ל
מירי רגב ובת דמותה הצרפתיה קווים משותפים, הן בנות גיל דומה, שתיהן לוחמות נגד הגירה זרה של מוסלמים קיצוניים ומהגרי עבודה, שתיהן רוצות נאמנות כתנאי לאזרחות.
צפיתי אמש בראיון שהעניק
אמנון לוי לשרה מירי רגב בערוץ 10 כשהוא מנסה לפענח, כדבריו, את החידה ששמה מירי רגב. מירי נכנסה לחיינו כאשר הייתה דוברת צהל שמינה אותה
דן חלוץ. היא לא הצטיינה במיוחד בתפקידה זה, פרט לכך שמילאה באדיקות את הוראות הבוס ועל כך מגיע לה יישר כח.
אחת הפרשיות היותר קשות שהיו במסגרת הקדנציה שלה הייתה ההינתקות מבית מדרשו של אריק שרון. היא שיתפה פעולה באורח מלא וללא שאלות אחרי דרישות הדוברות, ולא ערערה על צדקת או אי-צדקת הפעולה.
אני לדוגמה, ששירתתי בתפקיד בכיר בצה"ל יצאתי נגד המערכת כולה בנושא הלביא ויש אומרים שאיבדתי לכן קידום בדרגתי.
לאחר זאת, עם כניסתה לפוליטיקה שינתה עד מהרה את עורה, כאשר הפכה לימין קיצוני ומביעה דעות קיצוניות בכל תחום הנוגע ליחסינו עם העולם הערבי. היא לא התבישה לצאת נגד מעסיקה הקודם רא"ל דן חלוץ, וניסתה להשכיח את היותה דוברת ההינתקות.
כשזה לא הספיק היא עלתה על השד העדתי ורתמה אותו לשאיפותיה. היא הבינה עד מהרה מה שהבין הרבה לפניה
עמיר פרץ, כי המלחמות בין העדות, או מלחמת האשכנזים ביוצאי עדות המזרח יתנו לה דיבידנדים בקרב חברי הליכוד, שהאגדה אומרת כי הם ברובם יוצאי עדות המזרח.
טעות חמורה
היא חזרה לאמץ את שם משפחתה מבית אבא - סיבוני, אותו זנחה ו/או שכחה במהלך הקרירה שלה לטובת קידומה האישי. בנושא הזה דומה לה אריה מכלוף דרעי שגם הוא נזכר בשמו מבית אבא ואימץ אותו חזרה לחיקו עם הרבה דמגוגיה בדרך.
בכנס אצל האתיופים היא שחררה לאוויר העולם את האמרה, כולנו שחורים, כאילו היא מרטין לותר קינג והאתיופים הם הכושים הישראלים. בדרך היא עשתה טעות חמורה כאשר הפגישה על במה אחת את עינת שרוף ומספר זמרים מהאופרה העברית, בהשוואה ביניהם היא (עינת) כמו קול עורב לקול הזמיר. אני שאיני הולך למופעי האופרה העברית, ראיתי את המופע בערוץ 10 וריחמתי על עינת שעשו לה את זה.
בכל מקום היא מדגישה את מלחמתה באליתות האשכנזיות, כאילו אין מצליחנים יוצאי עדות המזרח, כגון הנשיא נבון או רב אלוף מופז. בממשלת ישראל הקודמת שרתו יותר שרים מזרחיים מאשכנזים, אז מה מישהו הסתכל על מוצאם? זה דבר הזוי.
איזה מסורת מפוארת הביאה העדה האתיופית שצריך להעלותה על נס וללמדה בבתי הספר? איזה יוצרים (פרט לזמר הים תיכוני) מזרחיים היא יכולה לאמר את שמם באותה נשימה עם היוצרים האשכנזים עלק? אבל במלחמה כמו במלחמה הכל כשר, וכנראה שבוגי בנאום הפרישה כשדבר על ההסתה והשסעים התכוון אליה, כי היא עושה זאת בבוטות תוך שהיא מסתכלת לימין.
חלוקת המשאבים מחדש הוא הליך מבורך וטוב, אבל לא על בסיס עדתי אלא על בסיס קריטריונים ברורים אחידים ואוביקטיביים, ולא על סמך צבע העור. השגעון לתת ביטוי למוזיקה המזרחית תרם לכך שהציבו את
מירי מסיקה בקדמת הבמה בטקס יום העצמאות, כשהיא שרה שיר שלי נדמה היה כשיר ערבי, והסתבר כי הוא שיר שנכתב על-ידי אלכסנדר פן ושמו חסידה צחורה (אשכנזי עסלי) והלבישו לו מוזיקה מזרחית.
