X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
פיתוח הנגב ומטרופולין באר שבע מותנה בהקמת שדה תעופה בינלאומי בנבטים
▪  ▪  ▪

רבים מאזרחי הנגב הטסים ושבים לחו"ל נאלצים לצאת שעות רבות קודם הטיסה במכונית או ברכבת בשל המרחק הרב לנתב"ג. תושבי הנגב היו מאושרים לו מטוסם ששב מאירופה או ארה"ב היה נוחת "קרוב לבית", בנבטים, וחוסך זמן רב בנסיעה הביתה. לאחרונה, השתתפנו בהפגנות ועצרות למען הקמת שדה התעופה האזרחי הבינלאומי החדש בנבטים לא רק בגלל הנוחיות בעת הטיסה אלא משום שברור לכולם כי השדה החדש הוא המפתח לפיתוחו של הנגב ולקירובו למרכז ולחיי הכלכלה והתיירות הגלובליים. הרשימה שלמטה לא תשווה בין החלופות נבטים מול מגידו אלא תנסה להבליט את תרומתו הצפויה של שדה אזרחי חדש בנבטים למטרופולין באר שבע המתפתח ולנגב כולו.
שדה התעופה נבטים
שדה התעופה נבטים (בח"א 28) שהחל להבנות בשנת 1978 נחנך בשנת 1983 בעקבות פינוי סיני כחלק מהסכם השלום עם המצרים. השדה נבנה על מסלול נחיתה מאולתר משנת 1947 שנסלל עבור "שירות האוויר" של ההגנה ונקרא "מלחתה" על שמו של התל הסמוך. השדה היה אחד משלושה שדות תעופה חדשים שנבנו: עובדה, רימון ונבטים. שדה עובדה משמש בחלקו כשדה אזרחי. המיוחד בשדה התעופה בנבטים: הוא היחיד שנבנה בידי קבלנים פרטיים מישראל, האחרים הוקמו על-ידי צבא ארצות הברית. בסיס חיל-האוויר בנבטים קלט בשנים שעברו מאז הקמתו טייסות קרב, יחידות הספקה בהיטס, יחידות מודיעין ופלגת הנגב. בשנת 1995 פעל מפקד הבסיס דאז ע' ידלין להרחבת השדה הצבאי ולמניעת בניית שדה אזרחי בצידו. לאחר הגידול הפיסי וקליטת יחידות נוספות, הפך ש.ת. נבטים ממעמד של "כנף" למעמד של "בסיס". הבסיס אף אירח מספר תרגילים בינלאומיים והגיע להישגים מבחינת הרמה המבצעית.
נבטים או מגידו?
בשנת 1997 החליטה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה לקדם תוכנית מתאר ארצית לשדה תעופה בינלאומי משלים לנתב"ג. חיים רמון, כשר פנים, הצהיר בפני חברי לשכת המסחר בבאר שבע כבר באפריל 2000 כי כשר, דאג לקדם רעיון הקמת שדה תעופה בינלאומי בנבטים וכן לבנות קו רכבת מתל אביב ישירות לנבטים. בשנת 2004 קיבלה הממשלה החלטה עקרונית בדבר הצורך בהקמת שדה תעופה משלים לנתב"ג נוכח העומס הרב הצפוי בלוד. בשנת 2009, המליצה ועדה שבראשה עמד הרצל בוידינגר על הקמת שדה תעופה משלים במגידו אך פסלה הקמה בו-זמנית של שדה תעופה נוסף בדרום: בנבטים או בסמוך לנתיבות. בשנת 2010 הגיש השר לפיתוח הנגב והגליל ס' שלום לראש הממשלה את תוכנית החזון לפיתוח הנגב שאחד מסעיפיה החשובים היה - בניית שדה תעופה אזרחי בינלאומי בנבטים. בנובמבר 2011, התקיים יום עיון באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בהשתתפות ראש העיר, הנשיאה ר' כרמי, השרים שלום וכץ וראשי רשויות בנגב במטרה לקדם בניית שדה התעופה בנבטים. הדגש העיקרי ביום העיון היה: יש לעשות צדק חברתי אמיתי ולהשקיע בפריפריה. הלחץ הציבורי של נציגי הדרום על המנהיגות (שרים, חברי כנסת, התקשורת ועוד) גבר והלך. חודש לאחר מכן ב - 2011, התקיים כנס ראשי רשויות עם השר שלום, משנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל. ראשי הרשויות תבעו את הקמת השדה האזרחי מהר ככל האפשר כדי שישלים את צעדי הפיתוח לקראת נגב פורח ועיר מטרופולינית . השר שלום הסכים עם התביעה וקבע כי צעד מעין זה יהווה "פרויקט מחולל",
כלומר, ייתן מקום עבודה לאלפים וייתן מענה ל - 5 מיליון נוסעים בשנה. ראשי הרשויות בנגב החליטו בעקבות הדיונים הרבים בציבור לצאת למאבק ציבורי תחת הסיסמה: "ברק, תן לנגב להמריא." באוקטובר 2011 המליצה רשות התעופה האזרחית על הצורך בהקמת שדה תעופה שני במגידו, המהרה שהרגיזה את תושבי הנגב. בדצמבר 2011 קיימה ועדת הכלכלה, על-פי דרישת ח"כ א' ברוורמן נציג מפלגת העבודה, דיון בשאלת שדה התעופה הבינלאומי השני. דרישתו התקיפה של ברוורמן הייתה לבנותו בנבטים ובכך לפתח הנגב. ברוורמן בירך את תמיכת שר התחבורה י' כץ בעניין וטען כי דרושה כאן "הכרעה בן=גוריונית" כלומר הכרעה היסטורית לטובת הנגב. ברוורמן ציין את ההתנגדות החריפה של חיל-האוויר וראשי הצבא אך סירב להיכנע ללחצם ואף הציע לחבריו בוועדה לעשות כן. במהלך החורף נכתב כי הטענה הבטיחותית אין לה על מה לסמוך. כך למשל המרחק ממגידו לשטחי ג'נין הוא 6 ק"מ ואילו המרחק בין נבטים לשטח הדרומי בהרי חברון הוא 22 ק"מ. בפברואר 2012, קיימה ועדת הכלכלה של הכנסת דיון נוסף בעניין מיקום השדה החדש. א' ברוורמן אמר שנחוצה "חשיבה מחוץ לקופסה" וכדי לפתח את הנגב יש לאחד את האקדמיה עם התעשיה, עם החדשנות ועם שדה תעופה מודרני. גם העיתונאי אביב לביא כתב באתרו כי הערכת כלכלני עיריית באר שבע אומרת שהקמת שדה התעופה האזרחי בנבטים תזרים כחצי מיליארד דולר בשנה לנגב לטובת פיתוחו והקמת מפעלים חדשים. עמדת "החברה להגנת הטבע" קהילת באר שבע הייתה דומה לטענות נציגי הנגב בכנסת. הם קבעו כי ההשלכות הסביבתיות המזיקות תהיינה בנבטים קטנות יותר לעומת הפגיעה החמורה בערכי טבע ונוף אם יקום השדה באזור מגידו - רמת דוד; יתרון נוסף לדעתם: השדה יביא עמו "פיתוח בר-קיימא" הנחוץ כל כך לנגב; ולבסוף, השדה יביא אלפי תיירים שיחשפו לאתרי הנוף והטבע הייחודיים של המדבר דבר שלא היה קורה לו נחתו בצפון. ביולי 2013 הודיעה הממשלה כי נגנזה תוכנית שדה מגידו ושר התחבורה ישראל כ"ץ, יביא תוך כמה שבועות את תוכנית נבטים לאישור הממשלה. מנהיגי הנגב סברו לרגע כי מאבקם הצליח והמדינה תתחיל בקרוב בבניית השדה בנבטים - אך האכזבה הייתה גדולה.
השדה כחלק מבאר שבע המטרופולינית
לקראת יום העיון (שהוזכר לעיל) הוכנו באקדמיה דפי חשיבה ותכנון שמטרתם הייתה להוכיח את חשיבות שדה התעופה לנגב ולעיר באר-שבע. יש מקום לבחון טענות אלו ברמה התיאורטית: מידת הקשר התכנוני-אורבני ההכרחי בין עיר מטרופולינים לבין אזור ההינטרלנד שלה בעידן הגלובלי. כך לגבי המתרחש בעולם וכך לגבי מדינת ישראל. אחד מכיווני החשיבה המרכזיים בתפיסה התכנונית הרווחת בישראל היא - הפיכת באר שבע למטרופולין רביעי בישראל. התומכים בצעד מעין זה הצביעו על העובדה כי הוא יהווה משקל נגד לריכוז האוכלוסייה הגואה במרכז הארץ. תפיסה זו הוצגה כבר בעבר בתוכניות כמו: תמ"א 31, ישראל 2020 ואחרות יתר כל כן, חלקים ממנה ייושמו בתוכנית המתאר תמ"א 35 אשר אושרה בממשלה בשלהי 2005. מפתחי הרעיון הסבירו כי הקמת השדה תעבה את רשת הכבישים בנגב ואת קשריה הגלובליים של העיר. בעידן הכלכלה הגלובאלית יש הכרח בחיבור באר שבע והנגב למוקדי הפעילות הכלכליים העולמיים. החברות הרב-לאומיות יבחרו לפעול באזורים בעלי נגישות גבוהה ואם לא יבנה שדה בינלאומי בנבטים, לא יצמח הקשר המקווה עם החברות הללו. עם קומו, שדה התעופה יהיה ציר מרכזי סביבו תתפתח הפעילות הכלכלית הבינלאומית ולכן הוא צריך להיות מודרני, יעיל, נגיש, ומהיר בשרות כדי שיוכל לייצר מכפיל תעסוקתי גדול כבסיס לפיתוח המטרופוליני כמו למשל כפי שהתפתח שדה התעופה בשיקגו, בסינגפור, בהונג קונג ובאטלנטה. אטלנטה לדוגמה, הייתה בשנת 1960 עיר מנומנמת בת 300,000 איש בלבד בפריפריה הדרומית. אולם בזכות השקעות אדירות בתשתית תקשורתית ותעופתית צמחה העיר והמרחב המטרופוליני שלה עד ל-3,5 מיליון איש. כיום היא נחשבת לאחת הערים המטרופוליניות המודרניות הגדולות בארה"ב שבתחומה פועל אחד משדות התעופה העמוסים ביותר בעולם. יתרונות גיאו-פוליטיים להקמת השדה בבאר שבע נובעים מהיותה ממוקמת בצומת בין יבשתי חשוב - אירופה, אפריקה ואסיה. כך גם הקרבה היחסית למדינות המפרץ, למצרים ולירדן. מציאות קרקעות פנויות ודלילות אוכלוסין באזור מחזקות את המגמה להקמת השדה בנגב. בעידן שלנו,
"החזון הבנגוריוני" לנגב פורח יכול להתגשם רק באמצעות עיר מטרופולין חזקה ומשפיעה והיא, העיר, לא יכולה לעבור לשלב זה ללא שדה תעופה בינלאומי.
חשיבותה הכלכלית של באר שבע כמטרופולין
שדה התעופה שיקום בנבטים ייתן דחיפה לתיירות הנגב ולים המלח. אלמנטים תיירותיים כמו: תיירות המרפא, המכתש וסביבותיו, תיירות צלילה, ספורט מוטורי, הכרות עם האוכלוסייה הבדואית, שמורות טבע ייחודיות, שרידים ארכיאולוגים - כל אלה צריכים בסיס לקיום טיסות זולות עבור אלפי אזרחים מאירופה וארה"ב. בנוסף, שדה מעין זה ישמש בסיס מתאים להובלת תוצרת טרייה מהערבה וחממותיה ישירות ללקוחות בצפון אירופה. העובדה שבאר-שבע הפכה לאזור פיתוח א', אפשרה לה לפתוח מפעלים חדשים כמו חברת תרופות, אלקטרוניקה, מחשבים ועוד. הקשר בין המדענים ומפעלי ההי-טק וכן "התוצרת" שלהם ישונע בסיוע תחבורה אווירית כמעט ישירה, מנבטים. על-פי דיווח של משרד המסחר והתעשיה השתרעו עתודות הקרקע לתעשיה באזור מטרופולין באר שבע על למעלה מ 22,000 דונם, דבר המאפשר הקמת מפעלי ייצור חדשים, המבוססים על טכנולוגית עילית והמסוגלים לייצא ישירות דרך שדה התעופה האזרחי בנבטים. העברת יחידות התקשוב של צה"ל והקמת פארק המדע הטכנולוגי ליד האוניברסיטה (שני הפרויקטים בהקמה), יביא לאזור חברות בינלאומיות שתזדקקנה לשדה תעופה מודרני ויעיל.
מסקנה מרכזית
עצם פעילות תכנון שדה התעופה כשלעצמה, תביא לעידוד יזמים ומפעלים להתמקם בסמיכות גאוגרפית לשדה האזרחי המתוכנן. כך תיווצרנה הזדמנויות כלכליות חדשות באזור שתבאנה לתנופה חדשה בפיתוח מטרופולין באר-שבע ואוכלוסייתו המגוונת. הקמת שדה התעופה הבינלאומי בנבטים הוא פרויקט לאומי, שימנף את פיתוח הנגב בדומה לקו המים הארצי מאמצע שנות השישים, שהקים את החקלאות בנגב ושינה את פני ההתיישבות באזור. רק בנבטים ניתן עדיין לבנות שדה תעופה אזרחי בינלאומי שיהווה שער ופתח למערכת הכלכלה הגלובלית וישלים את החוסרים הקיימים היום בנתב"ג. מאיליו יובן כי תטיב ממשלת ישראל אם תבנה את השדה בנבטים ובכך תקטין את הפער בתחומים השונים בין המרכז לפריפריה - פער שמונע מהנגב למצות את הפוטנציאל הטמון בו.
המצב בשנת 2016
מועצת הנגב בה מאוגדות כל רשויות האזור קבעה בדף עמדה מנובמבר 2015 כי השדה יביא לפיתוח ולהוספת 10 אלפים מקומות עבודה חדשים. הוא יגרום להארכת כביש 6 ולהכפלת קו הרכבת מהצפון לבאר שבע. ובעיקר - הוא יביא לצמצום ההגירה השלילית מהנגב. כדי להבליט את יתרונו של שדה התעופה בנבטים על זה המתוכנן במגידו קבעו אנשי "מועצת הנגב" כי בשדה קיימים ממילא מסלולי המראה ונחיתה מהארוכים במזרח התיכון - כ ארבעה ק"מ אורכם. מסלולים אלה יאפשרו נחיתת מטוסים טרנס אטלנטיים. בפברואר 2016 קבע ד' בוחבוט, מנכ"ל שירותי המסחר והתעשיה, כי השדה האזרחי יפתח באופן משמעותי את ענף התיירות בנגב. י' אטלן, מנכ"ל "מועצת הנגב" אמר כי השדה יהווה "עוגן תעסוקתי". תשובת משרד הביטחון לפניית הרשויות בדבר הקמת השדה בנגב הייתה כי ההצעה נבחנה בקפדנות "אולם נפסלה אל מול אילוצים וטעמים ביטחוניים כבדי משקל". ב 16 למאי 2016 נערך "פאנל על עתיד הנגב" באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. אורנה הויזמן, מנכ"לית המשרד לפיתוח הנגב והגליל אמרה שבניית שדה אזרחי בנבטים הוא צעד מתחייב מהעברת צה"ל לנגב. לדבריה, בין השנים 2012 - 2020 יושקעו בנגב למעלה מ - 30 מיליארד ש"ח. דיקן האוניברסיטה, ממשתפי הפאנל, קבע כי על-פי התכנון ירדו דרומה 27,000 איש ומשמעות הדבר פוטנציאל של כ-4000 סטודנטים הצפויים להיקלט באוניברסיטת בן-גוריון. . לתוספת אוכלוסייה משמעותית זו, ישמש השדה האזרחי בנבטים מקור לעבודה (פרנסה) ונגישות. ב 24 ליוני באותה שנה, נערכה בצומת נהלל הפגנה של כמה מאות איש
מהצפון ומהנגב נגד החלטת הממשלה להקים את השדה המשלים לנתב"ג במגידו ונגד "הרמת הידיים" של שר התחבורה אשר אמר כי אינו יכול להלחם בדרישות חיל-האוויר.
מטה המאבק להקמת שדה תעופה אזרחי בנבטים הצליח לתבוע מצה"ל בשלהי יוני 2016, הסברים להתנגדותו וזאת במסגרת דיון חסוי בוועדה לביקורת המדינה שבראשה עמדה חברת הכנסת קארין אלהרר. במסגרת הדיון נאמר שאכן, רוב ראשי הרשויות באזור מגידו מתנגדים להקמתו בצפון ואילו כל ראשי הרשויות בנגב, תומכים ברעיון הקמת השדה הבינלאומי השני בנבטים בהנחה שהוא יהווה מנוף כלכלי, תעסוקתי ותיירותי בנגב. בנוסף, הוברר בעת הישיבה, כי רוב משרדי הממשלה ובראשם משרד התחבורה, תומכים בהקמת השדה בנבטים. צה"ל רמז לברי הוועדה כי על-פי קביעת מומחי חיל-האוויר, עלולה הפעילות האווירית הצבאית בשדה להיפגע. בוועדה הוברר כי בחיל-האוויר נערכה עבודת מטה שארכה 10 שנים ומסקנתה הסופית הייתה: שהקמת נמל תעופה בנבטים היא בלתי אפשרית מבחינת פעילות החייל.
לתומכים בהקמת השדה בנבטים אשר הצטרפו בגלוי למאבק של אנשי הנגב יש להוסיף את מפקדי החייל לשעבר, הרצל בוידינגר (שבתחילה, היסס), אליעזר שקדי ויעקב טרנר. תומכי הרעיון הזהירו את חברי הוועדה כי אם לא יוקם על השטח הצמוד לשדה התעופה הצבאי שדה אזרחי, עלול להיווצר מצב שצה"ל מספח בדיעבד לבעלותו, כ-42 אלף דונם, וזאת בניגוד לתכנון המקורי, שטח הגדול פי ארבע מהעיר רמת גן. על-אף העובדה שהממשלה העבירה תמיכתה לטובת רעיון הקמת השדה בצפון הארץ, על אזרחי הנגב להמשיך ולהיאבק על שינוי ולגרום לכך, בכל דרך חוקית-אזרחית מקובלת, ( לאור העובדה שממשלת ישראל שינתה את החלטתה ארבע פעמים בחמש השנים האחרונות) ששדה התעופה האזרחי הבינלאומי המשלים לנתב"ג יבנה בנבטים ויקנה לנגב, תוך תקופה קצרה יחסית, תנופת פיתוח אדירה.
תודות לפרופ' יהודה גרדוס שהעביר אלי בטובו את מאמרו בנושא.

לעיון נוסף:
בסיס נבטים, אתר במרשתת, חיל-האוויר הישראלי.
בר נוי ע', מגשימים חזון, אתר במרשתת חיל-האוויר הישראלי.
גרדוס י', שדה תעופה בין לאומי, מרכז הנגב לפיתוח אזורי, אוניברסיטת בן-גוריון, אוגוסט 2011.
לפידות אהרון, "על קו הזינוק", ישראל היום, 28 בספטמבר 2012.
גרדוס י', "מטרופולין באר שבע - מרחב עירוני רב תרבותי מקוטב בעידן הגלובליזציה", בתוך י' גרדוס וא' מאיר-גליצנשטיין (עורכים), באר שבע, מטרופולין בהתהוות, ירושלים 2008.
מועצת הנגב, "נייר עמדה, ש.ת. רק בנבטים", נובמבר 2012.
קוריאל א', "כנס בנגב - ש. ת. בנגב רק בנבטים", אתר ווינט, 1 בנובמבר 2011.
רייכר א', "למה משרד הביטחון מתנגד להקמת ש.ת. בנבטים", מקור ראשון, 8 ביולי 2016.
תאריך:  05/10/2016   |   עודכן:  05/10/2016
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
שדה תעופה בינלאומי בנבטים או במגידו
תגובות  [ 4 ] מוצגות  [ 4 ]  כתוב תגובה 
1
עובדים עליכם חבר'ה
הג'וקר  |  5/10/16 15:10
2
תגובה למגיב - הג'וקר
חנינא פורת  |  5/10/16 22:26
3
צה"ל לא יכול להשתלט על הנגב
הקטר הדרומי  |  6/10/16 19:19
 
- תרמת לכוחנו ולמאבקנו
חנינא פורת  |  7/10/16 14:00
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אברהם אוחיון
אסור לתלות קישוטים על חוטי חשמל, בשימוש בכבלים מאריכים, יש להקפיד כי אין גידים או חוטים גלויים ואין לשרשר מספר כבלים מאריכים
רחל גרנות
למרות מה שנהוג לחשוב, פעילות גופנית מעלה את מסת השריר וגורמת לעיתים לעליה במשקל
בני אשר
המסורת הארץ ישראלית שלמדתי במעברה    אספתי חוויות רבות: נסעתי על עגלה רתומה לסוס, והעגלון לימד אותי את השיר "עגלה עם סוסה"
יגאל יששכרוב
יוסף מהלל, בן 76, שחקנה המהולל וסמלה המיתולוגי של קבוצת הכדורגל "בני יהודה" משכונת התקווה בתל אביב, בשנות הששים של המאה הקודמת - נשוי בשנית לרעייתו שרה, חובבת ריקודי עם כמוהו, הצעירה ממנו בשש עשרה שנים    כפנסיונר, הוא תורם לקהילה ומלווה אנשים מבוגרים    בראיון בלעדי הוא אומר לי:"הקדמתי את זמני מבחינה כלכלית וחש פספוס גדול"
רבקה שפק ליסק
החוקרים חלוקים בדעתם לגבי עתידו של המערב. על-פי גישה אחת התפוררות בריה"מ מסמנת שליטה מערבית בעולם ועל-פי גישה אחרת המערב צועד לקראת שקיעה. השאלה היא אלו הערכות הוכחו כמוטעות בשנים האחרונות ואלו התגשמו
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il