נושא חטופי תימן מעסיק את החברה הישראלית מזה כמה עשורים, החל בעצם המעשה היה או לא היה, עבור לדרישות להקמת ועדת חקירה והקמתה, דרך פעילות אקטיבית שהביאה למהומת דמים ושגרמה בסיומו של יום להקמת ועדת החקירה.
לאחרונה צף הנושא ועלה שנית, גם אנשי תקשורת נרתמו למאמץ, כמו
רינה מצליח שמעלה זאת פעם אחר פעם בתוכניתה פגוש את העיתונות, אומנם היא אינה מחדשת דבר אולם לא נותנת לדבר לשקוע.
יש כמובן את הפן האישי של החטופים המאומצים וההורים המאמצים, אלא שרוב הציבור בין החטוף לבין המאמץ אינו מעוניין בפתיחת הפצע מחדש, אם משום שעברו שנים רבות, אם משום שהחטופים בעצמם בעלי משפחות והתרגלו כבר למצב בו חיו.
אלא שעכשיו שני חוקרים מהאוניברסיטה החלו במסע חדש והוא לתת פיצוי לחטופים, זה פרק חדש בלתי נחוץ בעליל, אולם מהיותנו אוהבי כסף שלא לומר בצע הרי שזה עשוי להביא לתנועה המונית הדורשת פיצוי, ומי ייתן את הפיצוי הם רוצים שהממשלה תעשה זאת.
זוהי דרישה הזויה שלא תשיג דבר פרט להנצחת האירוע לשנים רבות, תביעות כספיות מוצדקות וכאלה שאינן מוצדקות יצוצו, יגרמו לפיצול ומריבות משפחתיות, באותן משפחות שהאימוץ לא היה מוצלח, בקיצור אי-סדר ציבורי כאשר יש בעיות הרבה יותר חמורות בעליל.
ולכן הצעתי היא כי הדוקטורים המכובדים יגנזו את הצעתם, יורידו את הקול קורא שהם רוצים לפרסם מסדר היום, ואילו מאידך יש לסייע לרוצים לאתר את משפחתם הביולוגית כפי שנהוג באימוצים אחרים, ופעם אחת ולתמיד לברר זאת עד הסוף ולהוריד את הנושא מסדר היום.
