אנשיל פפר מ
הארץ סוקר את המצב במזה"ת, בגזרת רוסיה, במלאת שנה למעורבות רוסיה בסוריה. הוא כותב:
"הנוכחות של הצבא הרוסי בסוריה נכנסת לשנתה השנייה על-רקע מתיחות גוברת עם וושינגטון ורשימת הישגים חלקית. עכשיו ממתינים במוסקבה, ביחד עם יתר העולם, לגלות מי יחליף את הנשיא
ברק אובמה בבית הלבן — ומה תהיה מדיניות החוץ של הנשיאה או הנשיא הבא".
מסתבר, לפי פפר, כי רוסיה עומדת לצד משטר אסד, בעוד ארצות הברית תומכת במורדים, או כפי שהוא מדווח:
"בשבוע האחרון המשיך שר החוץ של ארה"ב
ג'ון קרי לאיים על רוסיה והזהיר כי אם מוסקבה ובן חסותה, משטר אסד, לא יפסיקו להפציץ את חאלב — תפסיק ארה"ב לאלתר את שיתוף הפעולה עם רוסיה בכל הנוגע לסוריה. עד כה, מסתמן שהאיום הזה לא עושה רושם רב על מוסקבה. רוסיה ממשיכה לטעון שהמערב הוא שאשם בהתפוררות הפסקת האש, כיוון שלא כפה על המורדים לקבל את תנאי ההסכם לצמצום האלימות בסוריה, שהושג לפני ארבעה שבועות ולא החזיק מעמד".
מסתבר, לפי פפר, שרוסיה, אשר משתמשת ב"הרחקת דאעש מסוריה" כאמתלה בלבד, תוקפת בעיקר מורדים מתונים ואזרחים. המגמה הזו גורמת למערב להיות פחות סלחן כלפי ו
ולדימיר פוטין ביחס למעשיו באוקראינה.