נרחב וצפוף במרכז הארץ. תרחיש כזה מעלה את הצורך בהיערכות חדשה והולמת לאפשרות של פינוי יזום וממוסד של אזרחים רבים מבתיהם לתקופה ממושכת. הפערים בין התרחיש המעודכן לבין המענה הקיים עומדים כנראה בבסיס הגדרתה של רמת המוכנות של העורף בישראל כ"בינונית פלוס"
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il