סוגרים את מוזאון הארוטיקה בפריז

לידתו ומותו של מוזאון

ב-6 לנובמבר, 2016, יימכרו מוצגי מוזאון הארוטיקה, שהיה ממוקם בלב אזור פיגאל, במכירה פומבית בבית מכירות יוקרתי שמנהלו הוא נשיא ארמון טוקיו, המוזאון לאמנות מודרנית ועכשווית. ב-6 לנובמבר, דהיינו באותו תאריך, אך בשנת 1997, נערכה מסיבת הפתיחה של המוזאון שבה השתתפו שחקנים ואמנים מפורסמים, בהם אנדראה פראול ומילן דמונז'ו שבאה בחברת בעלה, במאי הסרטים מרק סימנון, בנו של הסופר המפורסם ז'ורז' סימנון. המוזאון ימות באותו יום שבו נולד. ביום ראשון הבא ייסתם אם כן הגולל על מקדש האהבה בשדרות קלישי מספר 72 בפיגאל, קרוב למולן רוז'. 650 פריטים מוצעים לקהל, משלושים עד עשרת אלפים יורו כל אחד. המוזאון פתח את דלתותיו לפני 19 שנה על-ידי שני אספנים נלהבים, ז'ו קליפא ואלן פלומי, במטרה להאדיר את האמנות הארוטית. ז'ו נולד במרוקו, השתתף באירועי מאי 68 והיה מורה לצרפתית ביפן במשך חמש שנים בתחילת שנות השמונים. אלן, אוצר המוזאון, נולד בפיגאל ומגלם את רוחו של הרובע. שניהם נסעו ברחבי העולם, הביאו מוצגים מרתקים מארבע קצותיו והחליטו להראותם לקהל הרחב. על שבע קומות התפרשה אמנות ארוטית, דתית וחילונית, על כל גווניה. ציורים, תחריטים, הדפסים, פוסטרים, קריקטורות, פסלים, מסכות, חפצי אמנות, צילומים, סרטים, אמנות גרפית, קטעי עיתונות ועוד מילאו את החללים.

תכולת שבע קומות המוזאון

שתי קומותיו הראשונות של המוזאון היו מוקדשות לאמנות הארוטית הפולחנית. אפשר היה לראות בהן מסכות מתהלוכות חג במקסיקו, פסלי אברי מין שנועדו לבקש מהאלים פוריות מנפאל וטיבט, איורים של הקאמה סוטרה או "אגרטלים פדגוגיים" מפרו: אישה מלווה בשלד אמורה להמחיש את הסכנה שבניצול לרעה. הנאה בריאה מתענוגות המין היא גם הפילוסופיה בה דוגלים מייסדי המוזאון. אסיה, אמריקה הלטינית ואפריקה היו מיוצגות היטב אך גם אירופה לא נעדרה ולא רק יוון ורומא אלא גם יצירות נדירות מימי הביניים שניצלו מהשמדה, אמנות פופולרית במיטב יצירתיותה: נזיר לבוש שק שניתן לחשפו בעזרת הפעלת מנגנון, סנט אנטואן חשוף למחצה, מיצבים ניידים המגלים פסלונים מוחבאים. חמש הקומות העליונות היו מוקדשות לאמנות עכשווית ולתערוכות מתחלפות. אי-אפשר היה שלא לחייך נוכח פסלוניה של פטרה וורלה מלחם, רוק וקיסמי שיניים. פטרה וורלה, פסלת הלחם, היא ידידתם של האופים והאוהבים. מטרתם של המייסדים הייתה יותר לשמח מאשר ללמד והומור רב היה משוך על התצוגה. המוזאון נתן הזדמנויות רבות לאמנים וביניהם ציירים, פסלים, צלמים, גרפיקאים וקריקטוריסטים, מכל הגילים, להציג את אמנותם בתערוכות המחלפות. אי-אפשר היה שלא להעריך את צילומיו של רוסי צעיר שהנציח את ידידתו הדוגמנית, נערת הגומי, בפוזות נדירות. או את צילומיו של אמן צעיר וחסר אמצעים שהנציח נשים יפות על-רקע המטרו הפריזאי. וגם פיסת היסטוריה הידועה בשם "אוסף רומי", על שם העיתונאי שליקט אותו, תפסה קומה שלמה ותעמוד למכירה. מדובר בתיעוד של בתי הבושת הגדולים והקטנים, עולם של פאר, הדר, בידור ושעשועים אך גם של עוני, סבל, ניצול ומחלות, שקמו בפיגאל, מסוף המאה ה-19 ועד מועד סגירתם ב-1946. כמה רישומים של אדגר דגה, זכרונות מביקוריו בבתי הבושת ב-1876, מפארים את האוסף. במרתף, "הגיהנום" של המוזאון, היו שמורים המוצגים היותר נועזים כמו פוסטרים ברוחו של שרלי אבדו, "כיסא אלמנה" מצוייד בדילדואים או חגורת צניעות מהמאה ה-19. אלן פלומי מספר שמבקריו של המוזאון לא היו שונים מאלה של מוזאונים אחרים, פרט לעובדה שהכניסה הייתה אסורה לקטינים. כמו-כן הוא מציין בגאווה שהמוזאון בפריז היה הגדול מכל שאר מוזאוני הארוטיקה ברחבי העולם ואף המוערך שבהם. רבים ממוצגיו יחודיים ואין למצאם במקומות אחרים. בימי הזוהר שלו היו מבקרים בו בין 300 ל-400 איש ביממה (המוזאון היה פתוח גם בלילה). ובאשר לסיבת סגירת המוזאון, פלומי מעדיף לשמור על שתיקה.

הג'נטריפיקציה של אזור פיגאל

אזור פיגאל עובר בימים אלה תהליך של ג'נטריפיקציה, בעברית עילות, כלומר מעבר של אוכלוסייה מהמעמד הבורגני שמתיישבת במקום ומשנה את אופיו. המתחמים שעיסוקם בסקס ואירוטיקה (מופעי חשפנות, חנויות מין ושירותי מין) נסגרים בזה אחר זה ובמקומם צצים בתי טבע, חנויות רגילות וברים בובואיים (בובו = בורגני-בוהמי). ב-2005 היו עדיין בפיגאל 84 ברים "חמים" בעוד שכיום מצויים בה רק 19 שנגד 4 מהם כבר הוצאה בקשת סגירה. ייתכן שסגירתו של מוזאון הארוטיקה קשורה לתהליך זה אף כי, כאמור, מייסדיו מעדיפים לא לתת תשובה על השאלה ואף כי המוזאון אינו סקס שופ.

רשמים אישיים מביקור ישן במוזאון

ברצוני לציין שלפני שנים רבות ביקרתי במוזאון ולא זכור לי שהזדעזעתי. אין מדובר בסקס שופ מהסוג הזול והוולגרי כי אם במוזאון המשלב אמנות ארוטית בהיסטוריה ובאנתרופולוגיה. הביקור היה בשבילי חווייה משעשעת, מהנה ומלמדת. אפילו נפעמתי ממובאה תלמודית שהופיעה בכניסה, מעין מוטו של המוזאון, אך לצערי אינני זוכרת את תוכנה. אולי היה זה המשפט המתאר את שני הכרובים המחוברים בחיבוק ארוטי מעל ארון הקודש? (בלי נדר): "את הכרובים שהיו מעורים זה בזה ואומרים ראו חיבתכם לפני המקום כחיבת זכר ונקבה" (מסכת יומא דף נ"ד, א). הרי סרטון מחדשות הטלוויזיה הצרפתית ערוץ 3 המראה קטע מאירוע הפתיחה של מוזאון האמנות הארוטית שהתקיים ב-6 לנובמבר 1997. הרי קישור לקטלוג המכירה הפומבית שתתקיים ב-6 לנובמבר, שנה זו.