מה אתם נטפלים לדונלד טראמפ?

תרצו או לא תרצו, תסכימו או לא תסכימו, אבל העובדה המוכחת הינה, כי דונלד טראמפ הינו הנשיא ה-45 של ארה"ב והוא יתפקד בתפקידו זה, החל מתאריך 20 לינואר 2017 ואפילו אם בחירתו לנשיאות ארה"ב אינה תואמת ואינה מתאימה לציפיותיכם הפוליטיות. דונלד טראמפ הוא הנשיא המכהן הבא של ארה"ב. זו עובדה שלא ניתן להכחישה, כלל וכלל! הדברים נכתבים, מעבר לצורך העובדתי, למען אותם אלה מכם, שמצויים עדיין בשלב ההלם וההכחשה והמקבלים עידוד מעיתונאים ועיתונאיות ש"דולנד טראמפ אינו כוס התה שלהם". מדובר באלה שמצויים עדיין במצב דברים זה, כתוצאה מהבחירה המפתיעה הזו עבורם, אשר אינם מסוגלים עדיין, כמו-גם אינם יכולים להתרגל למחשבה, שהתפישה הפוליטית-חברתית שלהם, לא תשלוט עוד בכיפה - לפחות לא, בארבע השנים הקרובות. תפישה פוליטית-חברתית, שדינה להידחק אל צד ואל קצות השוליים הרחוקים והנידחים של המפה הפוליטית השלטת. בסוף השבוע החולף הודיע מטה המעבר של דולנד טראמפ, שדיוויד פרידמן יהיה שגריר ארה"ב הבא בישראל. רגע. רגע. משהו אינו תקין במינוי הזה? רגע. רגע. האם דולנד טראמפ או מישהו במטה המעבר שלו, פעלו בניגוד לחוקה האמריקנית, המחייבת כלל אזרחי ארה"ב וגם השמאלנים ואנשי השמאל הקיצוני שביניהם? מה פתאום. אז למה תוקפת העיתונות מינוי זה? למה? כי אנשי השמאל טרם התרגלו לעובדות המוכחות הניצבות נגד עיניהם, מעשה של יום ביומו - באותיות של אש - לפיהן דונלד טראמפ הוא הנשיא הנבחר של ארה"ב. רוצים לקרוא כתיבה עיתונאית מוטה וחד-צדדית? אין בעיה. בואו ונביא דוגמית קטנה בפניכם. בתאריך 16.12.2016 כותב העיתונאי, ברק רביד, בהארץ על מינויו הצפוי של דיוויד פרידמן לשגריר החדש של ארה"ב בישראל ומוסיף ומפרט, כי: "אחרי ההודעה הלילה על מינויו של דייוויד פרידמן לשגריר ארה"ב הבא בישראל, כלל לא ברור אם נתניהו וממשל טראמפ בכלל משדרים על אותו גל. הנשיא האמריקני הנבחר פשוט עקף את ראש ממשלת ישראל מימין. ליד השגריר האמריקני החדש, ראש אגודת ידידי התנחלות בית-אל בארה"ב, נשמע ונראה נתניהו כמו חבר ב"שוברים שתיקה", ב"בצלם" או רחמנא ליצלן בשדולת השמאל הפרו-ישראלית בארה"ב "ג'יי-סטריט". אם לא די בכך, מוסיף וכותב, כתב חרוץ זה, כי: "במהלך קמפיין הבחירות ולאחריו השמיע פרידמן עמדות שממקמות אותו בימין העמוק בישראל. הרבה יותר קרוב ל"בית היהודי" מאשר לליכוד. הוא הביע התנגדות להקמת מדינה פלשתינית, תמך באופן בלתי מסויג בהתנחלויות ובחוקיותן, פקפק בנתונים הדמוגרפים לגבי מספר הפלשתינים שחיים בגדה המערבית ואף טען כי טראמפ יתמוך בסיפוח חלקים גדולים מהשטחים לישראל". אתה הבנת ת'זה, ברוך? גם דיוויד פרידמן, אינו בדיוק "כוס התה החמימה, וליתר דיוק 'המאג הבייתי' אותו אוהבי השמאלנים האלה, לחבק ביד או לחמם איתה ת'לחי שלהם, שעה שהם קוראים מאמרים 'נאורים', שכותבים עבורם 'יהודים נאורים אחרים', שגרים באזורים יוקרתיים במנהטן - יהודים שלא שירתו - מעולם - בצה"ל, לא עשו - מעולם - מילואים, לא שילמו - מעולם - מיסים לרשות המיסים, בישראל, אבל יש להם דעה - ואיזו דעה, אפילו דעה נחרצת, על כל מה שקורה וזז בישראל. הם מורחים דעתם זו על פני עמודים שלמים ב'ניו-יורק טיימס'. כן. כן. ברוך. אתה צודק לגמרי. ה'ניו-יורק טיימס', הינו העיתון ש'לכלך' על דונלד טראמפ, במהלך הבחירות לנשיאות ארה"ב. יש לו מזל, שדייק בעובדות, שכן טראמפ ומשפחתו, אינם מוותרים למי ש'מלכלך' עליהם ו"טועים בעובדות". שניות לאחר מכן, יוצא הפגז המשפטי ממכונת המלחמה של טראמפ ובני משפחתו - מכונה שפועלת לחיסול יעיל והמוחץ של שקרנים ומשמיצים למיניהם, הנתבעים לשלם פיצויים במיליוני דולרים רבים, בשל כך. אשתו של דונלד טראמפ, מלניה טראמפ, מנהלת בבית המשפט המחוזי במחוז מונטגומרי, בארה"ב, תביעת דיבה נגד העיתון "דיילי מירור ותובעת ממנו פיצויים, בגובה של -.150 מיליון דולרים, לאחר שפרסם כתבה, בה נרמז, כי בשנות ה-90, בתחילת הקריירה שלה כדוגמנית בארה"ב, הייתה יצאנית צמרת. העיתונאית, טלי קרופקין, המדווחת על כך, מניו-יורק, בכתבה המתפרסת בהארץ, מדווחת עוד, כי מלניה טראמפ שכרה לצורך תביעת הדיבה שלה שירותיו המקצועיים של עו"ד צ'ארלס הארדר, אשר - כניסוחה - "הפך לאחד השמות המאיימים בשביל עיתונאים בארה"ב". מתברר ומסתבר, כי אותו עו"ד צ'ארלס הארדר מוטט, בחודש מאי האחרון, אתר האינטרנט הפופולרי "גוקר", כזכה בתביעת של המתאגרף, האלק הוגן, שאתר זה פרסם קלטת סקס שלו. המושבעים זיכו את הוגן בסכום של 140 מיליון דולר ואתר אינטרט זה - שלא יכול היה לעמוד בהוצאות - נסגר בחודש אוגוסט החולף. זו המדיניות הרשמית שמובילים דולנד טארמפ ואנשיו - אפס סובלנות להשמצות ולפרסום דיבה ואפילו יואשמו הם ב"סתימת פיות" ובפגיעה בחופש העיתונות והדיבור ופרטיות האזרח. לכן, יכול העיתונאי, ברק רביד, לכתוב, כי: "לפני כמה שבועות אמר פרידמן שבעיניו אנשי ג'יי-סטריט הם "גרועים יותר מקאפואים בשואה" ולכן הוא מחרים אותם. מעניין יהיה לשמוע את דעתו לגבי עמדותיהם של חברי הכנסת מהרשימה המשותפת, ממרצ, מהמחנה הציוני ואפילו חלקים מיש עתיד. האם גם אותם יחרים? כיצד יתנהל מול אזרחי ישראל הערבים שמהווים 20 אחוז מתושבי המדינה?". איך אמר - בשעתו - אריאל שרון המנוח: "הכלבים נובחים והשיירה עוברת". בלי כל רצון, חלילה וחס, להשוות העיתונאים, מבקריו של טראמפ, לכלבים, הרי מי שקובע ומבצע המדיניות בשטח, הינו טראמפ ולא הם! לפני שנים כתב עמוס קינן בטורו השבועי, ב"ציפור הנפש", שהתפרסם, בצד טוריהם השבועיים של סילבי קשת, בועז עברון ואחרים, בעיתון ידיעות אחרונות, כשנודע ששר החוץ, יגאל אלון מינה את חיים חפר לקונסול התרבות בלוס אנג'לס, משהו בסגנון לפיו: "פוליטיקה זה החברים שלי במקום החברים שלך". כשמתחו ביקורת על נשיא ארה"ב הנבחר, ג'ון פיצ'ארלד קנדי, על שמינה אחיו, רוברט (בובי) לשר המשפטים בממשלו, כי: "מה שווה להיות נשיא ארה"ב אם אינך יכול למנות אחיך לתפקיד שר המשפטים". דולנד טראמפ לא נשלח לבית הלבן, כדי להגשים משאלות השמאל הדמוקרטי והרדיקלי בארה"ב. טראמפ נשלח - כפי שכתבנו, על כך, בעבר בידי בחריו להביא לשינוי בסדר היום החברתי בארה"ב, כמו-גם "להכניס השמאלנים חזרה לארון", ממנו באו ויצאו הם - ועמוק - עמוק, ככל האפשר.