העיתונאי החשוב הזה התחיל בהודאה ב"יסודות של חיזור". מה זה לעזאזל "יסודות של חיזור"? זה נשמע כמו הוקוס פוקוס של עורך דין פלילי שלוקח 1000 דולר פלוס מע"מ לשעה.
כלומר, זה לא ממש חיזור אלא רק יסודות - בלי קירות ובלי גג.
וכיצד רואה המתלוננת את היסודות הללו של העיתונאי החשוב? "הוא רכן לכיווני כמו חיה, אחז בעורפי ומשך אותי אליו... הפניתי את ראשי שמאלה והרכנתי את הראש כדי לחמוק מפיו".
אדון שביט: על היסודות האלה שוטר עם אזיקים אמור להמתין לך ב-JFK.
ואז באה המתלוננת השנייה, ועכשיו כבר יש לנו חרמן סדרתי שנשלט על-ידי דחף לאו בר-כיבוש. וכשבאה המתלוננת השנייה
ארי שביט כבר מודה שהוא לקה בעיוורון.
מהו טיבו של עיוורון זה? התשובה ברורה: העיתונאי החשוב פשוט לא הבחין ולא שם לב לכך ששתי העלמות הללו היו לבושות. ועכשיו הוא "לוקח אחריות מוסרית מלאה" על מעשיו. עוד אקרובטיקה של עורך דין ב-1000 דולר פלוס מע"מ.
רוצה לומר לשוטר עם האזיקים: לא עברתי את הרף הפלילי. והוא גם הולך לעשות תיקון עם בני המשפחה - כמו היה נוצרי אדוק שיודע שהייעוד העיקרי של האל הוא לסלוח.
פחחחחחחחח
