איני חושב ש
אורן חזן ראוי לכהן כחבר מן המניין בבית נבחרינו. הוא אינו מבין לאן נבחר ואיך לפעול שם כראוי. בהשוואה לרוב חברי הכנסת הוא סוג של "ילד מגודל" שחושב שלהקשיב לזולת, ללמוד מבעלי ניסיון ולהתבונן ולהפנים את התנהגותם זה בזבוז של זמן. אך לזכותו עומדת העובדה שהוא אינו היחיד שאינו ראוי למושב בבית נבחרנו. הבית משופע ב"עוכרי ישראל", בטיפשים למיניהם ובעיקר בפטפטנים ועצלנים. אז בגלריה הלא-מכובדת הזו יש לנו גם את אורן חזן.
עמית סגל הוא כוכב עולה בתקשורת הישראלית. כתב מצטיין בגלי צה"ל, ערוץ 2, לבוש כראוי, תספורת סולידית, וכיפה נאה לראשו. דיבורו נאה וקולח, עלם חמודות - "ילד טוב ירושלים".
איש לא הכיר ולא שמע על ח"כ הטרי אורן חזן עד שעמית סגל פרסם בתופים ובמצלתיים את תחקירו ה"מעמיק" עליו. לפי התחקיר, אורן חזן היה "שובב" גדול. עבד כברמן, ניהל פאב, מצולם בתנוחות "נועזות" עם נערות עלומות, ניהל קזינו בבורגס בבולגריה (יעד מרכזי לתיירים הישראלים), סיפק ללקוחות הקזינו נערות ליווי, סמים ולפי פרסום מאוחר יותר גם סחר בהם.
אני ראיתי, בזמנו, את הכתבה והתגלגלתי מצחוק.
ראשית, בכל מקום בעולם, תפקיד בכיר בקזינו היא משרה נחשקת ונחשבת מאוד. שנית, ידוע שבאי הקזינו אינם באים להתפלל בו או לשבת ולשתות קפה ועוגה בניחותא עם חברים, אלא ליהנות באופן שאינם יכולים להרשות לעצמם במקום מגוריהם. זה כולל בין היתר זנות וסמים. לכן, לבוא ולהאשים את חזן בקבלת משרה כה נחשקת, כולל כל הכרוך בה, זה מתאים ל"ישראל סבא" מהעיירה של הרשל'ה בפולין. אך הטיפשורת, שכשמה כן היא, ראתה בזה עוד הזדמנות להפגין את הרדידות שבה ואת עליונותה (בעיני עצמה) על חברי הכנסת.
אז השופט אישר שחזן ניהל קזינו, שלפחות במקרה אחד קנה סמים,
לא עסק בהספקת נערות ליווי
ולא סחר בסמים. התוצאה: הנתבע עמית סגל וערוץ 2 צריכים לפצות את חזן ב-40,000 שקלים. והדבר החשוב, לא נפסקו להם הוצאות משפט.
צריך איזשהו "מבוגר אחראי" שיסביר לילד הזה, עמית סגל, שכאשר במשפט אזרחי אתה משלם לצד השני זה סימן שהפסדת!. ואם לא נפסקו לזכותך הוצאות משפט, פירושו של דבר שהשופט העריך שהתביעה נגדך מבוססת.
דונלד טראמפ וארי שביט כמשל
קראתי שכתריסר נשים מאשימות את המועמד לנשיאות ארצות-הברית,
דונלד טראמפ, בהטרדות מיניות מסוגים שונים. לאחר שקראתי שאחת מאשימה אותו בנגיעה בישבנה בשנות ה-90' של המאה הקודמת (לפני למעלה מ-20 שנה) והשנייה בנגיעה בירכיה לפני כעשור, הסקתי, כמו במקרים דומים, כי מדובר בשטויות. מה שמפליא אותי שעורכי העיתונים שפרסמו את הדברים מאמינים כנראה כי עקב-כך הוא אינו ראוי להיות נשיא. תמיד חשבתי שהתקשורת הישראלית לוקה בטיפשות, מסתבר שזה מדבק.
בהיסטוריה החדשה של ארצות הברית ידוע על שתי נשיאים (לפחות) שעסקו במרץ רב במעשי זימה.
ג'ון קנדי וביל קלינטון, ושניהם היו נשיאים נערצים. אני, אילו הייתי במקומו של דונלד טראמפ, הייתי אומר שאת כל הזיותיו המיניות הגשים, הלכה למעשה, בעלה של הילארי יריבתו, ביל קלינטון, בכל החדרים והמסדרונות של הבית הלבן, וכל זאת מ"תחת לאפה", או גרוע יותר, בידיעתה ובשתיקתה של המועמדת לנשיאות. זה, לטעמי, קצת גרוע יותר מלגעת בישבנה של אישה.
עתה נוספה לנו "פרשה" חדשה. העיתונאי
ארי שביט מואשם על-ידי עיתונאית אמריקנית בהטרדה מינית. איני קורא את מאמריו של שביט - כי הם מתפרסמים בעיתון מתועב, אך מדי פעם אני שומע את פרשנותו בטלוויזיה ולרוב אני מזדהה עמה. אז לשביט, כמו לכל אחד מאתנו, יש יצרים. והם מדי פעם הומים. אני גורס שאם ההטרדה המינית הייתה כשמה "הטרדה", הרי היה על העיתונאית לפנות מיד לרשויות החוק. ואם לא עשתה כן, סימן הוא ש"השד לא היה נורא כל-כך" וחבל בכלל להתייחס לכך.
עתה קראתי שעוד עיתונאית אמריקנית מספרת על חוויה דומה עם שביט. ממקרים דומים בעבר אני מסיק שבשבועות הקרובים נשמע על "מבול" של נשים, בארץ ובחו"ל, שחוו חוויות דומות עמו. זה, כמובן, יאלץ את הצדקנים בתקשורת ל"העלימו" לתקופת-מה.
השוביניזם הנשי שהשתלט על חיינו בעשורים האחרונים כבר הגדיש את הסאה, ואנו עדים ל"סגירת תיקים", פליליים לכאורה, לעיתים תכופות יותר ויותר על-ידי רשויות החוק, שסוף-סוף החלו להבין שרוב העבירות הן מינוריות והאשמה נועדה ל"חיסול חשבונות" או לפרסום עצמי.
