ראש הממשלה אריאל שרון לא יכול היה למצוא מועמד מתאים יותר לתפקיד שר האוצר, במקומו של בנימין נתניהו, מאשר ממלא-מקומו, אהוד אולמרט, שנחון בכמה תכונות זהות לאלה של שרון ונחשב לתומך נלהב שלו, עד שייבעט בו, כפי שעשה בעבר למיטיביו הפוליטיים שמואל תמיר, אליעזר שוסטק ואחרים.
שרון ואולמרט מאוהבים מאד בכסף. לא נוהגים לשנן את סעיפי החוק הפלילי ובזים לאמת. שניהם ערמומיים, מתוחכמים, אופורטוניסטים, חדי לשון, כוחניים וחסרי מעצורים לשעת סכנה.
לשרון ואולמרט יש חברים קרובים רבים בקרב אילי ההון המקומיים, ובעיקר הזרים, שמתייצבים לימינם ומסייעים להם לאו-דווקא בעיתות של צרה ומצוקה. אין כמעט איל הון ישראלי בעל משקל שאולמרט לא מיודד איתו אישית.
כמה מהם הוא ייצג כפרקליט. לאחרים סייע בשעה שכיהן כחבר כנסת והייתה לו נגישות למערכות השלטון. הוא התמחה בסלילת קיצורי דרך וכבישים עוקפי בירוקרטיה ושירותים. בעת היותו פרקליט עשה זאת, כמובן, תמורת שכר טירחה מבלי שהתאמץ וטרח כל כך.
אולמרט יודע לגמול לאילי הון בעת צרה. כך עשה כאשר צירף את חתימתו לבקשת חנינה למיליארדר היהודי אמריקני מארק ריץ', שנמלט מארה"ב לשווייץ, אחרי שביצע כמה עבירות מס חמורות. הבקשה הוגשה לנשיא ביל קלינטון.
מידיד אחר, שבתי קלמנוביץ, נאלץ אולמרט לקחת מרחק באיחור, בגלל הנסיבות המיוחדות שהיו קשורות בביטחון המדינה.
שרון ואולמרט נחקרו במשטרה בנפרד, כמה פעמים, כחשודים בפרשות שונות, שהאחרונה בהן הייתה ה"אי היווני" של ידידם האישי דוד אפל, פרשות שמהן נחלצו בעור שיניהם.
למרבה הצער, התברר ששיניהם של גורמי אכיפת החוק - היועצים המשפטיים לממשלה, הפרקליטות והמשטרה - היו חלשות יותר. חקירות והחלטות שנויות במחלוקת סייעו דווקא לעבות את העננים שהיו פזורים מעל ראשיהם של שרון ואולמרט, ואלה הפכו לגשמי ברכה חדשים. למרבה האירוניה, חשקה נפשו של אולמרט בעבר בתיק של שר ביטחון הפנים החולש על המשטרה. אולי ביקש בדרך זו להיות קרוב יותר לתיקי החקירות שלו.
שרון ואולמרט נחשבים אנשים אמידים מאוד. את מיטב כספם ונכסיהם הם צברו באמצעות קרדומים שהם הצטיידו בהם, ולצורך ביצוע חפירות במהלך פעילותם הציבורית המצויה עדיין בעיצומה. שרון רכש בשעתו את חוות השקמים ששוויה כיום נאמד בלמעלה מ- 10 מיליון דולר, באמצעות הלוואה נדיבה של חברים. לאורך השנים שימשה החווה מקור בלתי נדלה לגלגול כספים גלויים וסמויים בהיקפים לא ידועים.
אולמרט רכש בשעתו בית בודד רחב מידות בשכונה יוקרתית במרכז ירושלים, אחרי שקיבל "תמיכה" נדיבה מקבלן ידוע שבנה את הבית. אולמרט דאג לצרף את אותו קבלן לרשימת קבלנים שקיבלו בשעתו סיוע מכספי המדינה. באחרונה מכר אולמרט את הבית בסכום עצום ועבר לבית חדש אחר.
מי שמבקש חפיפה סמלית נוספת בדרכי התנהלותם של שרון ואולמרט, יכול למצוא זאת, ללא ספק, בלהיטותם של השנים להחזיק במינהל מקרקעי ישראל, שהחלטותיו יכולות להעשיר עשירים. בתחום זה יש לשניהם וותק ו"קבלות". בתחום זה, שרון נטל עימו את מינהל מקרקעי ישראל כבן טיפוחיו כמעט בכל משרדי הממשלה שבהם שירת: החקלאות, שיכון ובינוי, תשתיות ואפילו חוץ, וכמובן בקדנציה הראשונה שלו כראש הממשלה. אף גורם שלטוני לא התעמת אתו בגין צעד מוזר זה. רק בממשלה הנוכחית, כאשר ניגוד האינטרסים של שרון שבר את השיא הלאומי הישראלי, החליט שרון להפקיד את המינהל בידיו של אולמרט, בידיעה מראש שבעת הצורך הוא יטה לו חסד. למרות ניגוד האינטרסים בין משרד האוצר לבין המינהל, אולמרט לא מתכוון להיפרד מהמינהל. הוא יודע את הסיבה לכך.
רבים מאזרחי המדינה הספיקו בינתיים להתנתק מהתמימות שלהם. לשיבחו של אולמרט יאמר: הוא דאג לפתח לעצמו כמה ערוצי שיוט עצמאיים בעלי ערך מוסף אישי שתמיד מצוי בעליה וצמוד לדולר, ולטפח קשרים אישיים עם אנשי תקשורת בכירים שמענקים לו בקביעות מטריה מוסרית עמוסת חורים.
הסיגר הנצחי שבפיו של אלמרט הפך להיות סמל של סטאטוס ועוצמה, ולהבהיר מאין משתין הכריש ועל מי... הרשימה ארוכה.
לאמיתו של דבר, אולמרט, שנבחר לכנסת הנוכחית באחד המקומות האחרונים ברשימת הליכוד, ביקש לפצות את עצמו ע"י קבלת תיק האוצר. אבל לאסטרטג הוותיק שרון היו תוכניות אחרות: הוא רצה לתקוע את בנימין נתניה במשרד האוצר ולהטיל עליו אחר כך את האחיות לכל תחלואי המשק.
אולמרט קיבל כפיצוי את תפקיד ממלא-מקום ראש הממשלה, שר התמ"ת, שר התקשורת, והאחראי על תיק רשות השידור. תפקיד נוסף שניתן לו היה ל"נבוח" כמה נביחות מוקדמות בנושאים שונים לפני ששרון עצמו החל לנשוך.
ההינתקות יכולה בהחלט לשמש כמשל. מי שעקב בתקופת כהונתה של הממשלה הנוכחית אחר פעילותו של אולמרט במשרדי התמ"ת, התקשורת ובמינהל, שם לב לכך שהציר המרכזי של הפעילות היה סיוע מכספי המדינה לאילי ההון. הוא פעל, בין השאר, להענקת תגמולים של מאות מיליוני שקלים למשפחת דנקנר בעלת תעשיות המלח, לחץ להעניק מענקים למשה (מוזי) ורטהים, בעליו של קוקה קולה, וסייע למשפחת פרופר בעלת תשלובת אסם תמורת הקמת מפעלים בדרום, זאת למרות שלשני הגופים הכלכליים האלה לא חסרים משאבים.
ההודעה הדרמטית של שרון ואולמרט על כוונתה של חברת אינטל הבינלאומית להעדיף את ישראל ולהקים מפעל ענק חדש בארץ בהשקעה של מיליארדי דולרים, נחשפה בימים האחרונים כפיאסקו.
אחרי שנבחר לתפקידו החדש במשרד האוצר, לא שכח אולמרט היכן מרוח הקוויאר.. החמאה קטנה עליו מזמן. אולמרט הבהיר שהוא מתכוון להיות מעורב בנושא הצבתן של אלפי האנטנות הסולולריות ברחבי המדינה.
אלה שמשלים את עצמם שאולמרט יעשה זאת כדי להפיג חששות של אזרחים מודאגים מהאנטנות המוצבות בקירבת מקום מגוריהם, אינם מכירים את המיניסטר החדש של משרד האוצר שיתחיל לפעול מכאן ואילך לפי כל הסימנים כתמנון רב-זרועות. החברות הסולולריות יכולות להיות מרוצות. בעיקר נוחי דנקנר, מבעלי השליטה של אי.די.בי שהשתלטה בימים האחרונים על סלקום.
אולמרט סימן את דנקנר מזמן ככוח עולה מאוד במשק וכיעד חברתי מועדף כפי שעשה פעמים לא מעטות בעבר. אחת ההודעות הראשונות של אולמרט בתפקידו החדש כשר האוצר, הייתה הודעתו שהוא משאיר בתפקידו את איתן רף, יו"ר דירקטוריון לאומי, המצוי עדיין בבעלות המדינה. נתניהו כעס מאוד על רף, על כך שהוא עומד בראש המערכה נגד הפרדת קופות הגמל מהבנקים. הוא התכוון להחליפו, אבל אולמרט העביר את רוע הגזירה. דומה שאין צורך להדגיש כי מרבית הבנקאים הבכירים נמנים עם מיודעיו, ועתה ישחרו על פתח משרדו שיפתח בפניהם לרווחה.
אני מציע לשרון ליזום החלפת שמו של משרד האוצר, ל: "משרד הכסף". אוצרות הטבע של המדינה נמכרו מזמן לאילי ההון, מרבית האוצרות האחרים, בהם החברות ממשלתיות, כבר הופרטו. נותרו רק המיסים והתשלומים למיניהם שאנו משלמים כדי לממן את פעולות הממשלה ולמען ביטחון המדינה, חינוך ילדיה ורווחת אזרחיה.
אולמרט הבטיח אומנם לחפש דרכים כדי להקל על מצוקתם של העניים, אבל חזקה עליו שידע כיצד לגלגל את הכספים בדרך שהעשירים יתעשרו עוד יותר והעניים יענו ויתענו.
תמיד יוכל אולמרט לגולל את האשם על נתניהו שהצמיח כאן דור חדש של עניים, אבל הוא לא יזכיר את העובדה ששרון מטיבו היה שותף פעיל ביותר למדיניות הכלכלית. בתחום זה, של הטלת אחריות על האחרים, יש לאולמרט מורה טוב. שמו אריאל שרון.
